בעקבות מחאת הציבור החרדי נגד גיוס בני הישיבות, לשכת הגיוס בתל השומר לא יורדת מהכותרות. אתמול, בשעות הצהריים, ההפגנה נגד גיוס חרדים שהתקיימה סמוך לבסיס, יצאה משליטה ועשרות מתפרעים הצליחו לפרוץ את המחסומים ולחדור אל לשכת הגיוס. למרות הכאוס שהשתרר בבסיס, הבוקר (ד') התייצבו המתגייסים החדשים לחיל ההנדסה הקרבית ולחיל השריון, ורגע לפני הנסיעה לבסיס החדש סיפרו על ההרגשה להתגייס בימים אלו לתפקיד קרבי, וגם למה או למי הם יתגעגעו יותר מכל.
"צפיתי בסרטונים של הלוחמים ואיך הם פועלים בשטח", מספר אילון שמתגייס הבוקר בגאווה גדולה לחיל ההנדסה הקרבית, "כל ההתעסקות בחבלה ובמיקוש גם במלחמה הזו וגם משנים עברו. זה היה נראה לי מאוד מעניין, וכששיבצו אותי לשריון ביקשתי להחליף להנדסה קרבית".
איך ההרגשה להתגייס בימים אלו?
"מי שאומר שהוא לא מפחד להתגייס משקר. ברור שזה מפחיד. אבל אין מה לעשות, אלו חלק מהחובות שלנו. חייבים לעשות את זה. לא כולם חייבים קרבי, אבל חייבים לתרום למדינה".
אתה שואף להגיע לסיירת או לפיקוד?
"יש לי עיוורון צבעים, לכן אני לא יכול להגיע ליהלום. אבל בכיף אני אהיה בחיל רגלים של הנדסה".
ואיך מגיבים המשפחה והחברים?
"הם די דואגים בגלל שאני מתגייס לחיל ההנדסה הקרבית ולא לחיל אחר. אבל הם יתגברו על זה. אני כבר יודע שמאוד אתגעגע לאמא שלי, אבא שלי והחתולה אנג'י".
אל אילון מצטרף אורן מירושלים מתגייס היום לחיל ההנדסה הקרבית, ומצפה לשירות המשמעותי:
"כשקיבלתי את השיבוץ לחיל ההנדסה הקרבית, קצת חששתי. עכשיו פחות. עשיתי שיעורי בית, חקרתי על היחידה, ראיתי מה הם עושים והבנתי כמה זה חשוב. נכון לעכשיו אין לי שאיפות להגיע לסיירת או להפוך למפקד, אני חושב שאחליט בשירות עצמו".
פחדת להתגייס בזמן המלחמה?
"בהתחלה היה קצת מלחיץ. אבל ככל שהזמן עבר, התחלתי להרגיש יותר את תחושת השליחות. אני מרגיש כאילו עכשיו אנחנו באמת נעשה משהו".
"זאת ההרגשה מאוד טובה להתגייס בימים האלה", מצטרף דניאל מהוד השרון, שמתגייס לחיל השריון, "אנחנו באים לתרום ולהגן על אזרחי מדינת ישראל וזה מדהים. קיבלתי תפקיד ביחידה טובה בשריון ואני מאוד מצפה לו. בהמשך אני רוצה ללכת לפיקוד, ואני צריך להוכיח את עצמי״.
יחד עם המתגייסים הנרגשים, התקבצו גם בני המשפחה, החברים וכמובן ההורים. רבים מהם הביעו דאגה לשלוח את ילדיהם לצה"ל בעת הזו, וחלקם אף מביעים חוסר אמון בהנהגה המדינית, לה הם 'מוסרים' כעת את היקר להם מכל.
"הבן שלי, הראל, מתגייס לשריון", מספרת קרן מנס ציונה, "הוא מראש הלך לכיוון של תפקידים יותר קרביים. הוא מאוד רוצה להתגייס עכשיו ולתרום למדינה. במיוחד בתקופה הזו. לצערנו המלחמה עשתה את הצעירים רק יותר חדורי מטרה ו"פייטרים". עם רצון אדיר לתרום, בניגוד למחשבות שנטו יותר לכיוון השני בהתחלה".
"אני גאה בו וגם מאוד חרדה", ממשיכה קרן. "אבל בסופו של דבר, יש לנו מדינה אחת שאנחנו חייבים להגן ולשמור עליה. לאור העבר שלנו וההיסטוריה שלנו, אנחנו יודעים שיש לנו רק את המקום הזה. חייבים לשמור להגן ולתרום עם כל החששות והפחדים והלבטים. זו המדינה שלנו. ואני שמחה שהבן שלי גאה לתרום".
