אחרי שנה בתפקיד, אל"מ שלומי בן-יאיר יסיים היום (ה') את תפקידו כקצין אג"ם של פיקוד העורף, ויעבור לתפקיד מפקד חטיבת החילוץ וההדרכה. לקראת המעבר, שוחחנו איתו כדי לסכם את תקופת המלחמה האינטנסיבית, הלקחים ומה צופן התפקיד הבא.
"בשנה שקדמה למלחמה נערכנו לדברים לא מעטים, כמו רעידות אדמה ועוד. ואז הגיע 7 באוקטובר", אומר בן יאיר, "זה היה שינוי מהותי בתפקיד, כי בשגרה הפעלת הכוח היא בעיקר בהיערכות לאירועים אפשריים, וזאת הפעם ראשונה שהתגייסנו באופן מלא. זאת מערכה שהתחילה בכישלון שלנו והרגשנו את זה ממש. תחילת המלחמה לוותה בתחושות קשות. תחושת כישלון קשה ואובדן אמון בצבא, ומשם לקחנו את זה לסיוע ועזרה כדי לחזק את התושבים ולהיערך למלחמה הבאה. ברגע אחד הפעלנו את כל הפקודות שלנו – פינוי התושבים, הגנה על הצירים והיישובים, הפניית הצבא לנקודות הפינוי, ועד היום זה ככה".
"החזרת התושבים לעוטף הייתה החלטה קשה", אומר אל"מ בן-יאיר, "אבל צריך להסתכל על הערכת המצב ולראות האם אפשר לתת מענה לאזרחים שיחזרו לבתים שלהם. עסקנו בזה המון, בלימודים ופתיחה של בתי ספר באזורים שונים, ושוחחנו עם הקהילות. אלוף פיקוד העורף הגיע לכל קהילה ולכל מלון. זאת הייתה החלטה מאוד נכונה ומשמעותית למדינת ישראל, זה חלק מתחושת החוסן".
דיונים רבים נערכו על ההחלטה לפנות את תושבי הצפון כולל קריית שמונה, כשמצד אחד לא היו אזרחים שנפגעו בצפון בפרוץ המלחמה, ומצד שני הידיעה שיהיה קשה להחזיר אותם לאזור לאחר סיום המלחמה. "העמקתי בזה והייתי בדיונים. בקו היישובים שפונה בצפון לא נפגעו כמעט אזרחים, אך נפגעו שם לא מעט בתים. האם כמות התושבים שפונו הייתה נכונה? יש פה דילמה שעד היום קיימת. איזה ישובים היינו צריכים והאם זה הקו הנכון. לא חושב שיש לזה סוף. היינו צריכים לקבל החלטה ומנקודת המבט שלי קיבלנו את ההחלטה הנכונה, בטח מול האיומים שאנחנו מכירים, ההתראות הבלתי פוסקות על חדירת כטב"מים וטילים. אני מניח שהיו שאלות גם אם לא היו מפנים משם. כרגע כמעט לא חיים שם תושבים וצריך לחשוב איך מחזירים אותם.
"פינוי קריית שמונה היה אחת הדילמות הכי מורכבות. כמות תושבים גדולה, לא קהילה שמפנים למתחם אחד. אבל יחד עם זאת אני לא חושב שאפשר לחיות שם עכשיו. זאת החלטה קשה. האויב אכזר והוא יכול לפגוע באזרחים, הוא עושה את זה רק כדי 'לשמור על המשוואה'. עם כל המורכבות, ואני מודע לה, בעיניי זה צעד הכרחי".
איך התושבים יחזרו בסוף?
"כמו שכולם מבינים – או הסכם או שהמלחמה תיפסק. בסוף נצטרך להוכיח לתושבים את כוחנו כדי שיחזרו, עושים את זה תקופה ארוכה ולא תמיד זה בולט לעין. זה מלווה בתחושות מעורבות. יצטרך להיות צעד משמעותי של המדינה ושל צה"ל כדי להחזיר את התושבים".
אתה רואה תרחיש שיפונה עוד קו של יישובים בצפון?
"אני נערך לכל מה שהמדינה תחליט, אבל לא רואה תרחיש שמפנים עוד תושבים. המלחמה יכולה להתפתח לעוד הרבה כיוונים, האם יכול להיות שיהיו קווים ספציפיים נוספים? הכל אפשרי, אנחנו נערכים להכל. מדינת ישראל תעשה הכל כדי לא להוציא עוד תושבים. בטח לא ערים כמו מעלות ונהריה".
לפני מספר שבועות קיים פיקוד העורף כינוס לראשי הרשויות שנבחרו בבחירות האחרונות, כדי ליישר קו בנוגע לעבודה מולם ולתאם ציפיות. "הקשר עם הרשויות זו אחת החוזקות הבולטות שלנו. יש אמון רב ושיח בין הרשויות לפיקוד העורף, הקשר חזק מאוד. יש לנו אנשים שיושבים כל הזמן בהערכות מצב עם ראשי הרשויות. בכל שיחה כזאת אנחנו מאוד כנים איתם, ויכולים להרשות לעצמנו את זה. השאלות שלהם קשות. אמרנו להם שלא נוכל להיות בכל מקום. אם יפלו טילים במרחבים מסוימים ייקח זמן להגיע. הרשות צריכה לדעת מה באחריותה ומה באחריות הצבא ולכן גם צריכה להיערך לחירום. הן עושות את זה בצורה מדהימה ורואים את זה בביקורות שעושים להן. גם באירועים הקשים של ה באוקטובר, ראינו שגם כשהצבא נכשל, המועצות, הרשויות, צוותי כוננות וצוותי צח"י (צוות חירום יישובי, י"א) פעלו בצורה טובה וחזקה".
"תרחיש עלטה זה לא סוד, זה משהו שאנחנו נערכים אליו. קיימנו 'משחק מלחמה' על זה וצריך שהאזרחים יכירו תרחיש כזה", אומר אל"מ בן-יאיר ומתייחס לתחזית הפסימית של שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת ניהול מערכת החשמל נגה, לפיהם נסראללה יוכל להפיל את רשת החשמל בישראל בקלות וכי משק החשמל המקומי לא מוכן למלחמה אמיתית. "מאוד כעסתי לשמוע את זה. אני מכיר את התחום ועוסק בו. כולם מבינים שכשייפלו טילים יהיו הפסקות חשמל, אבל יש לזה היערכות מדהימה. יהיו הפסקות חשמל, בוודאי, אבל האם אני רואה תרחיש שחיזבאללה ישתק את מדינת ישראל? לא. יהיו קשיים ומורכבויות, וברור לי שתהיה פגיעה מסוימת בחשמל במרחבים מסוימים וגם באנרגיה, אבל ממש לא בתרחיש שחלק מהאנשים מדברים עליו. האזרחים צריכים לדעת שהם יהיו כמה שעות בלי חשמל".
כמה זה "כמה שעות"?
"לא יודע להגיד, אבל זה יכול להגיע ל-12 שעות. בעיניי הסיפור יהיה הפסקות חשמל במרחבים מסוימים שיתפעלו אותם די מהר. התרחיש שעשינו עליו משחק מלחמה יחד עם משרד האנרגיה, חברת החשמל ונגה, אין מישהו שלא יגיד שלא צריך להיערך להפסקת חשמל. האם מדינת ישראל תשותק במרחבים מסוימים לעשרות שעות? אני חושב שלא, אבל נערכים לזה. גנרטור זה פתרון מצוין, אבל צריך להיצמד להנחיות פיקוד העורף שהתפרסמו ולא להיכנס לפאניקה", הוא מנסה להרגיע.
לתפקיד הבא הוא ייכנס רק בעוד שבועיים, והוא עתיד לפקד על 3,500 חיילים בסדיר, "זה אחר לגמרי ממה שאני עושה עכשיו. החיילים מפוזרים בכל מקום אפשרי, נלחמים ועושים פעילויות לילה ויום. זה מה שנולדתי אליו, 17 שנה הייתי בחטיבה הזאת, והתפקיד הזה הוא סגירת מעגל מטורפת. כקצין אג"ם של פיקוד מתעסקים בהכל – רואים דרג מדיני ודרג מטכ"לי, ועכשיו זה לחזור לטקטיקה אבל זה משמעותי מאוד בשבילי ואני מחכה לזה. הגדודים האלה הופעלו לא מעט במלחמה, גם בתוך עזה, סיוע בהרבה דברים, והאחריות הזאת שיש לי בהכנה שלהם לתרחישים שונים, בטח אל מול זירה צפונית היא עצומה ותחושת גאווה מטורפת".
