ירדן במלכוד.
לראשונה זה 20 שנה, הגיע גורם ירדני בכיר לביקור רשמי באיראן, כאשר שר החוץ החוץ של הממלכה ההאשמית, איימן אל-ספדי, טס לפגוש את ממלא מקום שר החוץ האיראני. הביקור מגיע בתקופה מתוחה במיוחד מבחינת הירדנים שחוששים מניסיונות האיראנים לדריסת רגל משמעותית במדינתם, מעוניינים בהמשך ההתקרבות למחנה הפרו-אמריקני וגם חוששים מהסלמה בעימות בין איראן לישראל שתגלוש לשטחם.
מה קרה בפגישה, היכן נמצאת ירדן במלחמה הישראלית-איראנית ומה והוביל אותה לשם?
אחרי 20 שנה
ב-4 באוגוסט הגיע א-ספדי לאיראן והבהיר בראיון לערוץ טלוויזיה מקומי כי המלך עבדאללה הורה לו להגיע לטהראן כדי לפתור את המחלוקות בין המדינות באופן שישרת את האינטרסים של שתיהן ויתבסס על כבוד הדדי ואי התערבות זו בענייניה של זו.
יומיים לאחר מכן פרסם היומון הלבנוני אל-אח'באר ("החדשות") המקורב לחיזבאללה כי המטרה המרכזית בביקור הייתה העברת האיום-המרומז מצד איראן לפיו על ירדן לשמור על נייטרליות ולא להתערב בירי שלהם לעבר ישראל ומאידך, ירדן נעתרה להזמנה בכדי להבהיר שאכן תישאר נייטרלית. בעיתון טענו גם כי איראן הזהירה מדינות נוספות באזור שלא להתערב במקרה כזה, בין היתר איחוד האמירויות שסייעה לישראל בתקיפה האיראנית באפריל.
עם זאת, ב-10 באוגוסט אמר א-ספדי בראיון כי "אנחנו לא נהיה זירה של איראן או ישראל. הודענו לישראל ולאיראן שלא נאפשר לאף אחד לחדור למרחב האווירי שלנו ולסכן את תושבינו, אנחנו ניירט כל מה שיגיע למרחב האווירי שלנו ויהווה סיכון לתושבינו".
שנאת המן
ירדן סייעה לישראל כזכור ביירוט המתקפה האיראנית על ישראל באפריל. לצד סעודיה ואיחוד האמירויות ירדן פתחה את השמים ואת המכ"מים והמיירטים שלהם.
לצד עמידתה של ירדן לצד ישראל והתקרבותה לציר האנטי-איראני, היחס הירדני לישראל מורכב וידע תמורות משמעותיות ב-15 השנים האחרונות. במשך שנים רבות האיבה שחשו מדינות ערב כלפי אויבתן המשותפת, ישראל, היה גורם מאחד ביניהן.
ואז הגיע האביב הערבי.
העיתונאי המצרי-צרפתי, אלן גרש, כתב בלה-מונד עם פרוץ המהפכה במצרים בינואר 2011 שהמשטרים הסמכותניים בעולם הערבי הצליחו לשמור על אחיזתם בשלטון במשך שנים באמצעות הפניית האש כלפי ישראל והמלחמה כנגד האויב הציוני. המלחמות הפנימיות שהביא עמו האביב הערבי גרמו לקבוצות גדולות להבין שישראל היא בעיה משנית לעומת הבעיות בתוך הבית "כנראה שזה כבר לא מספיק יותר", הוסיף.
ירדן הצליחה לחמוק מהאביב הערבי כאשר המלך עבדאללה, אחד השליטים האינטליגנטים באזורנו, ראה את הכתובת שעל הקיר וכאשר פרצו מחאות גם במדינתו הוא פיטר את הממשלה כולה, דרש ממנה לכונן רפורמות שירצו את העם ובכך מנע מלחמת אזרחים פוטנציאלית. עם זאת, גם העם הירדני החל להפנות את מבטו פחות לעבר ישראל ויותר פנימה לעבר הנעשה בירדן, אך גם לעבר טהראן.
איראן בתצורתה החדשה נולדה ממהפכה. ח'ומייני, שליטה הראשון של איראן שלאחר המהפכה ב-79', תפס אותה כהרבה יותר מאשר "הפיכה באיראן", הוא ראה אותה כשלב הראשון בדרך למהפכה אסלאמית כוללת שאותה ישיג על-ידי ייצוא המהפכה למדינות מוסלמיות נוספות, בדרך להשגת אחדות בין כל המדינות המוסלמיות. עוד לפני האביב הערבי טבע המלך עבדאללה את הביטוי "הסהר השיעי", ביחס לניסיון השתלטות איראני אקטיבי על המזרח-התיכון, מספר שנים חלפו והתברר שצדק כשאיראן דחפה את האביב הערבי.
"המזימה החיצונית נגדנו תומרצה במשך 20–30 שנה, עד שהקרקע הייתה בשלה לפעולה חתרנית נגד ביטחונה ויציבותה של בחריין. המזימה הזו נכשלה. אם המזימה הייתה מצליחה – היא הייתה גולשת בקלות גם למדינות אחרות במפרץ הפרסי", אמר מלך בחריין בהתייחסו לניסיון האיראני להפיל את שלטונו.
לא רק שגל ההפגנות החל לערער את האיבה לישראל, אלא שהחזון האימפריאליסטי האיראני והחשש מהפיכות דחקו את המדינות הסוניות המתונות יותר, איחוד האמירויות, מצרים, סעודיה, בחריין וגם ירדן לכיוון המחנה הפרו-אמריקני, לצד ישראל.
"איראן הפכה לאויב משותף"
דעת הקהל ברחוב הירדני הוא גורם מדאיג עבור מערכת הביטחון הישראלית ובעיקר בחודשים האחרונים כשבתקופה זו התקיימו הפגנות רבות בסמוך לשגרירות ישראל ברבת עמון, בהן הובעה תמיכה בחמאס. איראן אורבת כל העת ומנסה לגייס תומכים לציר האנטי-ישראלי בירדן, שרבים מתושביה פלסטינים.
גדודי חיזבאללה בעיראק, לה גבול עם ירדן, הודיעו כי הם ערוכים ומוכנים לחמש שנים-עשר אלף לוחמים בירדן על-מנת שיפתחו חזית כנגד ישראל. אל"מ במיל' יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי התראיין לפודקאסט "אחד ביום" מבית כאן11 ואמר כי התוכנית האיראנית רחבה בהרבה וכוללת הפלת השלטון הירדני, השתלטות על המדינה ותקיפת ישראל מהגדה המזרחית.
השלטון הירדני חש עוינות כלפי מקבילו באיראן, אך זו התעצמה בעקבות האביב הערבי. "איראן הפכה לאויב משותף, ועל בסיס האיומים הזהים, הגישה כלפי ישראל השתנתה ונוצרה קירבה בינה לבין מדינות ערב", אמר ד"ר עבדאללה סוואלחה, מנהל המכון ללימודי ישראל בירדן, בראיון ל-ynet עוד ב-2019.
עם זאת, גם ביחס לשלטון הירדני העסק יותר מורכב. רק אתמול (רביעי) הוציאה הממלכה גינוי להחלטת הממשלה להרחיב יישובים בשטחי יו"ש. משרד החוץ הירדני תיאר את ההחלטה כ"הפרה ברורה של החוק הבינלאומי, לרבות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם". דובר המשרד, סופיאן קודה, הוסיף כי פעולות אלו מערערות את מאמצי השלום המבוססים על פתרון שתי המדינות וקרא לישראל לחדול מהן לאלתר.
"הממשל מבין שכדי לשרת את האינטרסים של שתי המדינות – צריך להתעלם מדעת הקהל, שחש מידה מסוימת של עוינות כלפי ישראל", אמר סוואלחה.
המלכוד הגדול של ירדן הוא גם חיצוני, הפחד מכך שהתקרבותה לארה"ב ולישראל יוביל את איראן לפגוע בה והחשש למעמדה בקרב העולם הערבי והמוסלמי בכלל, אבל הוא גם פנימי, עם התמיכה בפלסטינים בקרב העם וזרועות התמנון האיראניות שמנסות לגייס עוד ועוד תומכים.
לאור חשיבותו של משטר ירדני שניצב לצדה של ישראל ולא נגדה, נקווה שכאשר יגיעו התקיפה האיראנית ואתגרים ביטחוניים נוספים, ירדן תבחר לתמוך בציר הישראלי-מערבי וגם תצליח בכך.
