המשרד לשירותי דת פרסם הבוקר (ה') תזכיר חוק שמטרתו למנוע את פקיעת כהונתה של מועצת הרבנות הראשית לפני שניתן יהיה לבחור את חברי המועצה החדשים.
כהונתם של חברי המועצה הנוכחיים אמורה היתה להסתיים ב-31 באוקטובר 2023 אך הוארכה פעמיים, תחילה עד ל-10 ביוני 2024 ובהמשך עד ל-15 בספטמבר. אולם, לאחר שהבחירות לרבנים הראשיים לישראל לא נערכו במועד שנקבע בחוק, גם הבחירות למועצה נדחו, והמועד האחרון שנקבע להן בחוק חלף.
כתוצאה מכך, בעוד כשלושה שבועות תפקע כהונת חברי המועצה המכהנים, בשעה שבחירת מחליפיהם לא נראית באופק. במטרה למנוע היווצרות של ריק תפקודי ופגיעה במתן שירותי דת, מבקש כעת המשרד לשירותי דת להאריך בחוק את תקופת כהונתה של המועצה הנוכחית עד ל-31 בדצמבר 2024.
במקביל, מבקש המשרד לשירותי דת לתקן את החוק בנוגע להרכב האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים לישראל ואת חברי מועצת הרבנות הראשית. מטרת התיקון היא להביא למעשה לביטול פסיקת בג"ץ בעניין שילוב נשים במכסת הרבנים החברים באסיפה הבוחרת.
על פי חוק, האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית מורכבת מ-150 איש, 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור. מרבית החברים באסיפה מכהנים בה מתוקף תפקידיהם. למשל: 30 רבני עיר מן הערים הגדולות; 14 רבני עיר מן המועצות המקומיות הגדולות; 25 ראשי הערים הגדולות; 6 ראשי המועצות המקומיות הגדולות וכדומה. אולם, מלבדם ישנם באסיפה נציגים לגופים שונים: הכנסת, הממשלה, וכן, "10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה".
בעקבות עתירה שהגיש בנושא מרכז רקמן קבעו שופטי בג"ץ בחודש ינואר האחרון כי הרבנים הראשיים חייבים במסגרת המכסה הזו "לשקול מינויין של נשים… ככל שהן עומדות בדרישות של השכלה תורנית והלכתית מתאימה". בעולם הרבני בכלל, וברבנות הראשית בפרט, עוררה הפסיקה הזו התנגדות עזה. מועצת הרבנות הראשית אף התכנסה לדון בעניין בישיבה האחרונה שבה ישב בנשיאותה הרב יצחק יוסף, וקבעה כי על פי ההלכה "אין כל אפשרות הלכתית למינוי נשים לתפקיד רב. כמו כן, שקילת מינוי אישה לתפקיד רב אסורה, שכן היא מכירה בכך שאישה יכולה לשאת בתפקיד רבני".
מאחר שהרבנים הראשיים סיימו את תפקידם, התגלגל תפוח האדמה הלוהט לפתחם של מי שנקבעו כממלאי מקומם לצורך הרכבת האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים, הדיין הרב שלמה שפירא והרב אליעזר שמחה וייס. שני הרבנים ציינו אמנם כי הם מכירים את פסיקת בג"ץ ולקחו אותה בחשבון בשיקוליהם, אך למעשה בחרו עשרה רבנים גברים, ומהמכתב שבו פירטו את שיקולי הבחירה עלה בבירור שהם לא באמת שקלו למנות נשים. העימות המתמשך גרם לתקיעת תהליך בחירת הרבנים הראשיים עד שב-8 באוגוסט פסקו שופטי בג"ץ כי אמנם המינוי שעשו הרבנים וייס ושפירא אינו תקף, אך הבחירות לרבנים הראשיים תתקיימנה גם בלעדיו, לכל המאוחר ב-30 בספטמבר.
כעת, על מנת להבהיר את החוק ולמנוע את תקיעת התהליך פעם נוספת, הפעם בבחירת מועצת הרבנות הראשית החדשה, מבקש המשרד לשירותי דת לשנות את החוק – ולמעשה לבטל את פסיקת בג"ץ. על פי תזכיר החוק, עשרת הרבנים שמייצגים את הרבנים הראשיים באסיפה הבוחרת יהיו חייבים להיות כאלו המחזיקים בתעודת כושר רשמית לרב מטעם הרבנות הראשית. כיוון שהרבנות הראשית אינה מעניקה תעודות כושר לנשים, לא ניתן יהיה למנות נשים במסגרת מכסה זו. במקביל מבקש המשרד לקבוע בחוק מכסת מינימום של 28 נשים מבין נציגי הציבור באסיפה הבוחרת.