בימים האחרונים נועה ארגמני, החטופה שחולצה משבי חמאס, סובלת מביקורת ציבורית חריפה לאחר שפרסמה תמונות ממסיבת ה"חזרה לחיים" שערכה, ובה נראתה מבלה יחד עם חבריה ואביה יעקב ארגמני.
בעוד קמו רבים וטענו שפרסום החגיגה ברבים הוא חוסר התחשבות במשפחות החטופים שעדיין לא חזרו וכן במשפחות השכולות, היו כמה שיצאו להגן עליה. ביניהם נמצא השחקן ומנהל תאטרון אספקלריא, חגי לובר, ששכל במהלך המלחמה את בנו יהונתן הי"ד, לוחם בגדוד 8104, שנפל בקרבות בדרום רצועת עזה.
מיד לאחר הסערה שעוררו תמונותיה של נועה המכייפת, פנה לובר לארגמני באופן אישי בחשבון הפייסבוק שלו ואמר: "תחגגי את החיים נועה. ריקדי בשבילך. ריקדי בשבילינו. כי למען הריקוד שלך נלחמנו. למען ישוב החיוך שנחטף ממך, שלחנו את ילדנו לקרב.למען תחיי באושר, לחם ונהרג ארנון זמורה אהובנו. אל תקשיבי לקולות אנשי ה'אין' התמידיים. למתלוננים. לצקצקנים. לאלופי העצב. לאלו שלעולם לא יחוו ולו קמצוץ מהייסורים שעברת, ובכל זאת מרשים לעצמם, בפטרונות אין קץ, לכפור בזכותך לשמוח".
לדברים אלו הגיב אמש (ב') אביה של נועה, יעקב ארגמני, אשר סובל גם הוא מחיצי המבקרים. ארגמני התרגש מאוד מדבריו של לובר כאב ללוחם שנפל על הגנת המולדת והודה לו על היד המושטת, כשהגינויים זורמים מכל עבר:
"שלום לך אדם יקר", כתב ארגמני, "אני קורא את דבריך ודמעות זולגות מעיניי. תודה לך, לאחר כול שנאמר בגנותנו, אב שכול מחזק אותנו. הרי אני זה שאמור לחזק אותך… זה הזמן להיות יחד, מחוברים אחד לשני להיות מקשה אחת. זו מלחמת קיום שלנו".
לובר לא נשאר דומם למול מילותיו החמות של ארגמני והשיב לו בפוסט חדש: "יעקב ארגמני, איש אהוב. ממך למדנו, אנחנו ועם ישראל כולו, להאמין להתגעגע ולהתפלל. ראינו בנועה את בתנו שלנו, ליבנו נקרע מכאב למראה חטיפתה. ומכוח הכאב הזה יצאו יהונתן וחבריו להצילה בכל מחיר, גם במחיר חייהם. כך הם פעלו וכך צריך לפעול כל אדם אנושי בעל לב. יהודי. ישראלי".
"אני כואב מידי יום את נפילתו של בני", הוסיף לובר, "אך איני מתחרט, ולו לשנייה, שבחר את הבחירה המתבקשת, לצאת ולהציל. שמחנו איתך וליבנו התרחב מאושר למראה נועה החוגגת והמאושרת. כי, ברשותך, גם אני מרגיש קצת אבא של נועה. וכמו כל אבא טוב גם אני שמח באושרה וליבי מתרחב בגאווה למראיה. תודה לך שותף ואיש יקר. שנזכה לשמוח. ולשמח. חיבוק לבת האהובה".
את רגע האחדות היפהפה שהתרחש בין שני האבות, האחד שקיבל את ביתו בחזרה והאחד שנפרד מבנו לעולמי עד, קישר לובר לדברים שנשא בהלווייתו של יהונתן ז"ל: "אני יודע שאתם יודעים שיהונתן הוא כבר לא רק הבן שלי. הוא הבן שלך, האמא בנהריה, הוא הבן שלך, אמא בשדרות, ושלך, האמא בתל אביב, בקיבוץ בארי, בנחל עוז, בסעד, בעלומים. הבן המתוק שמוטל לפניכם, זה עם הפיאות הגדולות והחיוך הענק, הוא גם הבן שלכם".