שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ארז יקואל, יקיים מחר (ד') בשעה 13:00 דיון בעתירתם של 14 נשים וגברים תושבי תל אביב, חילוניים ודתיים, ועמותת ראש יהודי נגד האיסור הגורף שהטילה עיריית ת"א על עריכת תפילות בהפרדה במרחב הציבורי. בין הנשים העותרות: מיכל גרינגליק, אשת התקשורת עירית לינור, נועה קדמון, ליאור אור חמו, מירב אוריה כץ, ענת עבאדי, שירלי בשן וקרן ברנע.
קבוצת הנשים צפויה להגיע לדיון ובסופו למסור הצהרה לתקשורת. לאחר הפרסום על עתירתן, מסרו העותרות: "אנו נשים תל אביביות, חילוניות, ותפילה היא חלק חשוב בתרבות שלנו ובמה שהיינו רוצות לתת לילדים שלנו. אסור לנו לאפשר מצב שבו היהדות "תיכנס לארון". הצבת מחיצה בזמן תפילה לא רק שאינה פוגעת בנו כנשים אלא מכבדת את מעמד התפילה על פי המסורת הנהוגה בעם ישראל מדורות".
לטענת העותרים, "סירובה של המשיבה (עיריית תל אביב – ש"פ) מיום 4.8.24 להתיר לעותרים לקיים תפילות הלכתיות, הכוללות הפרדה הלכתית באמצעות מחיצה בין גברים לנשים החפצים בכך, ביום הכיפורים והקפות שניות במוצאי שמחת תורה בכיכר דיזנגוף – בתל אביב או בסמוך לו – מנוגד לדין ודינו בטלות; סירובה של המשיבה להתיר לעותרים לקיים, במועדים מיוחדים ובתיאום מראש, תפילות הלכתיות במרחב הציבורי, רק בשל כך כי התפילות נערכות תוך הפרדה הלכתית באמצעות מחיצה בין גברים לנשים החפצים בכך – היא מנוגדת לדין ואסורה".
"למשיבה אין סמכות לאסור על העותרים, או על כל מי שחפץ בכך, להתפלל במרחב הציבורי בהתאם לכללי המסורת היהודית-הלכתית, לרבות בהפרדה באמצעות מחיצה בין נשים לגברים ובכפוף לשמירה על הוראות כל דין; וכל הוראה מנהלית האוסרת זאת היא בטלה", הוסיפו.
העותרים מציינים עוד כי "בשנים עברו השתתפו בתפילות אלה שערכה העותרת אלפים מתושבי האזור, אשר רובם המוחלט אינם חובשי כיפה ונמנעים מכניסה לבית הכנסת. ידיעה שיפוטית היא שבימי כיפור אין מקום בבתי הכנסת לאלפים הרבים המעוניינים להשתתף בתפילות היום הקדוש בשנה, והעותרת נותנת מענה לצורך ציבורי זה ההולך וגדל בכמיהתו לתפילה וולונטרית זכה זו משנה לשנה. למה דווקא בכיכר דיזנגוף? כיכר זו סמוכה לבית הכנסת בר כוכבא של קהילת העותרת במקום, המכיל לכל היותר כ -300 איש ואישה. הרחבה של בית הכנסת היא קטנה מדי, ואך טבעי שבכיכר הסמוכה לבית הכנסת, כיכר דיזנגוף, מתפללים אלפי גברים נשים וטף".
בתגובה המקדמית של עיריית ת"א נטען מנגד כי היא איננה אוסרת כלל קיום תפילות במרחב הציבורי, וכי כל מה שקבעה העירייה הוא איסור על יצירת הפרדה מגדרית באמצעים פיסיים במרחב הציבורי, "למקרא העתירה עשוי הקורא לסבור כי העירייה "ביטלה", חלילה, את תפילות יום הכיפורים בעיר במעין "גזירת שמד" – משל לא מתקיימות בעיר תפילות בכ-500 בתי הכנסת בעיר; משל לא היו כ130 מתוך בתי הכנסת בעיר בבעלות העירייה; משל לא מספקת העירייה לבתי כנסת סיוע על מנת שיוכלו לקיים תפילות כסדרן והלכתן – איש איש לפי אמונתו. אכן, יש להצר, לטעמנו, על כך שבניסיונה לקדם – מטעמיה שלה – יוזמה פרטית לחלוטין במרחב ציבורי אינטנסיבי, בחרה העותרת להטיל דופי, ובאופן בוטה למדי, ברשות מקומית המספקת, יחד עם המועצה הדתית, את צרכי הדת בעיר לשביעות רצון התושבים.
"כאמור, העירייה לא אסרה, לא אוסרת ולא מבקשת לאסור על החפצים בכך את התפילה במרחב הציבורי. העירייה כן אסרה הפרדה מגדרית באמצעית פיסיים במרחב הציבורי הפתוח – עמדה שמלווה את העירייה מאז שנת 2018, ומוכרת לעותרת היטב. העירייה מסייעת לבתי כנסת ביום כיפור "להתרחב" אל חצר בית הכנסת או בסמיכות לה ולהציב אוהל/סככה/כיסאות ביום מיוחד זה, ככל שיש מצוקת מקום", הדגישה העירייה.
כזכור, לפני חודש עיריית תל אביב פרסמה מכתב ובו פסקה כי לא תאשר לקיים תפילת יום כיפור במרחבים ציבוריים, בדגש על כיכר דיזנגוף, הבימה והסינמטק, בטענה כי "עיריית תל אביב יפו אינה רואה מקום להמשיך בפעילות זו, ויש לחזור למקובל זה שנים. לפיו העירייה אינה מעמידה מרחב ציבורי אינטנסיבי דוגמת כיכרות, גינות ציבוריות שוקקות וכדו' על מנת שישמש כבית כנסת / מקום התכנסות לטובת אירוע ביוזמה פרטית, וכי המענה לקיום תפילות יום הכיפורים הוא באמצעות מאות בתי הכנסת הפזורים בעיר. בהתאם לכך כלל הבקשות לקיום תפילה / התכנסות בכיכרות וכדו' אינן מאושרות ומשכך לא ניתן לאשר את בקשתכם".
הודעת העירייה עוררה זעם ציבורי גדול, ואף מספר מחאות כגון הקמת דוכני תפילה ברחובות העיר ותפילות המוניות במקומות מרכזיים.
