שר הביטחון יואב גלנט הנחה לפני כמה שבועות את צה"ל ומערכת הביטחון לגייס מחדש למילואים אלפי ישראלים שקיבלו פטור משירות כתוצאה מצמצום היחידות בשנים האחרונות. כעת מקדם צה"ל גם מגוון מהלכים אחרים במטרה להרחיב את המערך הלוחם במילואים ולהקל את העומס על המילואימניקים המשרתים. אחד הארגונים שצה"ל התייעץ עמם כדי ליצור את הדרכים החדשות הללו הפורום "מילואימניקים דתיים", שהוקם כדי לקדם סוגיות שצפו בעקבות המלחמה.
לפי המורה יאיר וייגלר, מוביל הפורום, כ־15 אלף הישראלים שקיבלו הודעה על תהליך הוצאתם מהפטור והשבתם לשורות המילואים הגיבו ברובם בחיוב להחלטה והם ממתינים לפנייה מהצבא. במסמך ששלח הפורום לבכירי המערכת הציבורית, ונוסח בידי חבר הפורום שראל הלפרין, המשרת כמ"פ במילואים, הופיעו כמה הצעות לניהול יעיל יותר של כוח האדם בצה"ל והרחבת סדר הכוחות במילואים ובסדיר, מלבד ביטול הפטור ממילואים. לדברי הלפרין, העיקרון המנחה היה דגש על יצירתיות וגמישות בשימוש במשאבי כוח האדם.
השבוע נפגשו ראשי הפורום עם ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תת־אלוף שי טייב, והתבשרו שכמה מהצעותיהם התקבלו וייושמו כבר בתקופה הקרובה. אחת מהן היא ההמלצה להקל על בעלי הפטור לחזור למאגר המגויסים. הצעה נוספת שהתקבלה היא הקמת מוקד ייחודי למ"פים ומג"דים, שיאפשר להם לפנות ישירות למועמדים המתאימים להשתלב ביחידות שהם מפקדים עליהן.
כיום קצינים נאלצים לפרסם מודעות "דרושים" ברשתות החברתיות, בתקווה לגייס מילואימניקים מתאימים לצורכיהם. המהלך יחייב את אכ"א להקים מאגר מסודר של אנשי מילואים שאינם משובצים ביחידות, ולעקוב אחר נתוניהם ופעילותם. תיפתח גם פלטפורמה מקבילה לחיילי מילואים ללא שיבוץ, שיוכלו להציע את מרכולתם הצבאית לכל מפקד המעוניין בכך.
כמה הצעות נוספות שהוצגו במסמך של פורום המילואמניקים יועברו לבחינה, כמו הקמת גדודי מילואים חדשים על בסיס פלוגות חרמ"ש שאינן רלוונטיות בדרך הלחימה העכשווית של צוותי קרב משולבים, והסבתם למסגרת לוחמת; בכך תתאפשר הקמת שלושה גדודים חדשים.
הצעה אחרת היא שינוי שיבוצם של מי שנפלטו מלחימה מסיבות ספציפיות – למשל, לוחמים שחששו לחצות את הגבול ללבנון אך יוכלו לשרת ביהודה ושומרון. תיבחן גם האפשרות להקים מסגרות צבאיות נוספות עם כוח האדם הקיים, כך שמספר הלוחמים בכל גדוד עשוי להצטמצם באופן שיאפשר הקמת גדוד נוסף, שיוכל לטפל במשימות אחרות.
הצעה נוספת שהעלה הפורום היא הקמת מסגרות לחימה כפולות תחת אותה מעטפת. למשל, פלוגת שריון עם כמות כפולה של צוותים שיוכלו להתחלף בכל פעם, כך שהשחיקה של הלוחמים תהיה קטנה יותר. "לא צריך שכל הציוד יהיה 'אורגני'", אומר וייגלר. "אפשר לחלוק את רוב הדברים, כמו אמצעי הלחימה, כלי הרכב ועוד. זה יביא להקלה על המילואים וגם לא ישבית את כל הכוח ביציאות הביתה".
בפורום טוענים שצה"ל היה צריך להידרש לבעיית כוח האדם כבר בתחילת המלחמה, אך נמנע מלעסוק בכך. "יש המון יחידות סדירות שאין בהן מילואים, למשל בחיל הים", אומר וייגלר. "לפי צה"ל יש 11 אלף לוחמים כאלה, ואם יקימו להם מסגרת מילואים מסודרת הם יוכלו לתפוס קו ביהודה ושומרון. כך חטיבות המילואים המתמרנות יהיו פנויות למשימות אחרות, והעומס יפחת".
"אנחנו מרגישים שמקשיבים לנו עכשיו", מספר הלפרין על התחושות אחרי הפגישה עם תא"ל טייב. "בצה"ל הבינו שאי אפשר להתקיל אנשי מילואים בהתראה של שבוע כפי שעשו עד כה, דבר שהעיד על חוסר היכרות עם השטח. שמעו אותנו ואנו חושבים שהם מבינים שהדברים חייבים להתנהל אחרת. עוד מעט נציין שנה לתחילת המלחמה. יחידות המילואים שבתחילת המלחמה התגאו ב־130 אחוזי גיוס, נמצאות בדרך לקריסה. אנחנו לא יוצאים נגד הצבא, אנחנו כאן כדי לתקן יחד איתו".
"בהתחלה הייתה חשדנות כלפי יוזמות אזרחיות שניגשו למערכת הצבאית כדי לתקן, וגם היום יש מפקדים באכ"א שלא הבינו את המשבר במערך המילואים, אבל השינוי מתחיל לקרות", מוסיף וייגלר. "צריך לגרום לכל הציבור להבין שזאת מלחמת קיום. אם במלחמת העצמאות סבתא שלי העבירה נשק וידעה מה לעשות, גם היום צריך שכולם יתגייסו וצריך שצה"ל יאפשר את זה. בצה"ל מתחילים להבין שאפשר להקשיב ליוזמות אזרחיות, וכמו המסגרות החדשות שנפתחו במילואים, זה יבוא רק מלמטה".
