בטקס שנערך היום (ה') במחנה "תבור", סיים תא"ל דדו בר-כליפא שנתיים כמפקד אוגדה 36. בקרוב הוא צפוי לעלות לדרגת אלוף ולהתמנות לתפקיד ראש אגף כוח אדם (אכ"א). מי שהחליף אותו הוא תת-אלוף מורן עומר.
תא"ל בר-כליפא הוביל את האוגדה בשבעה באוקטובר בקרבות הבלימה ביישובי העוטף, ולאחר מכן גם בתוך הרצועה ואף היו הראשונים לתקוף את מרחב העיר עזה, התקדמו עד קו החוף ומשם המשיכו להילחם בש׳געאיה והראשונים להילחם במחנות המרכז. בסיום תקופת הלחימה בדרום, האוגדה עלתה צפונה ולחמה בקרבות בגבול לבנון.
מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין אמר בטקס: "כבר למעלה מעשרה חודשים שלוחמי אוגדה 36 נלחמים, יום-יום, לילה-לילה, בהתקפה מול חמאס ברצועת עזה, ובלחימה מול חיזבאללה בלבנון, נלחמים באופל, כדי לאפשר חיים וביטחון לאזרחי ישראל, בדרום בצפון ובמרכז. כבר למעלה מעשרה חודשים שאנשי האוגדה מקיימים יום-יום את השבועה – 'להקדיש את כל כוחותינו ואף להקריב את חיינו, להגנת המולדת ולחירות ישראל'. דדו, מרגע שלקחת עליך את הפיקוד, לקחת את הציווי 'מחר מלחמה', הפכת אותו לתובנה וניצלת כל רגע פנוי לאמן, להכשיר ולבנות שפה משותפת עם אנשיך כדי להיות מוכנים, ועוד יותר מזה כדי להיות נכונים. בנית את סדרת ארזי הצפון ותרגילי מפץ, ו'36 אש', השתלמויות מקצועיות וערכיות, ומסדרים מפה ועד כלות – כשהמטרה להיות מוכנים. ואוקטובר הגיע, ובתוכו השבעה, ויום שמחת תורה הפך ליום הכיפורים שלנו, יום הכיפורים של דור 23'. אתה דדו, המפקד, ידעת שההתקפה הזאת מתרחשת על אנשיך, התעטפת ציוד ויצאת ללחימה, יצאת כלוחם למפגש ההכרחי עם האויב, ופגשת את פקודיך, חיילים ומפקדים, ונלחמת איתם כתף אל כתף – ביחד, נוכח פני אויב. מורן, אתה מקבל לידיך מפקדים נכונים ואנשים מעולים – אוגדת הכרעה, אוגדה חזקה ומוכנה. אני סומך עליך מאוד, בוטח בך ובטוח ביכולותיך, ואנחנו כאן איתך".
מפקד האוגדה היוצא, תת-אלוף דדו בר כליפא אמר: "משך כל המלחמה, אני שב וחוזר אל טקס ההשבעה, אל היום בו צעקתי בצומת גולני את נוסח השבועה, כטירון צעיר בסיירת החומה, עייף ומותש בסוף מסע. שלוש פעמים, ברמ"ח האיברים, כל עצמותי תזעקנה, אני נשבע, אני נשבע, אני נשבע. בשבעה באוקטובר, ביום בו נפלה עלינו העלטה, בצומת כרמיה, בסמטאות בארי ובנתיב העשרה, אני נשבע! במסדרון נצרים, בצברא, בתל אל הווא, בשיפא, בזייתון ובשג׳עיה, אני נשבע! שוב זוכר, שמה שהיה לא יהיה יותר, אני חוזר ושוב נשבע! מחירה של שבועה זו כבד מנשוא, איבדתי במלחמה 155 מאנשי האוגדה, 9 שבויים עודם מוחזקים בעזה, ואלפי פצועים בגוף ובנפש חיים בנינו, כאבם וסבלם מי ישורנו. יש לי חלום, שנדע לראות בתוך הכישלון הנורא גם את הגבורה, של מי שעזבו משפחה ובית, לבשו מדי זית, וויתרו על הפרטי בשביל הלאומי במלחמה על הבית".
בר כליפא המשיך ופנה למחליפו: "מורן, אני משאיר לך עבודה ודאגה רבה, אתה מקבל אוגדה חזקה וכשירה מנוסה לוחמנית ואיתנה, אנשיה מעולים ורתומים טורפים כל משימה. מפקדי החטיבות האהובים שלי, מפקדי הגדודים האמיצים, מטה האוגדה לוחמיי ומפקדיי, אחיי ורעיי לנשק אני אוהב אתכם. בכל מקום אליו אלך אספר עליכם, על שבח גבורתכם, דור מפוכח ומשובח דור ערכי. אתם אחיי גיבורי התהילה, אתם המכבים. תודה לאל על הזכות לשאת בעול המלחמה ולהיות שליח של כזו אומה. אנשי האוגדה בסדיר ובמילואים, בפעם האחרונה, נועו לרעם התותחים, הכו באויבינו עד חורמה, עד הניצחון, כאן קודקוד שחקים. מפקדכם, עבדכם, חייל של עם ישראל".
"מזה יותר מ-10 חודשים אנו במלחמה ארוכה וצודקת. נחושים להשלים את מטרות המלחמה ועיקרן השבת השקט והביטחון לתושבי הדרום והצפון, השבת כלל החטופים והשמדת ארגון חמאס", אמר מפקד האוגדה הנכנס, תא"ל מורן עומר, "אוגדה 36 ויחידותיה לוקחות חלק מרכזי בכל אלה החל משעות הבוקר של השבעה באוקטובר ועד היום וימשיכו לעשות זאת היכן שיידרש, בצפון ובדרום. לא ננוח ולא נשקוט עד שנעמוד ביעדים אלה במלואם. אני לוקח היום את הפיקוד על אוגדה 36 בהתרגשות ובתחושת אחריות רבה, מתוך הבנת גודל השעה והמשימות המוטלות עלינו משרתי האוגדה. אוגדה 36, עוצבת 'געש' היא ביתי. התחנכתי וגדלתי כלוחם וכמפקד על סלעי הבזלת של רמת הגולן. והנה 50 שנה לאחר מכן, וההפתעה והכשלון מהדהדים, ושוב אנו נחשפים לסיפורי הגבורה, למפקדים ולוחמים, בסדיר ובמילואים שהופכים את הקערה על פיה, עומדים לכל אתגר ומנצחים בכל מפגש טקטי. דדו, זכית להוביל את האוגדה להישגים מרשימים באחד מפרקי המורשת המרכזיים שעברה במלחמת 'חרבות ברזל'. אנו בימים גורליים עבור עם ישראל ומדינתנו האהובה. נכין עצמנו ליום פקודה ונוביל את התמרון הצה״לי בצפון או בדרום. איתכם, שדרת הפיקוד כאן לפניי, הכל אפשרי. סומך עליכם".
