יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ה, בצפון עדיין לא בטוחים אם כל התלמידים יחזרו לספסלי הלימודים. 2,558,000 תלמידים אמורים לפתוח את שנת הלימודים ביום ראשון הקרוב, אך בצפון מתלבטים אם לשלוח את התלמידים למוסדות הלימוד, בצל החשש מירי רקטי וכטב"מי נפץ של חיזבאללה.
משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר, שחמישה מיישוביה פונו וחלקים ממנה גובלים בלבנון, יודע כבר שלא כל בתי הספר במועצה שלו יפתחו את שנת הלימודים כסדרה. "שנת הלימודים תיפתח רק במוסדות חינוך שיש בהם מספיק מיגון. לצערי, כ־10 אחוזים ממוסדות החינוך שלנו סובלים מפערי מיגון. יש שני מושבים במועצה שהודיעו שלא ישלחו את הילדים לבית הספר כי אין מספיק מיגון, ואני יודע שיהיו עוד".
ראש המועצה מגבה את המושבים הללו. "אף אחד לא רוצה להשבית את השמחה של תחילת שנת הלימודים, אבל כדי שתהיה למידה צריך ביטחון. המטרה שלי היא לדאוג שאף שערה משערות ראשיהם של התלמידים לא תיפגע, וכרגע בחלק מהמוסדות זה קשה".
***
אחד ממוסדות החינוך בצפון שייפתח, אם כי לא כמתוכנן, הוא בית הספר היסודי "רונסון", המיועד לתלמידי המועצה האזורית מעלה־יוסף. בית הספר פונה ממושב גרנות־הגליל עם תחילת המלחמה, והוקם מחדש לקראת שנת הלימודים הקרובה בקיבוץ שמרת, סמוך לבסיסים צבאיים, אזור המותקף בתדירות גבוהה על ידי כלי טיס בלתי מאוישים.
"זו לא מטרה צבאית", מדגיש דוידוביץ', "אלא בית ספר בתוך קיבוץ. יש אלפי חיילים ברחבי הצפון, זה לא הופך את הבתים שלנו למטרה צבאית". ובכל זאת, הורי התלמידים ניהלו בשבועות האחרונים מאבק ציבורי שבעקבותיו הוחלט שהמתחם החדש בשמרת לא יאוכלס, ובית הספר היסודי ייפתח באופן זמני בבית הספר התיכון האזורי בקיבוץ כברי, המשמש תלמידים מהגליל המערבי. אלא שגם שם העניינים אינם פשוטים: הנהגת ההורים של בית הספר פרסמה שלשום מכתב המתריע כי ההסעות למוסד זה עוברות בתוך אזורים מטווחים, וכי אין בו די מרחבים מוגנים. אם לא יתוקנו הליקויים, התריעו, שנת הלימודים לא תיפתח.
אמרת לאחרונה ש"דין חניתה ומטולה כדין תל־אביב וירושלים". אתה עדיין מאמין בזה, כשבתל־אביב כל בתי הספר נפתחים כרגיל, ובגליל – לא?
"כן. זו אומנם סיסמה, אבל אילו היו מבינים אותה ופועלים לפיה, המלחמה כבר הייתה מסתיימת מזמן", אומר דוידוביץ'. "ממשלת ישראל צריכה ליזום מהלך צבאי שיחזיר את המציאות לתקנה. אם יחשבו שאנחנו אסקופה נדרסת, אנחנו נמשיך להישאר מחוץ לבתים שלנו".
***
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, עמדה מערכת החינוך הישראלית בפני אתגר קליטה של 48 אלף תלמידים מפונים, מגיל פעוטון ועד כיתה י"ב, שנעקרו מבתיהם בצפון ובדרום.
400 מתחמים חינוכיים זמניים הוקמו בשנה החולפת לטובת 16,000 התלמידים שעדיין מפונים. אבל יש גם אור בקצה המנהרה החינוכית. שתי תלמידות מפונות שיחזרו דווקא אל מוסדות החינוך המקוריים שלהן הן ליאם (12) ואגם (14) ביטון, שאחרי שנה מחוץ לבית חוזרות ללמוד עם החברים והחברות. אחרי 8 חודשים במלון בנוף־הגליל המשפחה החליטה להצפין לנהריה, גם כדי להתחיל את שנת הלימודים כמה שיותר קרוב לבית.
שתי האחיות הצעירות חזרו צפונה, אבל רבים מחבריהן לכיתה עדיין לא. "לפני המלחמה היו 32 תלמידים בכיתה של הקטנה", אומרת אימן, שירן ביטון, "אבל רק 7 או 8 מהם ילמדו יחד השנה בבית הספר החדש. חלק מהם נמצאים בזיכרון־יעקב, אחרים בנתניה, באור־עקיבא ובמקומות אחרים. הכיתה התפרקה. יש גם משפחות שחזרו לאזור אבל מפחדות לשלוח את הילדים לבתי הספר שנמצאים באזורים מטווחים. מבחינתן הפקירו אותנו, והן לא מוכנות שהילדים יהיו בסכנה".
לדברי האם, "אומנם גם בנהריה יש אזעקות ויירוטים, אבל קל יותר לשלוח ילדים לבית ספר שנמצא ממש ליד הבית, כשאתה יודע שהילד נמצא בקרבת מרחב מוגן רוב הזמן – מאשר לשלוח אותם לבית ספר מרוחק, שכדי להגיע אליו צריך לנסוע 40 דקות בפקקים באזור שיש בו יירוטים. "אני יכולה להבין את ההורים שהחליטו לא לשלוח. גם אני עצמי לא בטוחה שזה הצעד הנכון כרגע. אני מאמינה שהמדינה עושה מעל ומעבר בשבילנו המפונים, אבל אני גם יודעת שיש עוד הרבה מה לעשות כדי לשקם את האמון".
ביום ראשון הקרוב הבנות שלך ילכו לבית ספר?
"בית הספר של הגדולה נמצא באזור עורפי יותר. הקטנה תלך איתי לבית הספר החדש, כי אני רוצה לראות איפה המרחב המוגן, ושבאמת יש לה די זמן כדי לרוץ אליו. אם אראה שזה לא כמו שאני מצפה, היא לא תלך. אנחנו לא יודעים מתי בכלל נחזור הביתה ואם שנת הלימודים תיפתח, אבל מתחילים להרגיש חזרה מסוימת לשגרה; אומנם חלקית, אבל גם זה משהו. אחר כך? אלוהים גדול".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד ממשיך בהיערכות לפתיחת שנת הלימודים בצפון על אף המורכבות והאתגרים הרבים, וזאת בכפוף להנחיות צה"ל ופיקוד העורף. מערכת החינוך מקיימת סקרי מיגון בבתי הספר בכל הארץ בשגרה.
"פערי המיגון משתנים ממוסד למוסד והם תולדה של החלטות המדינה לאורך השנים. ככלל, השלמת פערי המיגון מחייבת תקציבי עתק ייעודיים וחיצוניים למשרד החינוך, בניית צוותי חירום ועוד.
"קיימת תוכנית ממשלתית להשלמת פערי המיגון במוסדות החינוך בקו העימות 0־9 ק"מ, בהובלת פיקוד העורף ובשיתוף מחוז צפון במשרד החינוך. כמו כן, בתי ספר עורפיים, שהקים המשרד במרחב צפון, כוללים מיגון תקני על פי תקנות פיקוד העורף, כדוגמת בית ספר עורפי בכורזים בעבור ילדי מועצה אזורית מבואות חרמון".
