ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון שיגר מכתב תגובה חריף להצעת הפשרה ששלח אליו שר המשפטים יריב לוין, והבהיר כי הוא דוחה את ההצעה. "שיטת הסניוריטי נועדה להגן על העצמאות השיפוטית ולמנוע פוליטיזציה של שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו", כתב פוגלמן. "שיטה זו הוכיחה את עצמה מקום המדינה, וידוע לך כי עמדתנו היא שאין הצדקה לסטות ממנה. זו גם עמדתם של רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים".
מקורבי שר המשפטים מסרו: הטענות של מ״מ הנשיא לא ענייניות ולא נכונות. ראשית, רק בשבועיים האחרונים מונו נשיא לבית המשפט המחוזי בחיפה וסגני נשיא לכמה בתי משפט, וכן בוצעו שורה נוספת של מינויים המצריכים הסכמה והתייעצויות משותפת בין השר למ״מ הנשיא. כל זאת לצד מינויים של 162 שופטים בחודשים האחרונים, מספר שיא שלא היה כמוהו בשנה אחת.
מה שמפריע באמת למ״מ הנשיא פוגלמן זה דבר אחד: הרצון של השר לוין לגוון את הרכב בית המשפט ולהבטיח שיהיה בו ייצוג להשקפות עולם שונות. ההסתתרות של השופטים וההתנגדות שלהם לכל פשרה רק מוכיחות עד כמה הדרישה לגיוון מוצדקת.
מ״מ הנשיא חושב שבכוח צווים שיפוטיים אפשר יהיה לבחור נשיא שיהיה מקובל על הציבור, והוא יביא במו ידיו את בית המשפט לנקודת שפל באמון הציבורי. במקום להתבצר, ראוי שיקבל את הצעת הפשרה ההוגנת והמאוזנת שהציע השר לוין, או שיציע מתווה פשרה הגון ומאוזן אחר. זו אחריותו, כמי שעומד בראש בית המשפט העליון של כלל אזרחי ישראל.
פוגלמן: לא תהיה פשרה על הסניוריטי
נזכיר כי מוקדם יותר היום שלח לוין לפוגלמן מכתב ובו הצעת פשרה, שעיקריה מינוי בו-זמני של השופט יוסף אלרון כנשיא בית המשפט העליון, שיכהן מרגע בחירתו ועד פרישתו הצפויה מהכהונה ב-20 בספטמבר 2025, ושל השופט יצחק עמית, כמי שיחליף אותו וימונה לנשיא מייד בתום כהונתו של אלרון.
בנוסף לכך, על פי ההצעה תמנה הוועדה גם שלושה שופטים לבית המשפט העליון: שופט אחד שימונה על פי הצעת רוב נציגי מערכת המשפט בוועדה, שיציעו שני מועמדים והמועמד שייבחר יהיה זה שיועדף על ידי רוב נציגי הציבור בוועדה, במטרה שההסכמה סביבו תהיה רחבה ככל הניתן; שופט שני שימונה על פי הצעת רוב נבחרי הציבור בוועדה, שיציעו גם הם שני מועמדים והמועמד שייבחר יהיה זה שיעדיפו רוב נציגי מערכת המשפט בוועדה, במטרה שגם ההסכמה סביבו תהיה רחבה ככל הניתן; ושופט שלישי שייבחר בהסכמה רחבה בין כלל חברי הוועדה, מקרב שופטי בתי המשפט המחוזיים המכהנים כיום.
בתגובה שלח פוגלמן מכתב חריף ובו קבל תחילה על ההפסקה החד צדדית של הפגישות ביניהם. "במכתבך אתה מציין כי הימים הקשים והמאתגרים מחייבים את כולנו לעשות מאמץ עליון כדי להגיע להסכמות. למרבה הצער התנהלותך מזה מספר חודשים, שבמסגרתה אתה מונע הפעלת סמכויות שונות שנדרשות לצורך פעילותה התקינה של הרשות השופטת, אינה מתיישבת עם דבריך אלו ומקשה באופן שיטתי על עבודתה ועל השירות שניתן לציבור בישראל. עד ליום 9.6.2024 קיימנו פגישות עבודה שבועיות וסדירות שבהן נדונו סוגיות שוטפות רבות שנדרשות לצורך עבודתה התקינה של המערכת. מאז אותו יום ביטלת את הפגישות הקבועות וחדלת מלקיים עמי פגישות אלו. שורה ארוכה של נושאים לא מקודמים בעת הזו נוכח סירובך לקיים פגישות עבודה שוטפות, ובהם בקשות רבות למינוי יושבי ראש וחברים לוועדות סטטוטוריות שונות; בקשות להקמת ועדות איתור; מינוי שופטים בכירים; מינוי שופטים לכהונה בפועל בבתי המשפט המחוזיים ועוד. במקביל, אינך מאפשר החלפת רשמים בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, באופן שפוגע בציבור המתדיינים".
עוד קובל ממלא מקום הנשיא על עיכוב מינויים לבתי משפט שונים: "זאת ועוד, ביום 30.6.2024 שלחתי אליך ולחברי הוועדה לבחירת שופטים בקשה לכינוס הוועדה. כפי שציינתי במכתבי, קיים צורך אקוטי במינוי שופטים לבתי המשפט במחוז ירושלים. לכך יש להוסיף כי בישיבתה האחרונה של הוועדה (ביום 13.6.2024) ציינת במפורש כי הוועדה תכונס תוך כשבועיים לצורך מינוי שופט לבית הדין הארצי לעבודה. כך לא נעשה. כידוע לך, עמדתי היא שיש לפעול לאלתר למינוי שופטים לבתי המשפט במחוז ירושלים, לבית הדין הארצי לעבודה כמו גם למינוי נשיא בכהונת קבע לבית המשפט העליון ולמינויים של שופטים לבית המשפט העליון. מהאמור לעיל נראה כי דווקא בימים קשים ומאתגרים אלה למדינה ולאזרחיה – ההתנהלות האמורה פוגעת בתפקודה התקין של מערכת המשפט, בשירות שניתן לאזרחי המדינה ובהפרדת הרשויות".
לקראת סיום ציין פוגלמן כי התנהלותו של לוין אינה מעידה על נכונות לפשרה, וכי מבחינת השופטים נוהג הסניוריטי אף אינו עומד למשא ומתן. "מכתבך נשלח בתום תקופה בת חמישה שבועות שנועדה למציאת פתרונות מוסכמים. משך אותם שבועות התקיימה רק פגישה אחת בינך ובין השופטים חברי הוועדה. פגישה זו התקיימה ביוזמתנו, שלושת השופטים חברי הוועדה ומנהל בתי המשפט, מזכיר הוועדה. זאת, בהמשך לניסיונות קודמים, ועל מנת לדון במועמדויות אפשריות לכהונה בבית המשפט העליון. לצערי, הפגישה לא צלחה. כפי שציינו בפניך במפורש, גם באותה פגישה, שיטת הסניוריטי נועדה להגן על העצמאות השיפוטית ולמנוע פוליטיזציה של שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו. שיטה זו הוכיחה את עצמה מקום המדינה, וידוע לך כי עמדתנו היא שאין הצדקה לסטות ממנה. זו גם עמדתם של רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים. במובן זה, הצגת הצעה המבוססת על ביטול שיטת הסניוריטי אינה מייצגת כל התקדמות. מעבר לכך, גם בנפרד מהאמור, ההצעה למנות בו זמנית שני שופטים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון שיכהנו זה לאחר זה, מעוררת קשיים משפטיים ניכרים. לכך אוסיף כי הצעתך בסעיף 5ב מעוררת אף היא קשיים חוקיים ניכרים. אסתפק בכך שאומר כי הגם שהיא נחזית כהצעה שוויונית, ההצעה פוגעת למעשה בשוויון שבין חברי הוועדה ומייתרת את קולם של חלק מחבריה".
"אני שב ועומד על כך שהוועדה לבחירת שופטים תכונס בהקדם, כמתחייב מהוראות הדין", חתם פוגלמן את מכתבו בדרישה הנחרצת.
