דובר משרד החוץ האמריקני מתיו מילר הודיע שלשום כי מחלקת האוצר במדינה החליטה להטיל סנקציות כלכליות על ארגון השומר יו"ש ועל רכז הביטחון של היישוב יצהר, יצחק לוי פילנט. זאת בשל "תמיכה באלימות נגד פלסטינים", לדבריו. לוי פילנט והשומר יו"ש מתווספים לשורה של אזרחים ישראלים שקיבלו לאחרונה הודעה דומה.
המערכת הבנקאית בישראל משתפת פעולה עם העיצומים האמריקניים: היא מגבילה חשבונות בנק בארץ, חוסמת כרטיסי אשראי, ומצרה את יכולת ההתנהלות הפיננסית של מי שהעיצומים הושתו עליו.
גל הסנקציות נתפס כעליית מדרגה משום שהעיצומים הוטלו כאמור על רבש"ץ, בעל סמכויות צבאיות בהגנה על ביטחון היישוב, ועל השומר יו"ש, שם מדובר בעונש לגורם משני: העילה האמריקנית לעיצומים היא שהארגון סייע ברעייה ושמירה על חוות שעל בעליהן הושתו סנקציות בחודשים האחרונים.
"בשום שלב לא הרגשנו שהסנקציות מתקרבות אלינו", אומר אביחי סוויסה, מנכ"ל השומר יו"ש. "אחד הדברים שתמיד נתנו לי שקט נפשי זו הידיעה שאני עובד באופן חוקי למהדרין. הסנקציות האלה הן בעצם סוג של בריונות. אני מעריך שארגוני שמאל שפועלים נגדנו לחצו על גורמים בממשל האמריקני, והתגובה הייתה הטלת הסנקציות. זו הייתה לגמרי הפתעה", הוא מתאר. "אנשים כתבו לי למשוך מהר את הכסף מהבנק כי המשמעות העיקרית של צעד שכזה היא שהבנקים בארץ מבטלים את ההתקשרות מולך". בינתיים, הם מעט חסרי אונים מול הצעד השרירותי ומנסים לפעול דרך ח"כים ושרים להסרת הסנקציות.
השומר יו"ש הוקם בשנת 2013 בעקבות גל של גנבות והצתות במשקים חקלאיים ביהודה ושומרון. בעלי החוות באזור התאגדו כדי לתת מענה אזרחי להגנה מפני הפורעים, שאף ישמור על הקרקעות מפני השתלטות פלסטינית. לארגון הצטרפו מתנדבים רבים ממעגלים רחבים כמו מכינות קדם־צבאיות, סטודנטים, ישיבות תיכוניות ואולפנות. הארגון מלווה כ־90 חוות בעזרת כ־750 מתנדבים קבועים, וכעשרת אלפים שמתנדבים באופן לא קבוע, בהתאם לצורך. הארגון עובד בתיאום מלא עם צה"ל וכוחות הביטחון ומבצע פעולות של שמירה אזרחית על חקלאות בלבד.
משרדי ממשלה שונים תומכים בעשייה של הארגון. הארגון מפעיל 50 תקני שירות לאומי של המשרד לביטחון לאומי בחוות. גם המשרד להגנת הסביבה משתף פעולה עם הארגון במסגרת מיזם "נאמני ניקיון" כשהפעילים מדווחים על כל פגיעה בסביבה ביהודה ושומרון כשהם נתקלים בכזאת. בשנה האחרונה גם קק"ל משתפת פעולה עם הארגון בעוטף עזה ובבקעת הירדן.
למרות החשיבות האסטרטגית שבפעילות הארגון עבור מדינת ישראל, בשומר יו"ש סובלים מפעילים בארגוני שמאל. "הם דואגים לפרסם עלינו כתבות שליליות ומפנים כל מיני שאילתות לגבינו למשרדים הממשלתיים", אומר סוויסה. "אנחנו לא פוגשים אנרכיסטים בשטח, את זה החקלאים עצמם סופגים", אומר סוויסה. "מולנו הם עובדים בשיטות אחרות כמו למשל עיתונאיות שמתחזות לבנות שמתעניינות לעשות שירות לאומי אצלנו. עד כה, הרגשנו שאין להם הרבה כוח חוץ מלקרוא לנו בשמות גנאי כמו קיצוניים וכדומה, שאין להם טענה אמיתית כלפינו. הם מדביקים לנו סיפורי אלימות שאין להם שום בסיס עובדתי.
"אנחנו פועלים כבר 11 שנה ומקפידים על החוק. זה גם אחד מתנאי הסף שלנו להתקשרות עם חוות; לכל חקלאי חייב להיות חוזה מרעה או חוזה חכירה שהוא קיבל מהמדינה, שמלמד על חוקיות ההתיישבות והפעילות במקום".
בחודשים האחרונים הטיל הממשל האמריקני סנקציות כלכליות על חקלאים שהארגון מלווה. לדברי סוויסה, הדבר השפיע על התרומות לארגון. "נשאלנו על ידי תורמים אם אנחנו עובדים עם עם חקלאים שהטילו עליהם סנקציות ואם אנחנו מעבירים להם כספים. לכולם ענינו שאנחנו לא מעבירים כספים לאף חווה אלא רק מתנדבים להגן עליה".
שגרת מלחמה
פעילות הארגון במהלך חודשי המלחמה התגלתה כמורכבת. כיוון שחקלאים רבים ביו"ש הם יוצאי סיירות ויחידות מיוחדות בצה"ל שירדו דרומה כבר ב־7 באוקטובר, המתנדבים נשארו לבדם בחוות, חשופים לסכנות. "פחדנו שתיפתח חזית נוספת באזור, כשבכל זמן נתון יש לנו קרוב ל־300 בני נוער בגירים שגרים בחוות, ולא הייתה להם הגנה. בימים הראשונים אסרנו על אנשינו לצאת לשטח ובמקביל חילקנו ציוד אבטחה בכמויות גדולות מאוד – גז מדמיע, רחפנים, תיקי עזרה ראשונה ועוד. ייאמר לזכות הצבא שתוך כמה ימים הוא העמיד כוחות בכל החוות, פעולה שהקלה עלינו ביטחונית והורידה את המתח".
אומנם המלחמה פגעה בפעילות השוטפת של הארגון, אך אנשיו לא ויתרו על הסיוע לחקלאים ושינעו מאות מתנדבים לדרום. "זה היה פלא לראות אנשים בכל גיל, מבני נוער ועד לפנסיונרים שנרתמו לעזור. זה ממש חימם את הלב. גם היום אנחנו ממשיכים לסייע לחקלאי העוטף, נותנים יד איפה צריך".
לאחרונה הפעילות של השומר יו"ש חזרה לשגרה אך כעת הם שוב ניצבים מול משבר. "אנחנו הולכים אל הלא נודע, אין לי מושג מה יהיו השלכות ההחלטה הזו", אומר סוויסה, והגם שמדובר מבחינתו בזמנים קשים, הוא מסתכל קדימה; "אנחנו עובדים עם חבר'ה מכל חלקי החברה הישראלית כמו למשל גרעינים של הנוער העובד והלומד, מחנות העולים וכיו"ב. ברור לי שאנחנו צריכים לפתוח עוד יותר את השורות; אני רוצה שכמה שיותר אנשים יעבדו איתנו ואז גם לא יקראו לנו מליציות ולא ידביקו לנו שמועות על 'אלימות מתנחלים'. כעת, אנחנו צריכים שמי שיכול יבוא ויעזור לנו בשמירה על החוות ועל החקלאות ביו"ש. אנחנו בזמן רגיש של מלחמה כשהגזרה פה חמה מצד עצמה; לא מזמן נרצח בפיגוע אחד המתנדבים שלנו, יהונתן דויטש, ולפני כמה חודשים נרצח הנער בנימין אחימאיר במרעה. צעד כזה של הטלת סנקציות נותן לגיטימציה לאויבינו להתקומם נגדנו כי הם רואים שיש מי שמגבה אותם. לצערנו הפעם זו מי שאמורה להיות הידידה הטובה ביותר של ישראל, ארצות הברית. זה התחיל כצעד כלכלי נגד אנשים פרטיים, עבר לסנקציות על גדוד צבאי, 'נצח יהודה' ועכשיו זה עובר לארגונים אזרחיים. זה אבסורד שארצות הברית תחליט עבורנו מי טוב למדינת ישראל ומי לא".
מהלכי נגד
לאחר שובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מנאומו בקונגרס בוושינגטון בסוף חודש יולי, נפגשו עמו ראשי מועצת יש"ע והציעו כי ימונה פרויקטור שיבחן את צעדי המנע והנגד שיכולה ישראל להפעיל בנושא העיצומים. כמו כן, הם הציעו לייסד הגשת סיוע לנפגעי הסנקציות באמצעות יצירת מנגנון ערבות מדינה לבנקים שמנוהלים בהם חשבונות של ארגונים ואזרחים הנפגעים מהקפאת הכספים. בפגישה הודגש עד כמה מדובר במדרון חלקלק, שכן האפשרות להטלת סנקציות גם על נבחרי צבור ישראלים כבר עלתה לדיון בארה"ב.
אולם המהלכים שסוכמו בפגישה בין נתניהו ומועצת יש"ע לא התקדמו, ואתמול אמר בכיר במועצת יש"ע: "עם כל הכבוד למילים טובות והודעות לתקשורת, זה לא מספיק. אנחנו רוצים לראות התקדמות".
לדברי הבכיר, הטלת עיצומים על רבש"ץ היא חמורה ביותר: "הוא עובד של היישוב, אבל יש לו סמכויות צבאיות לכל דבר ועניין. לפגוע ברבש"ץ זה לפגוע ביכולת הצבא להגן על היישובים. אם רבש"ץ יחשוש לקפוץ לאירוע בגלל סנקציות, זו פגיעה בביטחון התושבים".
ביצהר אומרים כי את הפגיעה סופג מי שעובד בשיתוף פעולה מלא עם הצבא והמשטרה, מה שעלול רק לחזק גורמים קיצוניים יותר – סכנה שגם הצבא מודע לה. בקרב רבש"צים אחרים באזור עלתה אף הצעה לפתוח בשביתה, עד לפעולה ממשלתית נגד הסנקציות.
בעקבות ההודעה על הטלת הסנקציות נמסר מלשכת ראש הממשלה כי "ישראל רואה בחומרה רבה הטלת עיצומים על אזרחי ישראל. הנושא נמצא בדיון נוקב עם ארצות הברית".
לצד האפיק המדיני, יש גם ניסיון לפעול משפטית נגד העיצומים. תביעה שהוגשה לבית הדין הפדרלי בטקסס ב־6 באוגוסט טוענת כי הסנקציות נוגדות את החוקה האמריקנית, פוגעות בחופש הדיבור והמחאה, וחותרות תחת ריבונותה של מדינת ישראל.
