"לא נשקפת סכנה לכלל האזרחים בסוריה", כך קבע בית משפט מנהלי בגרמניה בהחלטה תקדימית שפורסמה שלשום (ב'). ההחלטה נגעה לבקשת של גבר סורי למעמד מוגן במדינה והיא מנוגדת למדיניות הקיימת מצד השלטונות במדינה, לפיה מבקשי מקלט המגיעים מסוריה זוכים למעמד כזה באופן כמעט אוטומטי בדרך למעמד פליטות.
כעת מבקשים לראות בגרמניה האם מדובר בסנונית הראשונה כחלק מצעד משמעותי בהגבלת ההגירה ההמונית לגרמניה או שמא מדובר בפסיקה פרטנית שהגיעה בעקבות הנסיבות הייחודיות בעניין. הפרטים המלאים על ההחלטה ועל ניצני המאבק הגרמני בהגירה.
מאוד בטוח אצלי בחסקה
הכל החל כשמבקש מקלט סורי, תושב מחוז אל-חסקה שבצפון מזרח המדינה, ביקש לקבל מעמד מוגן בגרמניה. מדובר במעמד ביניים לו זוכה מבקש מקלט שנמצא בתהליך לקבלת הכרה בו כפליט או לאדם שלא הוכר כפליט באופן אינדיבידואלי, אך סיפק סיבות משכנעות לפיהן הוא עומד בפני סכנת חיים אם ייאלץ לשוב לארץ מוצאו. הנחת המוצא של המשרד הפדרלי להגירה ופליטים היא כי כל אדם המתגורר בסוריה נמצא בסכנת חיים.
השלטונות הגרמניים דחו את בקשתו מפני שאותו אדם הורשע באוסטריה בהברחת אנשים מטורקיה למדינה, עבירה בגינה נגזרו עליו מספר שנות מאסר. הוא ערער על ההחלטה לבית משפט לעניינים מנהליים במדינת נורדריין-וסטפאליה שחייב את המדינה להכיר בו כפליט.
המדינה ערערה לבית המשפט העליון לעניינים מנהליים של נורדריין-וסטפאליה, שביטל את ההחלטה וקבע כי בסוריה יש אזורים שאינם מסוכנים ובהתאם מגורים בסוריה אינם ערובה אוטומטית לכך שמי שמבקש להגר משם מגרמניה יזכה למעמד מוגן. בהחלטתו קבע ראש ההרכב שאין איום אינדיבידואלי חמור על תושבי אזור אל-חסקה וכי העבר הפלילי של אותו אדם מונע ממנו לקבל מעמד של פליט או מעמד מוגן אחר.
מדובר בהחלטה תקדימית ובשלב זה לא ברור אילו השלכות, אם בכלל, יהיו לפסיקה על אופן הטיפול של הרשויות הגרמניות בטיפול בתביעות דומות במדינה שמהווה אחד היעדים המרכזיים עבור סורים שנמלטו מהמדינה. חשוב לציין שעדיין ניתן לערער עליו לערכאה הגבוהה ביותר במדינה, בית המשפט החוקתי הפדרלי בקרלסרוהה.
פסק הדין של בית המשפט בנורדריין-וסטפאליה, הגדולה שבמדינות גרמניה, ניתן כבר ביום שלישי שעבר, אך פורסמה לציבור רק שלשום. שר המשפטים הגרמני, מרקו בושמן, גיבה את ההחלטה ואמר כי "זו החלטה שאפשר להבין, אם מניחים שיש כיום אזורים במדינה הזו שהם מאוד מסוכנים, אבל גם אזורים אחרים שבהם אין סכנת חיים".
מאידך, בגרמניה נשמעו ביקורות על פסק-הדין מצד קבוצות התומכות במבקשי מקלט וטענו כי הוא מתעלם מהמציאות בסוריה, כך דווח בסוכנות הידיעות הגרמנית dpa.
מקשיחים עמדות
לפי Eurostat, בגרמניה 16.5 מיליון ילידי מדינות זרות, מה ששם אותה במקום הראשון באירופה בקטגוריה הזו ובמקום השביעי באירופה ביחס לכמות התושבים. הצפת המהגרים הביאה עמה לא מעט בעיות כשכבר בתחילת העשור הקודם אמרה הקנצלרית לשעבר, אנגלה מרקל כי "הרב-תרבותיות בגרמניה נכשלה".
ננסי פזר, שרת הפנים הגרמנית מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, אמרה בתחילת השנה כי מהגרים מעורבים בפשיעה בשיעור גבוה. בשנת 2023, מספר העבריינים ממוצא זר שנתפסו בגרמניה עמד על כ-923 אלף, המהווים 41% מכלל החשודים שנתפסו במדינה שבה מניין העבירות האלימות זינק אשתקד ב-8.6%.
אחד מגורמי המשיכה המרכזיים עבור פליטים ומחפשי עבודה כאחד הוא חבילת ההטבות הנדיבה לה זוכים מי שהצליחו לקבל מעמד פליט או מעמד ביניים מסוים במדינה. בהתאם, גרמניה החלה לפגום באטרקטיביות שלה עבור מבקשי מקלט לאחר שבנובמבר האחרון הוחלט בבונדסטאג על הארכת משך הזמן שעל מבקש מקלט לשהות במדינה בטרם יזכה למעמד פליט מ-6 עד 18 חודשים ל-36, כשבתקופה זו הוא יקבל קצבה פחותה ביחס לזו לקצבה לה זכאי פליט.
בוועידה ממשלתית שהתקיימה ביוני, הייתה הסכמה כי יש לגרש פושעים ו"איומים" איסלאמיסטים בחזרה לאפגניסטן וסוריה, אולי דרך מדינות שכנות. שרת הפנים פזר אמרה שהיא מנהלת שיחות עם מספר מדינות בנושא, כאשר גם הקנצלר אולף שולץ התחייב כי ממשלתו תגרש פושעים מסוריה ואפגניסטן.
