עד 10 שנות מאסר לגברים שיבטיחו לנשים להינשא להן לאחר שקיימו יחסי מין ויפרו את הבטחתם, כך קובע חוק חדש בהודו.
חוק העונשין החדש במדינה קבע את הסעיף במטרה להילחם בניצול מיני של נשים במדינה סערה ציבורית במדינה המאוכלסת בעולם. האם מדובר בחוק שיגן על נשים מפני הונאה או עונש על פרידה? מה יחס המשפט הישראלי לאדם שמפר הבטחה להינשא ובאלו מקרים הטעיית אישה המובילה לקיום יחסי מין תיחשב לאונס?
מחליפים קאסטה
בתחילת החודש שעבר הציגה ממשלתו של נרנדרה מודי את חוק העונשין החדש שהחליף את החוק הבריטי שנחקק ב-1860. אחד מסעיפי החוק האמור קובע עונש של עד 10 שנות מאסר וקנס למי שקיים יחסי מין עם אישה בעקבות רמייה, כאשר לפי משרד המשפטים ההודי, רמייה עשויה להתבטא בהבטחות שווא לקידום בעבודה, הבטחה לנישואים ובשקר או הסתרה של פרטים זהותיים מסוימים לגביו. סעיף נוסף בחוק מסביר כי אם לגבר יש סיבה להאמין שהסכמתה של אישה לקיים עמו יחסי-מין ניתנה כתוצאה מתפיסה שגויה שלה לגביו זו לא תיחשב הסכמה.
למעשה, גם בחוק הישן הוגדר כי יחסי מין לא ייחשבו בהסכמה אם הם התרחשו תחת "תפיסה מוטעית של עובדות", כך שכוונת זדון של הגבר הייתה עשויה להוביל לאישומו באונס. בתי-המשפט במדינה כבר הרשיעו באונס גברים שקיימו יחסי מין עם נשים תחת רמייה. כך למשל בתיק מ-2019 בו גזר בית-המשפט העליון של הודו 10 שנות מאסר על רופא שהבטיח לאישה כי יינשא לה ולאחר ששכבו נשא אישה אחרת. עם זאת, בתי המשפט במדינה הציגו גם פסיקות מנוגדות.
פערי המעמדות המובנים והמולדים בתת-היבשת ההודית, הידועים כ"קאסטות", אומנם הוצאו מהחוק באופן רשמי ב-1950, אך הם ממשיכים להיות דומיננטיים מאוד באלמנטים רבים בחברה ההודית עד היום. ב-2019 זוכה אדם מאונס של אישה עמה היה בקשר זוגי ארוך ואמר לה שהוא מתכוון לשאת אותה, אך מכן חזר בו בשל פערי המעמדות ביניהם ובית-המשפט קיבל את הטענה מפני שהאישה ידעה על פערי המעמדות ועל כך שהם עלולים להקשות על נישואיהם.
החוק החדש מבחין בין הונאה המובילה לקיום יחסים אינטימיים לבין אונס "מובהק" ונועד ליישר קו ביחס לפסיקת בתי המשפט, שיתכן כי נרתעו להרשיע גברים בעבירת האונס החמורה, שעונשה נע בין מינימום של 10 שנות מאסר מאחורי סורג ובריח למאסר עולם.
"צריך להתמודד עם נושא ההבטחות השקריות לנישואים באמצעות חקיקה", אמרה אודרי דמלו, מנהלת עמותת "Majlis" לזכויות נשים בהודו, שבירכה על החוק החדש וטענה שמדובר בתופעה נרחבת.
הפיל ההודי שבחדר
אי אפשר לדון בחקיקה שעוסקת מבלי לדבר על סוגיית עבירות המין בהודו בכלל.
הודו היא אחת המדינות בעלות שיעורי מקרי האינוס הגבוהים בעולם עם כ-87 קורבנות אונס מדי יום, כשליש מהן קטינות. בכלל, ניצול מיני של קטינות הוא מכת מדינה, כאשר ב-UNICEF העריכו כי לפחות 1.5 מיליון נערות מתחת לגיל 18 מתחתנות בהודו מדי שנה, שליש מכלל הקטינות שנישאות ברחבי העולם. במקביל, שיעור ההטרדות המיניות בהודו נמצא בעלייה בשנים האחרונות. ב-2020 דווחו בה 687 מקרים של הטרדה מינית, ב-2021 הנתונים טיפסו ל-1,019, ב-2022 המספרים הגיעו ל-1,278 ולפי ארגוני נשים מקומיים אשתקד היה המספר גבוה אף יותר.
עוד לפני החוק, הגישו נשים רבות תביעות בגין הונאות שעסקו בהבטחות סרק לנישואין, כאשר החוק החדש הוא צעד קטן ואולי אף משמעותי בניסיון לטפל בבעיות העמוקות ביחסה של התרבות ההודית לנשים.
על פניו החקיקה לא אמורה להיות שנויה במחלוקת והסכמת אישה לקיום יחסים אינטימיים שהושגה במרמה אינה הסכמה אמיתית בדומה להסכמה שהושגה באמצעות איומים, אלא שהבעייתיות בחוק לא טמונה במטרה שלו, אלא בבחינה הראייתית.
האם gif עשוי להוביל לשנים בכלא?
כאמור, הפרת הבטחה לנישואים שמוגדרת לפי החוק ההודי כ"רמייה" היא כזו שבה הגבר שיקר למן הרגע הראשון ולא על מקרה שבו הגבר הביע כוונה כנה להתחתן ואז חזר בו. השאלה היא איך בוחנים את אותה כוונה שהייתה לנאשם במקור?
כאשר מצפים מבית-המשפט להכריע בעניינים רגשיים מורכבים, בעוד לעתים קרובות בני הזוג עצמם אינם בטוחים ביחס למצב הקשר ולרצונם להמשיך בו, וזאת ללא הגדרת קריטריונים ברורים שיבחנו את כוונת הנאשם – מדובר בפתיחת פתח למציאות מסוכנת של מאסרי שווא. הבעיה מתעצמת שבעתיים כאשר עונש המאסר שעל הפרק הוא כה ממושך.
האם חיים משותפים במשך תקופה ממושכת ללא אמירה מפורשת לגבי נישואים תהווה הצהרת כוונות מחייבת לחתונה? ומה בדבר שליחת הודעת gif שבה נכתב "I'll marry you" במסגרת שיחת וואטסאפ? בתרחישים הללו ובעוד רבים אחרים ייאלצו להכריע בתי המשפט בהודו בשנים הקרובות.
החוק עשוי לגרום לכך שגברים ייזהרו שלא להביע חיבה יתירה שתהא עלולה להתפרש כהצהרת כוונות מחייבת לנישואים ובכך לשמש כנגדם בבית המשפט מאוחר יותר, מה שעלול לפגוע בקשרים הזוגיים במדינה ובמוסד הנישואים בה. בנוסף, החוק ירתיע גברים שלא מרוצים במערכת היחסים הזוגית שלהם מלהיפרד מבנות זוגם מהחשש שיעמדו בפני הליך פלילי ולצד התוצאה המבורכת של נוכלים שיזהרו יותר, גם חפים מפשע ייפגעו.
אגב, בעייתיות מהותית פחות נעוצה בכך שהעבירה מצויה תחת פרק "עבירות מין נגד נשים וילדים" ובהתאם לא מכסה מצב שבו אישה מוליכה שולל גבר, בעיה נדירה עד בלתי קיימת אומנם, אך היה ראוי להכניסה לספר החוקים ולו בשם עקרון השוויון.
שיקרת – שילמת
החוק ההודי לא שונה מהותית מגישת המשפט הישראלי לעניין הולכת השולל שעשויה להיות מוגדרת כאונס.
בשנת 2010 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים ערבי ישראלי בשם סאבר קאשור באונס לאחר שקיים יחסי מין עם צעירה יהודיה בפניה הזדהה בשם דודו, גבר יהודי רווק המחפש קשר זוגי משמעותי וזאת בעת שהיה נשוי. ב-2015 עמד לדין ינון בן מנחם, גבר נשוי ומנכ"ל מדרשת "צוריאל" בשעתו, לאחר שהציג את עצמו בפני נשים רבות עמן קיים יחסים כרווק, כקצין בכיר במיל' ביחידה מובחרת וכמנכ"ל חברת היי-טק. בשני המקרים זכו הנאשמים לפסיקות והסדרי טיעון מקילים שהכניסו את קאשור לתשעה חודשי מאסר, בעוד על בן מנחם הושתו עבודות שירות בלבד לאחר שהורשע בחמש עבירות של התחזות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
גם בדין האזרחי הכיר בית המשפט במעמדה של הבטחת נישואים. בפס"ד פלונית המפורסם מ-2004 נדונה בבית המשפט העליון תביעה לפיצויים מגבר נשוי שקיים קשר רומנטי עם אישה נשואה, עודד אותה להתגרש מבעלה ואף לוותר על תשלומי המזונות לבנה והתחייב בפניה כי יתגרש בעצמו וישא אותה לאישה – התחייבות שאותה הפר לאחר שנכנסה להריון ממנו וסירבה להפיל את התינוק. בית המשפט העליון הכיר בכך שבמצב כזה התחייבות להינשא שוות ערך להתחייבות חוזית של ממש וחייב את הגבר לשלם לה פיצויים בשל הפרת חוזה.
מוקדם לדעת האם החוק ההודי החדש ישנה באופן מהותי את נושא הולכת השולל של נשים במדינה כפי שמייחלות ארגוני הנשים בארץ הדרור המוזהב ואם כן האם בתי-המשפט יעמדו באתגר הלא פשוט שהוא מציב בפניהם.
