נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני בתי הקונגרס היה אבן דרך חשובה להתקדמות לקראת הסכם הכולל השבת חטופים – כך אומר גורם המעורה בפרטי המשא ומתן.
בכלל, הביקור בוושינגטון משמעותי לשחרור החטופים, מבהיר גורם מדיני בסביבת ראש הממשלה. הנשיא ג'ו ביידן, שמאז כניסתו לתפקיד נמנע מלהזמין את נתניהו לבית הלבן, אף שהוא מקפיד להזכיר את ההיכרות רבת השנים ביניהם – אירח סוף־סוף את ראש ממשלת ישראל, גם אם רק אחרי פרישתו מהמרוץ.
פגישה זו היא גם הסיבה לדחיית מועד יציאת המשלחת למשא ומתן על ההסכם: לדברי הגורם, המשלחת תצא רק ביום ראשון לדוחא במקום מחר (ו'), וזאת בשל רצונו של נתניהו לקדם עוד את המתווה בפגישתו עם ביידן.
בשבועות האחרונים ציין נתניהו כמה פעמים את הקווים האדומים של ישראל בנוגע להסכם: שליטה ישראלית בציר פילדלפי שבדרום רצועת עזה – שהיה אפיק עיקרי להברחת אמצעי לחימה וציוד נוסף לרצועה מאז נסיגת ישראל ב־2005 – וכן שמירה על מסדרון נצרים, כדי לנסות ולהבטיח שגורמי טרור עזתים לא יחזרו אל צפונה של הרצועה. כעת בסביבת נתניהו סבורים כי ניתן לקבל גם וגם: הסכם להשבת חלק מהחטופים, לצד אחיזה בצירים החיוניים.
אם שר הביטחון יואב גלנט סבור שכבר בשלו התנאים לעסקה, ראש הממשלה מעדיף להגדיר כי הם הולכים ומבשילים. בסביבת נתניהו מקפידים להבהיר שאין להם חשש מפירוק הקואליציה בשל עסקה – לא רק משום שלשרים שמתנגדים לה אין קואליציה אחרת ללכת אליה, אלא גם כי ראש הממשלה סבור שהוא יצליח להביא הסכם שיהיה מקובל עליהם.
נאומו של נתניהו בבית הנבחרים זכה לתשואות סוחפות. ראש הממשלה לא רק הביא בדבריו את זווית המבט הישראלית על הטבח שביצע חמאס, אלא גם שב והציב את ארה"ב וישראל באותו צד של המאבק העולמי בטרור.
עם זאת, אחד הנושאים העיקריים, כאמור, שהעסיקו את נתניהו בביקור היה המגעים סביב הסכם לשחרור חטופים. הסכם כזה, שכפי שהודה ראש הממשלה בשיחה עם משפחות החטופים ביום שני בוושינגטון, יחזיר לפחות חלק מהשבויים בעזה.
הנאום בוושינגטון עשוי להיות זרז לקידום העסקה. לדברי הגורם המדיני, המגעים לעסקה התקדמו בשבועות האחרונים אחרי שנתקעו בחודש מרץ.
אז שררה אופטימיות מאופקת בישראל באשר לאפשרות להשיג עסקה, וביחס לכך שחמאס יקבל את המתווה שהוצע לו. אלא שארה"ב נמנעה באתה עת מלהטיל וטו במועצת הביטחון של האו"ם על החלטה הקוראת להפסקת אש – וכבר למחרת הודיע חמאס כי הוא דבק בדרישותיו לנסיגת כל כוחות צה"ל מרצועת עזה והחזרת האוכלוסייה לצפון הרצועה. בלשכת ראש הממשלה כינו אז את הדברים "עדות מצערת לנזקים של החלטת מועצת הביטחון", ומשלחת המשא ומתן שבה מקטאר ארצה. המגעים לעסקה קרסו.
בתחילת מאי הצביעה מליאת האו"ם בעד שדרוג מעמדם של הפלסטינים באו"ם, ובשבועות שלאחר מכן הודיעו חמש מדינות כי הן מכירות ברשות הפלסטינית כמדינה. גל של צעדים, ובהם המלצת התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר לראש הממשלה ולשר הביטחון, יצרו סחף מדיני שרומם את רוחו של יחיא סינואר. אם המערכת הדיפלומטית והטריבונלים הבינלאומיים מתאמצים לשבור את ישראל למענו, אין לסנוואר אלא לשבת ולהמתין.
מול הסחף ההוא, תיאר הגורם, ניצני ההיענות של חמאס כיום לעסקה נובעים מהאופן שבו בכירים אמריקנים מדגישים שארגון הטרור אשם בהיעדר ההתקדמות לעסקה. הנאום ביום רביעי בקונגרס, לפיכך, נועד בין היתר להחצין את התמיכה האמריקנית בישראל.
כשראש ממשלת ישראל אומר שניצחון של ישראל הוא גם ניצחון של ארה"ב, כשהוא אומר ששתי המדינות ניצבות כתף אל כתף במאבק מול הטרור, וכשהוא מכנה את המפגינים בעד חמאס בארה"ב "אידיוטים שימושיים" של איראן, ואף זוכה על כל אלו לתשואות רמות מנבחרי הציבור האמריקנים – הרי שיש כאן ציפוף שורות שמביא את חמאס להבין כי כדאי לו להתקדם להסכם.
מסר ציוני מפייס
ביום רביעי בערב, כשעה לאחר נאומו, שוחח ראש הממשלה עם העיתונאים באחד מחדרי הקונגרס. נתניהו אמר כי הוא מודה על הזכות שהייתה לו לייצג את מדינת ישראל ברגע מכריע בתולדותיה. דבריו, כך אמר, נשאו מסר ציוני מפייס לעם האמריקני, על נציגיו משתי המפלגות. היה זה ניסיון לגייס לצידה של ישראל את העם האמריקני על כל שדרותיו, כמו גם להדגיש את המאבק המשותף בציר האיראני.
לצד אלה הציג נתניהו בנאומו את הסיפור הישראלי על 7 באוקטובר, שהולך ודוהה מול העיסוק העולמי הכפייתי בסבל העזתי. "הצגתי את הגבורה של הישראלים ואת סבלם של החטופים", אמר נתניהו.
ממש מתחת למקום שבו ישבתי ביציע העיתונאים ישבו הנציגים הדמוקרטים, חלקם החמיצו פנים בעליל. עשרות מהם בחרו להיעדר מהנאום, אולם השורות באולם התמלאו באורחים. המושבים משני צידיה של ראשידה טאליב, חברת בית הנבחרים ממוצא פלסטיני, היו ריקים. כבר כשהתיישבה במקומה לפני תחילת הנאום, כשלצווארה עטתה כאפייה שבשוליה צבעי דגל אש"ף – היה ברור שתהיה כאן פרובוקציה. בסופו של דבר מחאתה הסתכמה בהנפת שלט מאולתר שעל צד אחד שלו האשמה ברצח עם, ובצד השני הכיתוב "פושע מלחמה". היא הניפה לסירוגין פעם את הצד הזה ופעם את זה מול פניו של נתניהו, וביתר הזמן נראה היה שהיא עסוקה בהתכתבויות במכשיר הטלפון שלה.
בדבריו של ראש הממשלה בקונגרס לא היו חידושים מדיניים משמעותיים, אך ההצגה הצלולה של מאבקה הקיומי של המדינה היהודית מאז 7 באוקטובר הייתה נחוצה כאוויר לנשימה. הקביעה המוחלטת הזו, כי יש רע ויש טוב שמנסה להדוף אותו אך לא מקבל מספיק תמיכה לכך, הייתה חיונית. התשואות האמריקניות, גם אם בעיקר מהצד הרפובליקני, הוכיחו שיש מי שמבין היטב את הדברים. כדי לנהל מלחמה צריך מנועי קונצנזוס עצומים, ונתניהו סבור כי הנאום תרם להנעתם. כשאמר מעל הפודיום כי המפגינים המקומיים בעד הפלסטינים עומדים לצד הרוע ומהווים אידיוטים שימושיים של איראן, ואף שיבח כנגדם את הצעירים האמריקנים ששמרו על דגל ארה"ב – הקהל פרץ בקריאות קצובות "יו־אס־איי".
באשר למלחמה המתחוללת בצפון הארץ אמר נתניהו בנאום שישראל מחויבת להשבת הביטחון, אך מעדיפה פתרון דיפלומטי כדי להחזיר את תושביה המפונים אל בתיהם. גם בכך גלומה מחווה למאמצי התיווך האמריקניים, שכן בירושלים יודעים כי מלחמה היא עניין כמעט בלתי נמנע. מלחמה כזו תהיה תלויה גם באספקת החימושים מארה"ב. ראש הממשלה התייחס בנאום גם לסוגיה הכאובה הזו, כשציטט את וינסטון צ'רצ'יל שביקש מארה"ב שתיתן לו את הכלים למלחמה: "תנו לנו את הכלים מהר יותר, ונסיים את העבודה מהר יותר", אמר נתניהו.
ממש לפני המראת מטוס כנף ציון מישראל ביום שני נחת לא רחוק משם מטוס אמריקני נושא חימושים. הפקק בנושא החיוני למערכה בדרום וגם לעתידית בצפון, השתחרר מעט, אולם עדיין לא נחלץ לגמרי.
