המדינה הגישה לבג"ץ תגובה חריפה לעתירה שהגישה הרשות הפלסטינית נגד שני חוקים המטילים עליה אחריות לפיצוי נפגעי טרור, בהיותה, "גוף מתגמל טרור", ומאפשר לנפגעי טרור לתבוע ממנה פיצויים בנוסף לתגמולים מהמדינה. בתגובתה מבקשת המדינה לדחות על הסף את העתירה, ואף לבטל את הדיון שנקבע בה ל-4 באוגוסט.
תחילה מבקשת המדינה לקבוע שהעתירה מנוגדת לתקנת הציבור, "הרשות הפלסטינית בעתירתה זו מתעלמת באופן מופגן מהסיבה בגינה הוגדרה בחוק פיצויים לדוגמא כ'מתגמל טרור'. הרשות הפלסטינית משלמת מדי שנה מכוח שורה של דברי חקיקה שחוקקה, סכומי עתק למי שהיו מעורבים בפעילות טרור ולבני משפחותיהם, באמצעות משכורות והטבות למחבלים, הכלואים בבתי סוהר ישראליים (במהלך מאסרם ואף לאחר שחרורם) וקצבאות למשפחות מחבלים שקרובם נהרג או נפצע בפעילות כאמור (להלן: מדיניות התגמולים)".
"קשה להלום כי בית משפט בישראל יפתח שעריו בפני הרשות הפלסטינית וישמע את טיעוניה בדבר פגיעה לכאורה בזכויותיה החוקתיות, בעודה ממשיכה לנקוט במדיניותה הנתעבת והמחפירה. על כן, תטען המדינה כי עצם בירור עתירתה זו של הרשות הפלסטינית ביחס לפגיעה לכאורית בזכויותיה, עתירה שבה מבקשת למעשה העותרת לאפשר לה להמשיך במדיניות מתן התגמולים למחבלים ובני משפחותיהם, נוגד את תקנת הציבור. משכך, תטען המדינה כי דין העתירה להידחות על הסף, ולו מן הטעם הזה בלבד", נאמר בתגובה.
עוד טוענת המדינה כי יש לדחות את העתירה גם בגלל חוסר ניקיון כפיים של הרשות. "דומה כי לא בכדי נעדרת מהעתירה פעילותה של הרש"פ כמתגמלת טרור, אשר בגינה הוגדרה בחוק פיצויים לדוגמה כ"מתגמל טרור". העותרת מתעלמת בעתירתה ממדיניות התגמולים הנפשעת, ומכך שנמצאה אחראית בנזיקין באופן ישיר בין כמסייעת ובין באופן אחר לפעולות טרור, ומבקשת כי בית המשפט הנכבד יורה על ביטול חקיקה ראשית של הכנסת, וכל זאת כדי שתוכל להמשיך לעודד ולתמרץ פעילות טרור תוך פגיעה בזכויותיהם ובחייהם של ישראלים, וזאת ללא נשיאה בהשלכות מעשיה. לא למותר לציין, כי ככל שהעותרת תחדול ממדיניותה כמעודדת, מתמרצת ומתגמלת טרור היא לא תחויב בגין אחריותה למעשי טרור, וברי כי הדבר ישפיע גם על סכום הכספים המוקפאים מכוח החוק להקפאת כספים מהם כאמור ניתן לממש את הפיצויים לדוגמה. כלומר, הפגיעה הלכאורית בזכויותיה של העותרת נובעת ממעשיה שלה, ובכל עת יכולה הרש"פ באמצעות הפסקת מדיניות התגמולים בה היא נוקטת להביא להפסקת הפגיעה לכאורה בזכויותיה הנטענות".
בהמשך לכך מבקשת המדינה מבג"ץ שלא להתערב ביחסים בין הרשות הפלסטינית למדינת ישראל, "אין מקום לכך שבית משפט נכבד זה יידרש לעתירה דנן המוגשת על ידי הרשות הפלסטינית, אשר יחסיה עם מדינת ישראל מתנהלים במישור המדיני, בנושאים המוסדרים בהסכמים מדיניים. המדינה ערה לכך שסוגיית מעמדה של הרשות הפלסטינית בפני בית משפט זה, ככל שהדבר נוגע לזכות העמידה, לא הוכרעה. אולם, בית המשפט הנכבד הכיר בכך שגם מבלי להכריע בסוגייה זו, ישנם נושאים הנוגעים ליחסי מדינת ישראל עם הרשות הפלסטינית המצויים במישור המדיני, ולפיכך אין מקומם להישמע לפני בית משפט נכבד זה".
"המדינה תטען כי הנושאים הכרוכים בעתירה דנן הם מסוג הנושאים המדיניים שאין מקום כי ידונו על ידי בית המשפט הנכבד, ובוודאי שאין מקום כי יינתן בעניינם סעד חוקתי. גביית כספי המסים על ידי מדינת ישראל, ובכלל כך הקפאתם לפי החוק להקפאת כספים, כמו גם התחייבותה של הרשות הפלסטינית להימנע מתמיכה בטרור, הם מסוג הנושאים המוסדרים בהסכם הביניים הישראלי- פלסטיני משנת 1995… ומשכך מדובר בנושאים מדיניים מובהקים, אשר אין מקומם להתברר בפני בית המשפט הנכבד", מוסיפה המדינה.