חוקרי מכון משגב, אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני ופרופ' קובי מיכאל, מפרסמים נתונים המצביעים על אובדן אמון ניכר של חיילי המילואים מול הפיקוד הבכיר של צה"ל, לעומת אמון גבוה במפקדיהם הישירים. "ממצאי הסקר הם תמרור אזהרה בוהק ומטריד. אובדן האמון ברמטכ”ל מובהק, ולכן חמור במיוחד", אומרים המחברים.
במהלך החודש הנוכחי, ביצעו השניים סקר באמצעות מכון הסקרים לזר בראשות ד"ר מנחם לזר, שבדק עמדות של חיילי מילואים בנושאים שונים, ובהם מידת האמון ברמטכ”ל רב-אלוף הרצי הלוי, מידת האמון במטה הכללי, בהודעות דובר צה"ל וביכולות צה"ל.
על הסקר ענו 574 חיילי מילואים, המהווים מדגם מייצג של מי שמשרתים במילואים מאז ה-7 באוקטובר. רוב המשתתפים בסקר (58%) הביעו אמון נמוך מאוד או נמוך ברמטכ”ל הרצי הלוי. 22% הביעו אמון בינוני ורק 20% מחיילי המילואים שהשתתפו בסקר הביעו בו אמון גבוה או גבוה מאוד. גם כלפי המטה הכללי של צה”ל הביעו רוב המשיבים (60%) אמון נמוך או נמוך מאוד, 24% הביעו אמון בינוני ו-16% בלבד – אמון גבוה או גבוה מאוד. כמעט כל המשיבים (80%) לא מרוצים כלל (43%) או לא כל כך מרוצים (37%) מהאופן שבו הפיקוד הבכיר של הצבא מנהל את המלחמה, רק 18% מרוצים ממנו ועוד 2% אינם יודעים להעריך.
כל המשיבים (למעט אחוז בודד) סבורים שהרמטכ”ל ומפקדים בפיקוד הבכיר צריכים להתפטר על רקע אירועי 7 באוקטובר. השאלה היא מה העיתוי הנכון: 49% סבורים שעליהם להתפטר בהקדם האפשרי, 28% – בסוף המלחמה, 12% – רק לאחר השלמת התחקירים הצבאיים ו-8% סבורים שעליהם להתפטר רק בכפוף למסקנות ועדת חקירה.
בניגוד למידת האמון הנמוכה ברמטכ"ל ובפיקוד הבכיר, בולטת מאוד מידת האמון שחיילי המילואים רוחשים לדרגי הפיקוד בשטח מרמת המג"ד ועד לרמת מפקד האוגדה. האמון של חיילי המילואים בדרג מפקדי השדה בצה”ל שונה בתכלית מזה שמופנה כלפי הפיקוד הבכיר. רובם (70%) מדווחים על אמון גבוה מאוד או גבוה, כרבע (23%) – אמון בינוני ורק 7% אומרים שיש להם אמון נמוך או נמוך מאוד בדרג מפקדי השדה (מג”ד עד מפקד אוגדה).
הודעות דובר צה”ל זוכות לאמון גבוה מצד 23% מחיילי המילואים, עוד 29% נותנים בהן אמון בינוני וכמחצית מהם (48%) מגלים כלפיהן אמון נמוך או נמוך מאוד.
רוב מוחלט (77%) של חיילי המילואים נותנים אמון גבוה מאוד (45%) או גבוה (32%) ביכולתו של צה”ל להשמיד את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, 12% – אמון בינוני ו-9% אומרים שיש להם אמון נמוך בכך. גם באשר לחיזבאללה (הסקר סוכם לפני סיכול מתקפת החיזבאללה על המרכז ב-25 באוגוסט), רוב המשיבים (59%) נותנים אמון גבוה מאוד או גבוה ביכולת צה”ל לסלק את חיזבאללה מדרום לבנון כדי לאפשר את תושבי הצפון לביתם, 17% – אמון בינוני ו-24% – אמון נמוך.
החוקרים מפרטים כי "רוב חיילי המילואים סבורים שיש ביכולת הצבא להשיג את מטרותיו מול חמאס וחיזבאללה (במידה פחותה במעט), אבל הבעיה היא 'למעלה'. בסקר לא נבדקו עמדות המשיבים לגבי הסיבות לאי-שביעות רצונם מאופן הפעלת הכוח. מהתבטאויות של משרתי מילואים, שלא במסגרת הסקר, עלו טענות בנוגע לריסון מוגזם בהפעלת הכוח מצד הפיקוד העליון, אך סביר להניח שיש גם סיבות או הסברים נוספים".
המחברים מדגישים את משבר האמון מול הרמטכ"ל הלוי. "ממצאי הסקר הם לא פחות מתמרור אזהרה בוהק ומטריד, המחייב את הדרג הפיקודי הבכיר של הצבא, כמו גם את הדרג המדיני, לעשות מעשה. אובדן האמון ברמטכ”ל מובהק, ולכן חמור במיוחד. לפיכך, חובה על הרמטכ”ל לבחון היטב את המשך דרכו בצבא, ולשקול האם לא ייטב שיתפטר בהקדם כדי לאפשר את תחילת שיקום מעמדו של הצבא בעיני החברה ובעיני משרתיו, בדגש על מערך המילואים. האמון הוא הנכס החשוב ביותר לצה”ל כצבא העם המבוסס על מודל גיוס חובה ועל מערך המילואים בפרט".
