מה מתאים יותר לאווירת תשעה באב מאשר עיכובו ושחרורו בן רגע של תומך חמאס וחיזבאללה השייח' עכרמה צברי בעקבות הספדו לאסמאעיל הנייה בהר הבית ביום שישי שעבר?
למעשה, אין סיבה שלא ימשיך להלל שהידים גם השבוע, אולי אפילו בהר. אין לצפות שיציית לצו ההרחקה שהונפק לו אתמול למשך חצי שנה. הרי ב־2020 צפצף צברי על צו הרחקה קודם מהאתר המקודש ונכנס למתחם ללא מניעה. האכיפה המשטרתית במקום הקדוש בעולם שמורה בעיקר ליהודים ששרים בקול. ישראל, כמו תמיד, מאפשרת באדיבותה הבלתי מובנת לאויב הזה להמשיך במסע יחסי הציבור שהוא עורך לנוח'בות בלב בירת ישראל, ועוד במקום הקדוש ביותר ליהודים. במשטרה אפילו לא חשבו לנתק את הרמקולים בהר או להחרים אותם במחאה.

צברי עז המצח המשיך בהספד הזה את מה שעשה תמיד. הוא הרי נחשב קיצוני גם במונחים פלסטיניים, ובמציאות נורמלית היה אמור להיות כעת בכלא. בתפקידו כסמכות הדתית העליונה ברשות הפלסטינית הוא אישר את הוצאתם להורג של פלסטינים שהורשעו במגוון עבירות. ב־2002 פרסם ספרון שכלל מרכיבים אנטישמיים השאובים מהפרוטוקולים של זקני ציון. בדרשה שנשא בהר הבית בעבר הרחוק, בתור המופתי בירושלים מטעם יאסר ערפאת, קרא להשמדת ארה"ב ובריטניה. הוא גם טען שיהודים שהגיעו מגרמניה צריכים לחזור אליה.
הוא מקורב לדמויות מפוקפקות כמו נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הביע תמיכה בפיגועי התאבדות באינתיפאדה השנייה, וגם ביקר אצל חסן נסראללה ב־2001. צברי רתם את לשכת עורכי הדין הירדנית למאבק במכירת קרקעות ליהודים במזרח ירושלים – עבירה שלדעתו עונשה צריך להיות מוות. בשנת 2007 אסרה הולנד את כניסתו לשטחה בשל מעורבותו בטרור והחשש שיתסיס את המוסלמים במדינה, אבל בירושלים הוא פועל חופשי.
הוא השתתף בכנס "יום אל־קודס האיראני" לצד נסראללה, הנייה וראשי ציר הרשע האיראני שקראו בכנס להשמדת ישראל. "שעת האפס קרבה", הכריז צברי בכנס, שסרטון ההזמנה אליו לווה בסרטוני ירי טילים ורחפני נפץ של חיזבאללה המוכנים לשיגור. צברי גם ביקר משפחות מחבלים בשכם ובג'נין. אלחנן גרונר מהקול היהודי כתב כאן לפני שנה וחצי שלצד פתחי חאזם, אביו של המחבל שביצע את פיגוע הירי ברחוב דיזינגוף בתל-אביב ורצח שלושה יהודים, שיבח שם צברי את המחבלים השהידים והכריז כי הם "לפיד המאיר לנו את הדרך".
ארגון לביא הגיש לא פחות מחמש תלונות במשטרה על בסיס החומרים הללו ומידע נוסף, אולם רק אחרי שנים, אפילו עשורים, הוחלט באחרונה להגיש נגד סאברי כתב אישום. כפי שנראה היטב מנאומו בהר הבית, הוא רחוק מלהיות מורתע.
במקביל, ביקום אחר, פעיל הר הבית יצחק יששכר הולצמן עתר אתמול לבג"ץ בשל ההחלטה להרחיקו מההר למשך ארבעה חודשים לאחר שהשתחווה בו. בעתירה מלין הולצמן על כך ששעות אחדות לאחר שהשר איתמר בן־גביר הצהיר שליהודים מותר להתפלל בהר הבית, הוא עוכב והורחק לאחר שהתפלל והשתחווה במקום כדרישת ההלכה. ממש כשממלא מקום מפקד המחוז, תנ"צ אמיר ארזני, חתם על הרחקתו של צברי מההר, הוא הרחיק מהמקום לפרקי זמן ממושכים גם כמה יהודים. הולצמן, לפי המשטרה, הוא משתחווה סדרתי, ועלול לסכן את המזרח התיכון השלו.
משהו דפוק במצפן הלאומי שלנו אם זאת התנהלות השלטונות בבירת ישראל ערב יום החורבן ואחרי חורבן שמחת תורה תשפ"ד. אם צברי עוד מסתובב בחופשיות בינינו ולמישהו חשוב ליצור הקבלה בין קבוצת הרוצחים לקבוצת הנרצחים, מרכיב יסודי מאוד רקוב בצמרת המשטרה והשלטון. כשצברי מספיד שהידים בשידור חי מלב בירת ישראל, קולו נשמע באופן ברור בכל העולם המוסלמי – באיראן, בקטאר ובטורקיה. אויבינו, הנושאים ראשם בכל הסביבה, מבינים היטב את השדר: אין לנו כבוד עצמי ולא קמצוץ של גאווה לאומית. לדרוס אותנו זה מצוין, ואם במגרש הביתי שלנו – מה טוב. מבחינתנו החורבן יכול להימשך לעד.