בצעד חריג: גם ההסתדרות עותרת לבג"ץ נגד מנגנון מינוי נציב שירות המדינה

"הסכנה לפוליטיזציה של משרת נציב שירות המדינה משמעותה, בראש ובראשונה, פגיעה אנושה בציבור עובדי שירות המדינה. מינוי פוליטי בראש ההיררכיה יוביל להפיכת כל שדרת הניהול לפוליטית", נטען בעתירה שאותה הגישה ההסתדרות

יו"ר ההסתדרות ארנון בן-דוד. צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

You have access.

ההסתדרות הגישה הבוקר (ג') לבג"ץ עתירה נגד החלטת הממשלה שהתקבלה בשבוע שעבר בנוגע למתווה למינוי נציב שירות המדינה הבא.

על פי המתווה שאישרה הממשלה, ראש הממשלה יביא לממשלה מועמד מטעמו. המועמד יובא קודם כל לאישור הוועדה המייעצת למינוי בכירים "ועדת גרוניס" (בדומה למינוי מפכ"ל, רמטכ"ל, נגיד בנק ישראל וכד'), ובכפוף לאישור הוועדה תצביע הממשלה על המועמד שיוצע.

נגד החלטת הממשלה הוגשו כבר שתי עתירות, האחת מטעמו של מכון לואיס ברנדייס והשנייה מטעם התנועה לאיכות השלטון. עתירת ההסתדרות היא השלישית המוגשת באותו נושא.

בפתח העתירה נטען כי "עניינה של עתירה זו בהחלטת ממשלה בלתי סבירה באופן קיצוני, המעוררת חשש כבד וממשי, כי יש בה כדי להעצים את מגמת הפגיעה באופיו של שירות המדינה כשירות ציבורי א-פוליטי, ממלכתי, הנשען על עובדים מקצועיים ובלתי תלויים, ולהפכו לשירות מדינה פוליטי הנשען על מינויים פוליטיים, בו הקשרים קודמים לכישורים. עתירה זו מוגשת על ידי ההסתדרות, שהיא ארגון העובדים היציג של כ -80 אלף עובדים בשירות המדינה, מתוך דאגה למקום עבודה חשוב זה והתמורות שהחלטת הממשלה עלולה לייצר בעבודתם".

ההסתדרות מתריעה בכתב העתירה כי "קיים חשש כבד וממשי, כי מתווה המינוי שאומץ בהחלטה 2129 יוביל לפוליטיזציה של משרת נציב שירות המדינה, ואגב כך של שירות המדינה בכללותו". בהסתדרות אף הסבירו כי הסיבה שבעטייה מצא הארגון לנכון לעתור בנושא, נובעת מההשפעה האפשרית של החלטת הממשלה על ציבור עובדי המדינה המיוצגים על ידה: "נציב שירות המדינה הוא הגורם המשפיע ביותר על סביבת העסקתם של עובדי המדינה. סמכויותיו של הנציב חולשות על כל 'שרשרת החיול' בשירות המדינה, והוא מעורב כמעט בכל היבט הנוגע לאופן העסקתם של עובדי שירות המדינה, מרגע מינויים וקליטתם, דרך קידומם, קביעת תנאי העסקתם, כפיפותם לדין המשמעתי ועד לפיטוריהם".

"לנציב שירות המדינה תפקיד קריטי כשומר סף במניעתם של מינויים פוליטיים בשירות המדינה, כך שעובדי שירות המדינה יוכלו להביע את עמדתם באופן מקצועי ולפעול כ"נאמני ציבור", ללא מורא וללא חשש כי יבולע להם בשל כך", טוענים בהסתדרות. "מתוקף כך, נציב שירות המדינה נדרש לעמוד בלחצים אדירים מצד הדרג הפוליטי, ולבלום ניסיונות לפוליטיזציה של שירות המדינה. הסכנה לפוליטיזציה של משרת נציב שירות המדינה משמעותה, בראש ובראשונה, פגיעה אנושה בציבור עובדי שירות המדינה. מינוי פוליטי בראש ההיררכיה יוביל להפיכת כל שדרת הניהול לפוליטית ותשנה בצורה ניכרת את אופיו של השירות".

בהסתדרות מוסיפים ומדגישים את הסכנות הנשקפות לשירות המדינה מ"פוליטיזציה" שלו, שתפגע בביטחון של העובדים, במוטיבציה שלהם, וביכולתם לעשות את עבודתם כראוי: "פוליטיזציה של שירות המדינה פוגעת בשוויון ההזדמנויות בין העובדים, בכך שמקנה עדיפות בלתי הוגנת ובלתי עניינית לעובדים שלהם קרבה לדרג הממנה, היא מערערת את הביטחון של עובדי שירות המדינה ביכולתם להביע את עמדתם המקצועית בחופשיות, בלא מורא, ובלא חשש שאמירה מקצועית כזו או אחרת שלא תמצא חן בעיני הדרג הפוליטי תפגע בקידומם, בתנאי העסקתם או תביא לפיטוריהם".

"בנוסף", סיכמו בהסתדרות, "היא גורמת לפגיעה במוטיבציה של העובדים בשירות המדינה, לתחושה קשה של עוול, ולחשש לערעור בהזדהותם של העובדים עם המערכת שאותה הם אמורים לייצג בגאווה. היא פוגעת גם ביכולת למשוך כוח אדם איכותי וערכי לשורותיו, בשל החשש של אזרחים כי לא יוערכו ולא יקודמו על בסיס טיב כישוריהם אלא על בסיס עומק קשריהם הפוליטיים. על כן ההסתדרות, המייצגת את העובדים בשירות המדינה, לא יכולה לעבור על סדר היום, ועל רקע זה מוגשת עתירה זו".