השנה יחול תשעה באב החל מיום שני בערב (12 באוגוסט), ועד לשלישי בערב (13 באוגוסט). תשעה באב הוא החמור מבין ארבעת הצומות על חורבן בית המקדש, ומתאבלים בו על אסונות שונים שאירעו לעם היהודי לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום ט' באב. התענית נמשכת מערב עד ערב (ולא מבוקר עד ערב) וכוללת את כל חמשת העינויים הנהוגים ביום הכיפורים.
לפני 27 שנים עוגנה התענית בחוק, והכנסת חוקקה את חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, התשנ״ח-1997. החוק קובע כי תשעה באב הוא יום אבל לעם היהודי על חורבן בית המקדש, ומסמיך את הרשויות המקומיות לחוקק חוקי עזר שיאסרו פתיחת בתי עינוגים בערב תשעה באב.
בפועל החנויות נסגרות ביום שני בערב (ערב תשעה באב) בשעה 19:00, ועד 5:00 בבוקר ביום שלישי (תשעה באב עצמו). ביום תשעה באב מותר לפתוח חנויות, אך יש לסגור בתי עסק שעניינם "עינוג ציבורי" – לרבות הצגות תיאטרון או קולנוע, קונצרט, מועדונים, מופעי מחול, ריקודים, משחק או ספורט וכיוצא כאלה.
תשעה באב אינו מוגדר בחוק כיום חופש, אלא כיום בחירה – עובד רשאי לבחור יום זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, ולמעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.
הממד ההלכתי
על פי הספר פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד, אין תקנת חכמים מפורשת לאסור מלאכה בתשעה באב, היו מקומות שנהגו לאסור והיו מקומות שנהגו להתיר. ואמרו חכמים שמנהג המקום מחייב, ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב, אסור לעשות מלאכה (פסחים נד, ב). וכבר נהגו כל ישראל שלא לעשות מלאכה בתשעה באב עד חצות היום. וגם אחר חצות נכון להימנע ממלאכה, כדי שלא להסיח את הדעת מהאבלות, ורק לצורך גדול עושים מלאכה אחר חצות (עי' שו"ע ורמ"א תקנד, כב, כד, מ"ב מט). אמנם מלאכה שדחיית עשייתה עלולה לגרום להפסד משמעותי, כדרך שמותר לעשותה בחול המועד כך מותר לעשותה בתשעה באב לפני חצות (שו"ע תקנד, כג).
המלאכות האסורות בתשעה באב הן מלאכות שיש שיהוי בעשייתן והן טורדות את המחשבה. כגון תפירה, תיקון בגדים, רהיטים ומכשירי חשמל, וכן מסחר. מכירת מוצרי מזון מותרת, כדי שיהיו לאנשים מאכלים לסעודה שאחר הצום.