בפסק דין קצר מאוד שניתן אתמול (ד') בהסכמה, שורה אחת אורכו, ביטל בית המשפט העליון פסק דין שנתנה לפני כשנה שופטת בית המשפט המחוזי בת"א מיכל אגמון גונן ואיים להפוך את "סעיף הנכד" בחוק השבות למעשה ל"סעיף הנין". פסק הדין ניתן בעקבות בקשת רשות ערעור שהגישה רשות האוכלוסין וההגירה, שסברה כי מדובר בהרחבה בעייתית של נוהל הומניטרי, ולמעשה צעד בכיוון מתן זכות אזרחות "אוטומטית" גם לנינים של יהודים.
מבקשת האזרחות היא צעירה ילידת 2001, בת לאב שהוא נכד של יהודי. הוריה התגרשו כאשר הייתה כבת 10, ושנתיים לאחר מכן עלה אביה לישראל כזכאי שבות מכוח "חוק השבות", בעוד היא נשארה לגור עם אמה ברוסיה. הבת ביקרה את האב בכל שנה במהלך חופשות הקיץ וכאשר הגיעה לגיל 17, ביקשה לעבור להתגורר עם אביה בישראל באופן קבוע, לאחר שאמהּ הסכימה לכך. בעקבות כך הצעירה הגישה בקשה לעלות לישראל מכוח היותה נינה של יהודי. אולם, בקשתה סורבה על ידי פקידי רשות האוכלוסין וההגירה, משום שלא התקיימו בה שניים מהתנאים המצטברים המאפשרים מתן אזרחות ל"קטין נלווה להורה זכאי שבות" בהתאם לנוהל שהוצא בשנת 2013, והם: כניסה יחד עם ההורה הזכאי לישראל, וצירוף הנין לבקשת ההורה לקבלת מעמד. הצעירה הגישה ערר לבית הדין לעררים, אולם, גם הערר נדחה.
בעקבות כך, עתרה הצעירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה שהיא מעולם לא חדלה להיות חלק מהתא המשפחתי של אביה, וכי לא עלתה ארצה רק משום שהחוק ברוסיה לא אפשר לאב להעלות אותה עמו. הצעירה הוסיפה וטענה כי היא ואביה עשו כל שניתן כדי לשמור על התא המשפחתי לאחר שהאב עלה לישראל, באותו אופן שבו התגוררה איתו ברוסיה בכפוף להסכמת אמהּ, והגיעה לבקרו בכל קיץ. בנוסף, בהזדמנות הראשונה שהתאפשר הדבר עם הסרת החסם של התנגדות האם, פנו לאשר את הצטרפותה אליו ועלייתה לישראל.
השופטת מיכל אגמון גונן קיבלה לפני שנה את בקשתה, וקבעה כי "יש לשמור על השוויון בין זכאי שבות כאלה שנשואים להורה השני של ילדם, לבין אלה שגרושים מההורה השני, כמו אביה של המערערת בענייננו. לאלה וגם לאלה מגיעה זכות שווה לעלות לישראל ולממש את זכותם לשבות מבלי להיפרד ממשפחתם – ובמובן זה – מילדיהם… הפסיקה קבעה בעניין סמוילוב ובעניינים נוספים, כי בהתפרק התא המשפחתי ניתק הקשר בין בני המשפחה במובן חוק השבות. אלא, שבניגוד למבוגרים שגירושיהם גורמים לפירוק התא המשפחתי ביניהם והם מפסיקים להיות בני משפחה במובן חוק השבות ורשאים וזכאים להקים לעצמם תא משפחתי חדש, התא המשפחתי של הורים עם ילדיהם אינו מתפרק לאחר הגירושין, ואף לא במקרה שאחד ההורים מהגר למדינה אחרת, אלא הוא מתפצל ומשנה את טיבו ואת שגרתו".
רשות האוכלוסין לא השלימה עם הפסיקה וערערה עליה לבית המשפט העליון, שם הועבר התיק להרכב בו היו חברים השופט נועם סולברג, השופטת דפנה ברק ארז והשופטת יעל וילנר. הרכב השופטים, שדעתו לא היhתה נוחה מפסק הדין של השופטת מיכל אגמון גונן הציע לצדדים הצעה יצירתית. רשות האוכלוסין תסכים להעניק לצעירה אזרחות ישראלית בתוך זמן קצר, שבועיים מיום מתן פסק הדין בעליון, ובתמורה תסכים הצעירה לביטול פסק הדין של השופטת אגמון גונן על שלל הקביעות העקרוניות הבעייתיות שבו. אחרי כמה הארכות קיבלו שני הצדדים את ההצעה, ובסופו של דבר ניתן השבוע פסק הדין. מאחר שהוא ניתן בהסכמה בין הצדדים הוא אמנם לא נומק, אך חשיבותו רבה.
נציין כי בעבר נמתחה ביקורת רבה על פסיקותיה של השופטת אגמון גונן בסוגיות הגירה, בין היתר סביב המדיניות הליברלית אותה הנהיגה בכל הנוגע לטיפול בבקשות מקלט של אזרחי אוקראינה ומדינות נוספות.
