גופים שיחרימו את ישראל לא יקבלו מימון ממשלתי – כך תקבע הצעת חוק שצפויה להיות מוגשת בבונדסטאג, בית המחוקקים הגרמני, לאחר פגרת הקיץ לפי דיווחים במדינה.
הצעת החוק, שמגיעה על רקע האנטישמיות הגואה במדינה מאז 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, תוגש לפי הדר-שפיגל ע"י מפלגות משני צדי המתרס הפוליטי. מה אומר החוק הקיים בגרמניה ביחס לתנועת החרם על ישראל ותומכיהן ובאילו מדינות בעולם ישנם חוקים שמגבילים את הגופים שמחרימים את ישראל?
הצהרת כוונות
מספר מפלגות משני האגפים האידיאולוגיים בפרלמנט הגרמני יגישו הצעת חוק לפיה גופים שלא יכירו בזכות הקיום של מדינת ישראל לא יהיו זכאים לקבל מימון ממשלתי, כך דווח שלשום (ג') בדר שפיגל הגרמני.
לפי השבועון הפופולארי, מחוקקים מהמפלגה השמרנית (CDU), הסוציאל-דמוקרטית (SPD), הליברלית (FDP) ומפלגת הירוקים, עובדים בימים אלה על טיוטת הצעת-חוק שתחייב ארגונים המקבלים תמיכה פדרלית להצהרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינ"ל להנצחת זכר השואה (IHRA), המגדירה במקרים רבים ביקורת על ישראל כאנטישמיות. לפי הדיווח החוק צפוי להיות מוגש לאחר פגרת הקיץ, כאשר בשלב זה לא ברור האם יחייב דה פקטו פקידים ואנשי ממשל גרמנים שלא להעניק מימון לגורמים אנטי-ישראלים או שמא מדובר בחוק דקלרטיבי בלבד.
הדיווח האמור מתחבר להצהרת המפלגות השונות בבונדסטאג ב-9 בנובמבר, בה הן התחייבו להגן על החיים היהודים בגרמניה מפני האנטישמיות הגואה במדינה מאז ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה, זאת לאחר שעוד ב-2019 עברה בבית המחוקקים במדינה החלטה שגינתה את ה-BDS והגדירה אותה כאנטישמית.
בדר שפיגל העבירו ביקורת על הצעת החוק שצפויה להיות בעלת השפעה גדולה על מגזר התרבות הגרמני, שמקבל תמיכה ממשלתית רבה. "גם אם מדובר בחוק שאינו מחייב, לא ברור איך הוא אמור לעבוד. נכון, רצוי שלא לספק כספי מדינה לשונאי יהודים, אבל אנחנו באמת רוצים שאמנים יחתמו על הצהרה שהם נאמנים לישראל?", נכתב שם.
בשנים האחרונות עברו מספר חקיקות שנגעו לתנועות המחרימות את ישראל במדינות ובערים בתוך גרמניה.
בשנת 2017 אישרה מועצת העיר פרנקפורט הצעת חוק שהגיש ראש העיר דאז, אווה בקר, למנוע מ-BDS את השימוש בכספי ציבור ובמרחבים בתחומי העיר, כך שהארגון לא יוכל לקיים אירועים בפרנקפורט. מאוחר יותר באותה שנה מינכן העבירה החלטה דומה.
ב-2018, אימץ הפרלמנט של מדינת נורדריין-וסטפאליה, המדינה המאוכלסת ביותר בגרמניה, החלטה האוסרת על מוסדות ציבוריים לארח ולתמוך בקבוצות BDS. שנה לאחר מכן אימצה מועצת העיר בון הצעה הקוראת לכל המוסדות העירוניים למנוע מה-BDS וארגונים המקושרים אליהם שימוש במתקנים שלהם.
עומדות לצדנו
בצרפת קיים חוק הקובע מאסר או קנס לגורמים ש"מעוררים אפליה, שנאה או אלימות כלפי אדם או קבוצת אנשים על רקע מוצאם, השתייכותם או אי השתייכותם לקבוצה אתנית, לאום, גזע או דת מסוימת". ב-2011 הנחתה מי שכיהנה כשרת המשפטים הצרפתית בשעתו, מישל אליו-מארי, להעמיד לדין אזרחים הקוראים להחרים מוצרים ישראליים, החלטה שזכתה לגיבוי מצד בית-המשפט העליון במדינה, שהסתמך על החוק האמור.
בשנת 2016 העבירו מספר מועצות ערים בבריטניה חוקי עזר שקראו להחרים סחורות המגיעות מהתנחלויות. בתגובה, פרסמה הממשלה הבריטית איסור על רשויות ציבוריות להחרים רכש מטעמים אידיאולוגיים. ביולי 2023 העבירו בבריטניה חוק לאסור על מועצות מקומיות וגופים ציבוריים אחרים להחרים סחורות ישראליות.
בדומה למה שעשתה גרמניה ב-2019, מספר מדינות גינו את והגדירו את ה-BDS כתנועה אנטישמית, בין היתר בבית המשפט העליון בספרד ובבתי הנבחרים בצ'כיה, אוסטריה וקנדה, שכמה ממשלות פרובינציאליות בתוכה גינו את תנועת החרם בהחלטות עצמאיות משלהן. ב-2016 עלתה בבית המחוקקים של פרובינציית אונטריו הצעת חוק שקראה למנוע התקשרות מצד גופים רשמיים באונטריו עם מי שתומך ב-BDS, אך ההצעה לא התקבלה. מאידך, הם העבירו חוק הצהרתי לפיו בית המחוקקים יתייצב נגד תנועה המפיצה שנאה ונגד "היחס המפלה" של ה-BDS כלפי ישראל.
ואיך אפשר בלי ידידתנו הגדולה?
לא פחות מ-38 ממדינות ארה"ב אימצו חקיקות, צווים ונהלים רשמיים שתפקידם להגביל את ה-BDS ותומכיו ולהיאבק בהם, כאשר ב-17 מהן מתייחסים במפורש גם לגורמים המסרבים לרכוש מוצרים מיו"ש. למעלה מ-80 אחוזים מהאמריקנים חיים באחת המדינות שבהן יש חוקים נוגדי BDS.
ב-2019 העביר בית הנבחרים האמריקני החלטה הצהרתית המגנה את ה-BDS ברוב של 398-17, כשאת מחנה המתנגדים הובילו חברות ה-squad, רשידה טאליב ואילהאן עומאר.
