שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, יעל וילנר וחאלד כבוב דנו הבוקר (א') בעתירת הרשות הפלסטינית נגד החוקים המטילים פיצוי עונשי על גוף מתגמל טרור והמאפשרים חילוט פיצויים מתוך כספי המיסים של הרש"פ אותם מקפיאה הכנסת.
עוד קודם לדיון הגיעה לאולם חברת הכנסת טלי גוטליב, שמחתה על עצם קיומו. "בפגרה מקיימים דיונים, העיקר שהרשות הפלסטינית תצעד. עצם קיום הדיון זה אנטי ציוניות שאני לא זוכרת בכלל", קראה גוטליב.
בפתח הדיון פנה השופט יצחק עמית לעורכת הדין המייצגת את הרשות הפלסטינית, עו"ד סאוסן זהר, "התקשיתי להבין את העתירה. יכול להיות שהחוק היה צריך להיות מנוסח יותר טוב, אבל זו לא עילה לפסול חוק. אם במדינות הים יש סנקציות על ממני טרור מה הסיבה שבגללה מדינת ישראל לא יכולה להטיל סנקציות על מתגמלי טרור?"
מהומה בבית המשפט העליון בסיום הדיון בעתירת הרשות הפלסטינית. צעקות באולם, נפגעי טרור שהגיעו לדיון קראו קריאות נזעמות לעבר השופט עמית, והשופטים עזבו את האולם pic.twitter.com/EQIbtFNjNx
— shlomo pyuterkovsky (@shlomopyuter) August 4, 2024
עו"ד סאוסן זאהר, המייצגת את הרשות הפלסטינית, טענה כי לרשות זכות עמידה, "ברגע שהמדינה מחוקקת חוק היא מוציאה את הדיון מהמישור הבינלאומי למישור החוקתי. כל עוד הרשות ניזוקה ישירה מהחוק יש זכות לפנות ולטעון. המדינה לא יכולה לטעון מצד אחד אתם רשות שלטונית ומצד שני אתם נתבעים ואין לכם חסינות?"
השופטת וילנר הוסיפה והקשתה, "אם איזה שהוא גורם שמתגמל טרור בא למדינת ישראל ומבקש שמדינת ישראל לא תטיל עליו סנקציות כמתגמלת טרור, אנחנו צריכים לקבל את העתירה?".
עו"ד סאוסן השיבה, "היחסים בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית הם לא יחסים שוויוניים, זה לא מדינה מול מדינה, הלוואי שמדינת ישראל היתה מכירה ברשות הפלסטינית כמדינה. היה את חוק ההקפאה מ-2018, והרשות לא עתרה, כי הקפאה לחוד וחילוט לחוד. אם היה עדיין חוק ההקפאה בלי פיצוי עונשי ובלי מימוש כי הקפאה היא עדיין במישור המדיני, עכשיו עברנו למישור החוקתי מהמישור המדינה".
לאחר שסאוסן הזכירה פסקי דין קודמים, שבנוגע להם הרשות איננה טוענת כעת, הקשה השופט עמית, "למה זה לא זכותה של הכנסת לקחת את פסק הדין שלי וללכת צעד נוסף, זו זכותה של הכנסת. גבירתי מבקשת לטעון במישור החוקתי, אני לא רואה את גבירתי אפילו מתקרבת לזה. אני לא רואה אפילו את הקצה של איך בית המשפט יכול להתערב".
השופט וילנר העירה אף היא," וזה אחרי שעברנו את כל המחסומים המקדמיים".
עו"ד סאוסן טענה כי "הנושא הזה הוא נושא המשך של דיונים חוקתיים בבית המשפט", אך וילנר, שישבה כשופטת בחלק מאותם תיקים הגיבה, "הדיונים הללו לא היו במישור החוקתי, אני לא מבינה איפה יש לנו את היכולת להתערב? למה זו לא הזכות של הכנסת לחייב את הרשות הפלסטינית לפצות?".
עו"ד סאוסן הגיבה, "אנחנו טוענים בשם הפגיעה החוקתית בזכות הקניין של הרשות הפלסטינית ובשם הגורפות, כלומר המידתיות. אנחנו טוענים כאן שלאור העובדה שהרשות היא ניזוקה יש פגיעה בזכות הקניין. מי שעובר על פרוטוקול פריז רואה שהמימוש יהיה מכספי מיסים, וזה הפרטה וסיפוח כלכלי. כל עוד מדובר על מימוש מכספי מיסים כשישראל היא נאמן, מתווך, גובה, זו נטילת יד מכספי האחר".
בהמשך הוסיפה עו"ד סאוסן כי לחוק ישנו אפקט מצנן. בתגובה פנה השופט עמית לעו"ד סאוסן ואמר לה: "כנסת ישראל מאוד תשמח אם לחוק הזה יהיה אפקט מצנן, זו בדיוק המטרה של החוק".
בסוף טיעוני העותרת ולאחר התייעצות קצרה הודיעו השופטים כי אין צורך בטיעונים בעל פה מטעם המדינה והכנסת והדיון הסתיים. באותו רגע פרצה מהומה באולם, וחלק מההורים השכולים נפגעי הטרור פרצו בזעקות רמות כלפי השופטים וכלפי נציגי הרשות הפלסטינית. "לבת שלי אין זכות עמידה" זעקה אחת האמהות.
