לאחר שמבקר המדינה וראשי זרועות הביטחון לא הגיעו להסכמה בנוגע למתווה הביקורת שיערוך מבקר המדינה, הגישה פרקליטות המדינה הודעה לבג"ץ בשם ראש הממשלה וראשי זרועות הביטחון: הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד.
בהודעה נטען כי מאז הדיון שנערך בבג"ץ המצב הביטחוני אך הוחמר, ועל כן לא ניתן בעת הזו לקיים את הביקורת במתווה שאותו מבקש לערוך מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. כזכור, המבקר ביקש לפני מספר חודשים להתחיל בביקורת מקיפה בשלל נושאים הנוגעים למחדלי ה-7 באוקטובר, ניהול המלחמה והטיפול בעורף, אולם בצה"ל ובשב"כ התנגדו לכך באופן חריף. לאחר שהוגשה בנושא עתירה לבג"ץ על ידי תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון, הצטרפה המדינה דווקא לעמדת העותרים וביקשה לעצור את ביקורת המבקר, בטענה שהמצב הביטחוני אינו מאפשר הסטת קשב פיקודי להתמודדות עם הביקורת.
שופטי בג"ץ ביקשו מהמבקר מחד ומהרמטכ"ל וראש השב"כ מאידך, לנהל הידברות במטרה לסכם על מתווה אפשרי לביקורת, אך ההידברות כשלה. בהמשך לכך דרש המבקר לדחות את העתירה, והפרקליטות הגישה מנגד היום את הודעתה, בה היא מבקשת להמשיך ולבלום את הביקורת במרבית הנושאים, מלבד ארבעה נושאי שוליים. בהודעה נאמר בין היתר כי "בחודש שחלף מאז הדיון האמור, המצב הביטחוני החמיר באופן משמעותי, תוך שחלק מהאיומים שהוצגו בדיון החסוי התממשו, באופן שהוסיף לעומס המוטל על מפקדי הצבא ושב"כ, בעיצומה של מלחמה ארוכה זו, ובאופן הממחיש ביתר שאת את הקושי בעריכת ביקורת בעת הזו. על אף האמור, למן מתן ההחלטה עשו נציגי צה"ל כל שביכולתם על מנת להגיע למתווה מוסכם בנוגע לעריכת ביקורות במציאות ביטחונית מורכבת וחסרת תקדים, אך לצערם ניסיונות אלה לא הביאו להסכמת המבקר למתווה".
בהודעת הפרקליטות צוין עוד כי בשבוע שעבר קיימו נציגי צה"ל פגישת המשך עם נציגי מבקר המדינה, "זאת, לאור החלטת בית המשפט הנכבד ובמטרה לגבש מתווה ביקורת עדכני, אשר יאזן נכונה בין חשיבות עריכת הביקורת החיצונית לבין האתגרים הביטחוניים העצימים, החשש מפני הסטת הקשב הפיקודי בעת מלחמה ונוכח נסיבות ביטחוניו ת חסרות תקדים, ומניעת הפגיעה באפקטיביות התחקור הצבאי. במסגרת פגישה זו, פירטו נציגי צה"ל כי תמונת המצב המבצעית והמודיעינית שהוצגה
בהרחבה בחוות הדעת החסויות שהוגשו על- ידי צה"ל והשב"כ לבית המשפט ביום 13.6.24
וזו שהוצגה בדבריהם של נציגי צה"ל והשב"כ בדיון מיום 17.7.24 הוחמרה באופן משמעותי. זאת, כפי שניתן ללמוד מן האירועים הביטחוניים החמורים שאירעו בעת האחרונה, ואשר בעטיים כוחות הביטחון מצויים בעומס מבצעי רב, בזירות רבות, בהתקפה ובהגנה, לשם התמודדות עם האיומים הביטחוניים השונים – הגלויים ואלה שמתחת לפני השטח. בשל סיווגם המובן של הדברים, לא יורחב כאן בעניין זה".
לאור זאת, הובהר לנציגי המבקר כי קיומה של ביקורת במתווה המבוקש על-ידם אינו מתיישב עם המציאות הביטחונית הקיימת ועם העומס המוטל על כוחות הביטחון. אדרבה, קיומה של ביקורת שכזו בעת ה נוכחית, בעיצומה של מלחמה קשה במספר חזיתות, תפגע פגיעה ממשית ומוחשית בתפקודם של גופי הביטחון, וכפועל יוצא עלולה להביא לפגיעה בביטחון המדינה", הוסיפו בפרקליטות.
נציגי צה"ל הוסיפו בפגישה כי "מתוך הכרה בחשיבות קיומה של ביקורת חיצונית והכבוד הרב שצה"ל רוחש למוסד מבקר המדינה; ולאחר בחינה מעמיקה ויסודית של נושאי הביקורת הכלולים בשלב א' ברשימת הביקורות של מבקר המדינה, ולאחר הערכת הקשב הפיקודי שיידרש לצורך הטיפול בהליכי הביקורת הללו והשפעתם על מאמצי הלחימה, נמצא כי חרף הנסיבות המורכבות שפורטו לעיל ובמאמץ רב, ניתן לקיים ביקורות בארבעה נושאים באופן מדורג. נושאים אלה קשורים בתהליכים שהמשמעויות הגלומות בעיסוק הביקורת בהם בעת הזו מגלמות בתוכן פגיעה מינימלית בביטחון המדינה. כל זאת בכפוף להערכת מצב ביטחונית, מבצעית ומודיעינית מתמשכת". אולם, לא הושגה הסכמה עם המבקר בנושא.
לאור זאת מבקשת הפרקליטות מבג"ץ להמשיך בהידברות מול המבקר, ולא לשנות את צו הביניים האוסר על המבקר להתחיל בביקורת ללא קיום דיון שבו יוכלו נציגי מערכת הביטחון להציג בפני השופטים את המצב הביטחוני העדכני וההשלכות שלו.
