המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, הודיע הבוקר (א') בשמה של היועמ"שית כי קיימת "מניעה משפטית" לאשר את דרך מינוי נציב שירות המדינה, אותה מבקש ראש הממשלה נתניהו להביא היום לממשלה.
"לפי הצעת ההחלטה הנדונה, ראש הממשלה יוכל לבחור אדם לתפקיד החשוב והרגיש, בלי כל התחשבות בתנאי סף, כשירות, ניסיון או התאמה מהותית, ובלי הליך תחרותי ופומבי שמהווה כלי עזר חיוני לבחירה מושכלת של מי שממלא תפקיד בכיר מסוגו של נציב שירות המדינה", תקף לימון.
לדבריו, "נציב שירות המדינה אמון על הבטחת תקינות שירות המדינה ואיכותו למען הציבור ועל הבטחת היותו עצמאי, ממלכתי וא-פוליטי. והנה, דווקא את נציב שירות המדינה מוצע לבחור בהליך חסר תקדים; שחוסר התקינות הטמון בו מובהק ופוטנציאל התקלה גדול; ושמשמעותו והמסר שעולים ממנו הם זניחת ערך המקצועיות והתקינות של שירות המדינה ופוליטיזציה של השירות הציבורי".
"הצעת המחליטים שהוגשה לממשלה לא נותנת כל משקל להמלצות שהונחו בפני הממשלה ואף מקדמת הליך מינוי שנקבע לגביו במפורש כי קיימת מניעה משפטית לקדמו. הצעה זו לוקה בשורה של כשלים מהותיים ופרוצדורליים, שהצטברותם מובילה למסקנה כי קיימת מניעה משפטית לקדם אותה", קבע לימון.
"ראשית, הצעת המחליטים שבנדון זהה להצעה שהועברה בחודש יוני 2024 מטעם מזכיר הממשלה, לאחר שיח שקיים בנושא עם ראש הממשלה, שלגביה כבר נקבע בחוות הדעת כי היא אינה נתמכת בתשתית מקצועית ואיננה מנומקת; היא איננה תואמת את מאפייני התפקיד; ואיננה מאפשרת בנסיבות העניין להשיג את התכלית של הבטחת מינוי מקצועי ונטול פניות, שישמור על האופי המקצועי והא-פוליטי של שירות המדינה. מטעמים אלה כולם, נקבע בחוות הדעת כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה", הסביר המשנה ליועמ"שית.
לימון הוסיף כי "הצעת המחליטים כלל לא מתמודדת עם הכשלים בדרך המינוי המוצעת שנמנו בחוות הדעת, ובראשם העובדה שהוועדה המייעצת למינויים בכירים איננה בוחנת כשירות והתאמה לתפקיד, אלא רק היבטי טוהר המידות, והשינוי שנגרם באיזון הפנימי בהרכב הוועדה לטובת הדרג הפוליטי, המביא לכך שמדובר בוועדה חדשה, ולא בוועדה למינויים לתפקידים בכירים. בהתחשב בנתונים אלה וגם בכך שנכון להיום אין תנאי סף לתפקיד, משמעות ההצעה היא כי אחד מבעלי התפקידים הבכירים בשירות המדינה, המחזיק בסמכויות סטטוטוריות נרחבות, כולל בתחום המשמעת, ומהווה בין היתר שומר סף מובהק – ייבחר על ידי ראש הממשלה באופן ישיר ומבלי כל בדיקה של כשירות והתאמה לתפקיד".
"הדבר מזיק במיוחד לשירות הציבורי ולדמותו משום שנציב שירות המדינה, כאמור, אמון על הבטחת מקצועיות שירות המדינה, על תקינות פעילותו ועל שמירת עצמאותו. לפי ההצעה, דווקא הממונה על כל עובדי השירות הציבורי, ייבחר בהליך שזונח לחלוטין את ערכי המקצועיות, התקינות והא-פוליטיות של שירות המדינה", הדגיש לימון.
בסיכום מכתבו קבע לימון כי "מדובר בהצעה שאיננה הולמת את אמות המידה המשפטיות המהותיות בנוגע למינוי בעלי תפקידים בכירים; היא הוגשה בניגוד להחלטת הממשלה הקודמת שהטילה על הייעוץ המשפטי לממשלה את התפקיד של גיבוש מנגנון מינוי חדש לתפקיד זה, ובהתעלם מחוות דעת משפטיות מקצועיות שהונחו בפני הממשלה, כחלק מיישום החלטת הממשלה הקודמת, מבלי שהוצגו טעמים מקצועיים לכך; אישורה יביא לכך שהליך מינויו של נציב שירות המדינה הבא לא יוכל להגשים את התכלית של מינוי בעל תפקיד מקצועי ועצמאי, שביכולתו לממש את אחריותו לשמור על שירות מדינה מקצועי, איכותי, עצמאי, ממלכתי וא-פוליטי. על כן, לעמדתנו, קיימת מניעה משפטית לקדם אותה".
