כמה פעמים בתקופה האחרונה שמעתם את המילים "חזרנו ל־6 באוקטובר"? נראה כי עם הזמן חלפה אותה אחדות מופלאה שחווינו עם פרוץ המלחמה, וחזרנו לשיח מפלג, גס ופוגעני. הדבר ניכר בעיקר ברשתות החברתיות. X, אינסטגרם, טיקטוק ופייסבוק חזרו להיות זירת התגוששות רצופת נאצות ועלבונות.
מתברר שאנחנו לא האשמים היחידים, וכי המקור ללא מעט ציוצים ופוסטים בוטים אינו בישראל אלא באיראן, המפעילה מערכת ענפה של בוטים המשתרבבים אל השיח באינסוף סרטונים, תגובות מתסיסות ופייק ניוז, באמצעות פרופילים מזויפים המתחזים לישראלים.
זו אינה אותה מלחמת סייבר נגד מוסדות ציבור, מערכות פיננסיות או ארגונים גדולים, שמפניה יודעת ישראל להתגונן היטב. מדובר בפלטפורמה חדשה ומסוכנת שמטרתה להעמיק את הקרע בעם ולמוטט את יסודות החברה. הפלטפורמה הזו אינה מסתפקת ברשתות; היא נוקטת גם פעולות פיזיות כדי להשיג את מטרותיה.
כך למשל, בחודש אפריל קיבלו בני משפחת אלבג, שבתם החיילת לירי נחטפה מבסיס נחל עוז, זר פרחים ואליו צורף פתק: "יהי זכרה ברוך. המדינה היא החשובה ביותר". המסר הנורא טלטל את המשפחה. "מי מעז לשלוח זר אבל למשפחה כשיודעים שהיא בחיים? זה מזעזע ומבחיל. אני אשמה שהילדה שלי חטופה? אני צריכה להתנצל שאני נאבקת להחזיר אותה?" שאלה האם בכאב.
בתחילה סברו שמדובר בפעילים המתנגדים לעסקת החטופים, לאחר שהאב אלי, תקף את השר סמוטריץ' בעקבות אמירתו ש"החטופים אינם הדבר הכי חשוב", ואולם עד מהרה התברר שלזוועה הזו אחראים גורמים אחרים.
"מדובר בפעולה של גורמים איראניים המבקשים להעמיק את השסעים החברתיים בישראל, לייצר מתח ולעודד חוסר אמון במוסדות השלטון", אומר דני סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן. "הם עושים את זה באמצעות שלל פלטפורמות ברשת, תוך שימוש בבינה מלאכותית ופעולות השפעה על יחידים לקידום מטרותיהם". סיטרינוביץ פרסם השבוע מחקר עומק בנושא שחיבר יחד עם ניצן יסעור, ממייסדי "פייק־ריפורטר" – המרכז האזרחי להגנה דיגיטלית, במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין.
"מה שהדהים אותי הוא העומק שהאיראנים הצליחו לחדור אליו, אל תוככי החברה הישראלית, השיח והביטויים שלה. אמרתי לעצמי: וואו, הם באמת מכירים אותנו. הם מסוגלים ליצור ספין תקשורתי, להשתלט על סדר היום ולעורר שנאה, כעס וחוסר אמון בתוך החברה ובין הציבור למוסדות המדינה. הם יודעים למי כדאי לשלוח מסרים בתוך הקבוצות כדי ליצור את ההד הגדול ביותר".
איך הם יודעים את כל זה?
"הם משקיעים המון בניתוח מעמיק של המתרחש ברשתות ובמדינה. הם יודעים להכיר את הנפשות הפועלות, עוקבים אחרי הפעילות והתגובות, ומנסים להבין מי משפיע על מה. לפני שהם יוצאים למבצע הם לומדים את הניואנסים העדינים ביותר. בעבר הם היו 'מפוזרים' ולא הבנו מה הם מנסים לעשות, עכשיו זה די ברור. הם השתפרו מאוד במחקר על החברה הישראלית.
"המלחמה על ההשפעה לא התחילה היום", מסביר סיטרינוביץ. "כבר לפני 45 שנה, לפני המהפכה האסלאמית, ניסה חומייני להחדיר לאיראן קלטות שיערערו את שלטון השאה. גם היום השלטון האיראני עובד שעות נוספות ברשתות החברתיות כדי להשפיע על האוכלוסייה באיראן. החידוש הוא שלפני ארבע שנים הם החליטו להתערב במערכות האזרחיות של מדינות אחרות. העניין התגבר אחרי 7 באוקטובר. זה לא נעשה רק לשם השפעה אלא כדי להשיג יעדים אסטרטגיים, לערער את החברה הישראלית ולפלג אותה, בעיקר בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילונים, וכן הלאה. הדברים האלה יחלישו את החברה הישראלית, וכך האיראנים יוכלו לכפות את רצונותיהם באזור. יש להם גם יעדים נקודתיים כמו הפסקת אש שתציל את חמאס, ולכן הם מחפשים מהלכים שמטרתם המרכזית היא להוביל לכך".
עד כמה עמוק הם הצליחו לחדור לשיח הישראלי?
"הם הצליחו להיכנס לקבוצות וואטסאפ שנפתחו אחרי פרוץ המלחמה, ולא כי הן מעניינות אותם אלא כי הן מהוות מבחינתם כלים ליצור פילוג. לצערנו הם מצליחים. הם השתכללו מאוד. בשנים עברו אפשר היה לזהות בקלות שמדובר בגורמים זרים, הן מבחינת השפה שבה השתמשו, סימני פיסוק שגויים ושיבושים שרמזו שמשהו פה מסריח. היום אנחנו מתמודדים עם חדירה לקבוצות סגורות שמטרתן לייצר פעולות אקטיביות".
אילו פעולות אקטיביות הצליחו ליצור?
"הם יצרו למשל קשר עם אורלי לב (תומכת ידועה של נתניהו; מ"ט) ושכנעו אותה לארגן הפגנות נגד הקפלניסטים ובעד הרפורמה המשפטית. הם שכנעו אנשים להדפיס שלטים עם סיסמאות בעניין החטופים כדי שיתלו בבתיהם. לצערי אנחנו רואים גם מעֲבר לריגול, דרך היכולת שלהם ליצור אמון ברשתות החברתיות ולשלוח אנשים לפעולות".
כך למשל נעצרו לאחרונה שלושה ישראלים, בהם אלימלך שטרן, חסיד ויז'ניץ בן 21 מבית־שמש, בחשד לביצוע פעולות בהנחיית גורמי מודיעין איראניים. שטרן התבקש לתלות מודעות, לקנות מכלי דלק ולהצית יער, להטמין כספים בנקודות שונות ולהניח ראש חיה או בובה כרותים לצד סכין ומסר מאיים בפתח ביתם של אזרחים ישראלים. שטרן, על פי החשד, הסכים לבצע חלק מהמשימות.
באילו כלים הם משתמשים?
"הכלים הטכנולוגיים שלהם השתפרו מאוד. הם משתמשים גם ב'אווטארים' שמתופעלים כך שתחשוב שמדובר בחבר שלך מהצבא – מישהו עם שם ותמונה אורגניים, שתהיה בטוח שזה אדם אמיתי. השילוב של הכרת החברה עם מערך אווטארים מתוחכם שנראה טבעי, מסוכן מאוד, מכיוון שאנשים ניזונים מהרשתות החברתיות. מישהו כותב משהו, אחר מגיב ומשתף, והמסר מגיע להמוני אנשים ונוצרת תהודה".
גרעין של אמת
ההצלחה הזו של האיראנים הגיעה עד לשולחן הקבינט. לא מכבר הציג השר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר לראש השב"כ איום מפורש על ראש הממשלה ברשתות החברתיות, ונענה כי מדובר בבוט איראני. ניסיונות השפעה דומים נעשים על ידי הרוסים בהקשר האוקראיני, מספר סיטרינוביץ'.
האם אפשר לזהות את ההתערבות הזו?
"קשה מאוד לזהות אותה ולהתמודד איתה, כי גם אם אתה חושף התערבות כזאת, הם לא סוגרים את ה'נכסים' שלהם וממשיכים להשתמש בהם גם כשברור להם שאתה יודע שמדובר באווטאר איראני. זה מראה עד כמה הם חדרו לקודש הקודשים של החברה הישראלית. אין שום גורם שיכול לנטר ולחסום ואנחנו גם לא רוצים לחסום, כי אנחנו מדינה דמוקרטית. מצד שני זה עומד לנו לרועץ, כי עד שנגלה שהמסרים אינם אותנטיים הם יתפשטו ברשת".
האם ייתכן שאושיות רשת מוכרות הן בעצם נכסים איראניים? "אם אחד מהם הוא כזה, זה חמור", אומר סיטרינוביץ, "אבל מדובר באנשים שיש להם עוקבים. אם כי לא אחת נתקלנו באושיות רשת שהדהדו מסרים שנכתבו על ידי הבוטים האיראניים. האיראנים מזהים אותם באמצעות בינה מלאכותית ומייצרים מסר קליט, מתוחכם, בשילוב איורים ותמונות מגניבות, וכך הם גורמים להם לשתף את המסר בפלטפורמות השונות. כשאנחנו עוד לא מבינים מה קורה, הם כבר נמצאים כמה מהלכים קדימה".
המחקר של סיטרינוביץ ויסעור מצא כי במשך יותר משנתיים התערבה הרשת האיראנית בסוגיות שונות בשיח הציבורי. כך הופעלו מצד אחד חשבונות תחת המותג "ישראל השנייה" שהתנגדו לתהליכי הדתה, תמכו בהפרדת דת ומדינה ובזכויות הקהילה הלהט"בית, ומצד אחר – חשבונות שהתחזו לרבנים מוכרים והסיתו נגד חילונים, נשים וקהילת הלהט"ב. בבחירות 2022 ניסתה הרשת להשפיע על תומכי השמאל באמצעות הצגת בן־גביר כ"מסוכן לישראל", ובד בבד קידמה קמפיין נגד "גניבת הבחירות" שהובילו כביכול תומכי ליכוד. לאחר 7 באוקטובר שינתה הרשת כיוון, ועברה להגיב על האירועים השוטפים. היא הסיתה כלפי המפגינים נגד הממשלה ובו בזמן האשימה את נתניהו במחדל שהוביל לאירועים, תוך הפצת סרטונים שנוצרו באמצעות טכנולוגיית דיפ־פייק.
המחקר מביא מספר דוגמאות למבצעי השפעה כאלו. "מבזקי אריה יהודה", למשל, היא קבוצת השפעה בטלגרם שנועדה להפיץ תעמולה ומידע כוזב תוך התחזות לערוץ עדכוני חדשות וחיקוי של ערוץ ימין קיצוני, במטרה לזרוע כאוס ופילוג בחברה הישראלית. קבוצה אחרת היא "דמעות מלחמה", המחזיקה מאגר שמות של נרצחים, הרוגים וחטופים, ומפרסמת תוכן מעוצב עם תמונותיהם, תוך קידום תוכני ליבוי והקצנה, כביכול סביב נושא החטופים והמלחמה בכלל.
בין השאר הופץ סרטון שנראה כסרטון רשמי של ראש הממשלה הפונה ליהודי העולם ומסביר באנגלית מדוע אינו אחראי לטבח 7 באוקטובר, וכי האשמים האמיתיים הם צה"ל, כוחות הביטחון, המשטרה, האופוזיציה והמפגינים נגדו. סרטון אחר הראה חמישה רבנים ישראלים בכירים הטוענים כביכול כי נתניהו אשם בחיזוק חמאס, בפילוג העם ובמחדל, וקוראים לעצירת המלחמה והחזרת החטופים. "הם שיחקו על הפערים החברתיים בישראל, שזו גם כך סוגיה נפיצה. הם מצליחים לנגן על נימי החברה הכמוסים כדי להעמיק את הקרע", אומר סיטרינוביץ.
מהיכן אתם יודעים את כל הפרטים האלה?
"יש רשתות שנחשפו בעבר, וכעת אנחנו עוקבים אחרי השימוש בהם והתנועה מהם ואליהם. יש גם נכסים שמערכת הביטחון זיהתה כאיראניים ואנחנו עושים להם הנדוס לאחור, מעין פירוק לגורמים, כדי להבין היכן היו. אנחנו מזהים גם טעויות שלהם. זה קשה כשנמצאים מול ישות בודדת, אבל ככל שאתה מתעמק יותר אתה מכיר ומזהה יותר. לצערי לא חשפנו הכול, ואנחנו משערים שיש עוד מבצעים רבים שלא נחשפו".
וכאשר אתם חושפים פעילות כזו, אתם מזהירים את הציבור שהיא חדרה אליו?
"אתה נוגע בסוגיה חשובה הקשורה בחברה האזרחית. אנחנו לא שירות הביטחון. בסופו של דבר אנחנו מנסים לחשוף, אבל ההתרעה בפני המשתמש אינה תפקידנו. צריך לחשוב מהי הפלטפורמה הנכונה לעשות זאת. השב"כ עושה עבודה מצוינת, אבל אנחנו מוצפים בפעילות איראנית ברשתות וצריך לחשוב כיצד לפעול כדי לייצר מודעות. צריך ללמד את החברה הישראלית על הסכנות, לסמן אותן ולהגביר את המודעות גם בבתי הספר. כמה שלא ננסה לעבוד מבחינה ביטחונית – ניכשל. לכן צריך לתת למשתמשים את הכלים להתמודד לבד".
כשהחברה הישראלית תדע שמאחורי חלק גדול מהמסרים המפלגים עומדת איראן, גובה הלהבות ירד? אנשים יתחילו לחשוב שהם מגדפים בוט איראני ולא ישראלי מהמחנה הנגדי?
"אתה צודק בהחלט. אם אנשים יחשבו פעמיים, כבר עשינו משהו. במדינה דמוקרטית אפשר לומר מה שרוצים, כל עוד זה בגבולות החוק. בסופו של דבר, גם למשתמש היחיד יש אחריות לחשוב אם הוא משרת בדבריו את הפרובוקציה האיראנית. אולי בכך נוכל לבלום את ההתפשטות שעליה הם בונים. הם יצירתיים מאוד ובונים את המסרים שלהם סביב גרעין של אמת, שמשכנע את הישראלים הנחשפים להם".
איך נלחמים בהם?
"זו שאלת מיליון הדולר. עלינו להשתפר מאוד בזיהוי. כשאנחנו מזהים רק לאחור, אנו מפסידים במערכה ומאפשרים להם להשתלט על השיח. דבר נוסף הוא יצירת שיתוף פעולה עם הפלטפורמות החברתיות, אף שהן לא אוהבות לשתף פעולה עם גורמי ביטחון. אנחנו צריכים גם לגבות מחיר מהאיראנים. אני לא אומר להפציץ את טהרן על כל וואטסאפ, אבל צריך לאותת לאיראנים שהמשך הפעילות הזו תעלה להם ביוקר, אחרת לא יהיה לדבר סוף. אנחנו צריכים לתקוף אותם בממד הקיברנטי, ומה שהם עושים לנו – לעשות להם פי אלף. לייצר מחיר הפסד".
עכשיו זה לא קורה?
"יכול להיות שכן, אבל אני לא יודע. ישראל צריכה להקים גופים אזרחיים במימון ממשלתי שיכולים לסייע".
בדרך הזו הם יוכלו להשפיע גם על תוצאות הבחירות?
"בבחירות הקודמות בארה"ב הם ניסו להשפיע על אמינות התוצאות; לא על ההצבעה, כי קשה להשפיע על 300 מיליון אזרחים. הם שלחו הודעות דוא"ל למיליוני אזרחים מטעם גוף ימני קיצוני בשם Proud Boys, שאיים שפרטיהם ייחשפו אם לא יירשמו למפלגה הרפובליקנית ולהצבעה עבור טראמפ. הם חשבו שכך יטילו ספק באמינות הבחירות, באופן שיגרום מבוכה בארה"ב. אצלנו הם חדורים כל כך עמוק בשיח, שהם עלולים לגרום לאנשים לצאת או לא לצאת להצביע, ולגרום לפקפוק בתוצאות. זה איום ממשי על הדמוקרטיה הישראלית".
טיפסו על עץ גבוה
דני סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון יחידות באמ"ן, היה ראש מדור גרעין ועמד בראש ענף איראן בחטיבת המחקר. בתפקידו האחרון שימש נציג החטיבה באגף המודיעין האמריקני, ומאז עבד במכוני מחקר. כיום הוא עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS.
אז אתה מאלה שיודעים מתי פזכשיאן, הנשיא האיראני החדש, מתעורר בבוקר ומתי הוא נכנס לשירותים…
"הלוואי", הוא צוחק. "הניסיון הוא להבין את המערכת המורכבת הזו שנקראת איראן, הרבה מעבר לתפיסה האומרת שהמנהיג אומר וכולם עושים. המנהיג העליון אכן מקבל את ההחלטות האולטימטיביות אבל גם לנשיא יש משמעות, ויש מחלוקות קשות למשל בין פזכשיאן ובין האגף הניצי יותר של משמרות המהפכה".
כיצד איראן מצליחה "לטרלל" אותנו כבר שבועיים ולהחזיק מדינה שלמה על הקצה, מאז חיסולו של אסמאעיל הנייה על אדמתה?
"העובדה שהאיראנים וחיזבאללה מצליחים לשגע אותנו היא חלק מהסיפור הפסיכולוגי, כי הם מבינים היטב שלאופן האיום יש לפעמים משמעות גדולה יותר מהמעשה עצמו. איראן מייחסת חשיבות רבה ללוחמה הפסיכולוגית, בתוך איראן וגם כלפי חוץ, ולכן ההמתנה המלווה באיומים משרתת את התפיסה הזו. ככל שאנו נדבקים יותר בטרללת, וזה מה שקורה פה היום, זה משכנע אותם יותר שמה שהם עושים חשוב. כך הם מצליחים להשפיע על החברה הישראלית, ואני לא בטוח שאנחנו לא עוזרים להם בהתנהלות שלנו. האיום הוא באמת משמעותי, אבל בואו לא ניתן לו עוצמה יותר ממה שהוא".
אז הם יכולים להמשיך עוד ימים ושבועות רבים.
"גם איראן משלמת על זה מחיר. אם אתה עולה על עץ ולא מממש את האיום אתה נראה חלש, ולכן היא צריכה לעשות משהו. היא גם סובלת מהנוכחות האמריקנית המאיימת באזור. היא לא תוכל להחזיק כך לנצח".
כאיש אמ"ן, אילו לקחים יש לך מכישלון 7 באוקטובר?
"אני מנותק מהמערכת זמן רב ואין לי מידע מספק כדי לתת תשובה קונקרטית. אני חושב שהייתה כאן בעיית קונספציה, ולא של יכולות מול כוונות. הייתה התמקדות רבה מדי בחזית הצפונית, באופן שמנע מאיתנו לאתר את מה שמתרחש בהקשר העזתי. אבל זה גם חודר עמוק יותר למחוזות חוסר ההבנה התרבותית שלנו את חמאס ואת הרשות הפלסטינית".
לדעתו, מתקפת הכטב"מים והטילים האיראנית ב־14 באפריל נבעה מתחושה שישראל חצתה את הגבול בתקיפת הקונסוליה בביירות וחיסול זאהדי. מגמת הקצנה של הנשיא דאז ראיסי בגיבוי משמרות המהפכה הביאה לכך שאיראן, מדינה זהירה בהתנהלותה באופן כללי, ודאי בהקשר הישראלי, חצתה את הקווים האדומים ונקטה צעד דרמטי שאיזן את המשוואה מבחינתם. ואולם כעת עליהם להתחשב גם בתוכניותיו של חיזבאללה, שכוח האש ועוצמת האיום שלו גדולים עשרת מונים. הם מבקשים להגיב על הפגיעה בכבודם בחיסול הנייה בטהרן ולייצר משוואה חדשה בלי להידרדר למלחמה כוללת, וזה מורכב מאוד כשהאמריקנים נוכחים בעוצמה כזו באזור. האיראנים טיפסו על עץ גבוה ויתקשו לרדת ממנו.
סיטרינוביץ אינו מזהה כרגע איום על המשטר בטהרן, שאומנם סובל מחוסר לגיטימציה ויוכיחו אחוזי ההצבעה הנמוכים לנשיאות, אבל המשטר אוחז בשלטון בחוזקה ומפרק כל גורם שמתנגד לו. "המצב הזה נכון כל עוד חמינאי איתנו. אחריו – מי יודע? ככל שהמשטר יהיה קיצוני יותר, התמיכה שלו באוכלוסייה תרד ותתפתח דינמיקה של עימות בין רפורמיסטים לשמרנים".
