השופטים יצחק עמית, יעל וילנר ועופר גרוסקופף הוציאו היום (א') צו על תנאי להנהלת חדשות 13 ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו במסגרת עתירת ארגון העיתונאים וועד עובדי חדשות 13 נגד מינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית הערוץ. בצו נדרשה הנהלת הרשת להתייצב בבית המשפט ולהסביר מדוע לא תבוטל ההחלטה למנות אותה.
לפניכם הסבר מתומצת על העתירה והשאלה שבמחלוקת, ובעיקר על משמעות ההחלטה מהיום ומה עשוי לקרות בעקבותיה.
בג"ץ הוא הערכאה הגבוהה ביותר בכל הנוגע למשפט המנהלי, התחום שמסדיר את פעולתם של גופים שלטוניים וציבוריים בלבד, כגון משרדי ממשלה, עיריות וכיוצ"ב, והוא חסר סמכות בכל הנוגע לגופים פרטיים. לפחות על הנייר, ערוץ 13 הוא גוף חדשות פרטי, כך שלבג"ץ אין סמכות לדון בענייניו, אלא שכאן העסק מתחיל להיות מורכב יותר. בית-המשפט פסק בעבר כי מספר גופים פרטיים בעלי מאפיינים ציבוריים נחשבים לגופים "דו מהותיים", למשל חברת החשמל, אוניברסיטאות וחברא קדישא, וככאלה לבג"ץ יש סמכות לדון בענייניהם לפי המשפט המנהלי.
אך האם חברת חדשות היא גוף דו מהותי? זוהי בדיוק השאלה המרכזית העומדת בבסיס הדיונים נכון לשלב זה.
נוטעים מסמרות?
רשת 13 יחד עם הדירקטוריון ושמאלוב-ברקוביץ' עצמה טוענים כי מדובר בגוף פרטי, וכי מדובר בניסיון של עובדי חברה פרטית למנוע מינוי של מנכ"לית שלא נאה בעיניהם, בעוד הרשות השנייה טענה כי הדרישה שעלתה כלפיה להתערב במינויה של שמאלוב-ברקוביץ' פוגעת בעצמאות חברת החדשות. הגדרת ערוץ חדשות כגוף דו-מהותי תאפשר בעצם את התערבות בית-המשפט גם בעניינים נוספים הנוגעים לערוץ, כמו למשל התכנים שיעלו בו.
מחד, החלטת בג"ץ מהיום נפתחת במילים "מבלי לטעת מסמרות לגבי מעמדה של חברת החדשות…", כלומר לכאורה אין בה קביעה עקרונית לפיה ערוץ חדשות בכלל ו"רשת" בפרט הוא גוף דו-מהותי. מאידך, עצם ההחלטה להעביר את הכדור לידי ערוץ 13 ולחייב אותם לנמק את המינוי, או יותר נכון מדוע לא לבטל אותו, מתחילה במידה מסוימת לדון בעתירה ברמה המהותית והבחינה האם המינוי אכן נעשה כהלכה, כלומר היא יוצאת מנקודת הנחה שלבג"ץ יש סמכות לדון בה, מה שנכון רק אם הערוץ יוגדר כגוף דו-מהותי.
גם בארגון העיתונאים והעיתונאיות פירשו את ההחלטה ככזו שמגדירה את ערוץ 13 כגוף דו-מהותי בפועל, כאשר בתגובה שפרסמו ביחס להחלטה נכתב: "בג״ץ הוציא לפני זמן קצר צו על תנאי, המורה לדירקטוריון חדשות 13 ולנציגי הציבור המכהנים בה, לנמק מדוע לא יבוטל מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ׳ למנכ״לית החברה ויתקיים הליך תקין לבחירת מנכ״ל מחדש. המשמעות המעשית של ההחלטה היא ששופטי העליון שוקלים לבטל את הליך המינוי. בכך דוחה ביהמ״ש העליון את טענת הנהלת חדשות 13, שלפיה התערבות במינוי אינה בסמכותו".
ייתכן כי קברניטי הערוץ יעדיפו לוותר, להוריד את הלהבות ולחסוך לעצמם מאבק משפטי ממושך באמצעות החלפתה של שמאלוב-ברקוביץ', כפי שמקווים בארגון העיתונאים. "אנו מקווים שההנהלה תנצל את החלטת השופטים על מנת לחזור בה מהמינוי השערורייתי ולמנות במקומה עיתונאי אמיתי לנהל את חברת החדשות", כתב מנכ"ל הארגון אלי גרשנקרוין בתגובה להחלטה.
בהנחה שבערוץ יחליטו שלא לחזור בהם מהמינוי, חשוב לציין שלפי כללי המשפט המנהלי התערבות בשיקול דעת של ממונה הוא לא דבר של מה בכך, ויקרה לרוב רק אם יוכח כי נפל חוסר סבירות קיצוני בשיקול הדעת שהוביל להחלטה. כלומר, גם אם בית-המשפט העליון יכריע לבסוף שערוץ חדשות הוא גוף דו-מהותי ובהתאם ניתן לדון בעניינו בבג"ץ, יש עוד כברת דרך לעבור בטרם יתערב במינוי עצמו.
נוסף על ההחלטה, קרא בית-המשפט ליועצת המשפטית לממשלה להצטרף להליך ולהביע את עמדתה עד ל-27 באוקטובר ובאם היא אכן תעשה זאת, הצדדים יהיו רשאים להגיב על עמדתה עד ל-10 בנובמבר.
