יצחק יששכר הולצמן, צעיר חרדי שעולה להר הבית בקביעות, שמע את הכרזתו של השר בן־גביר בכנס בכנסת לפני כחודש וחצי על כך שמותר להתפלל בהר הבית – ומיהר להשתחוות בהר בצהרי אותו היום. הוא עוכב והורחק מיד מההר לארבעה חודשים. הולצמן ערער על הרחקתו אולם הערעור נדחה, ובצר לו פנה הצעיר לבג"ץ.
מייצגיו של הולצמן, עו"ד יהודה פואה ועו"ד מיכאל ליטבק, תקפו בעתירה את התגובה המשטרתית לבקשותיו של הולצמן, שעיקרה בטענה שעל יהודי העולה להר לפנות במקרה של ספק לשוטר במקום, ולשאול אם פעולה מסוימת – השתחוויה במקרה הזה – מותרת. "לא יעלה על הדעת", כתבו שני עורכי הדין, "שאדם צריך לשאול על כל צעד ושעל שהוא עושה אם מעשהו מוצא חן בעיני השוטר הנמצא בפניו או לא. לעותר לא היה ספק שמעשהו תקין בהתאם למצב החדש שנוצר. אוי לה למדינה שבה אזרח צריך לחשוש שמא מעשהו החוקי לא ימצא חן בעיני שוטר כלשהו. זו מדיניות הפחדה טוטליטרית שאין לה שום מקום במדינה דמוקרטית. הרשות המנהלית שמבקשת לפגוע בזכויות יסוד של אדם מטעם כלשהו צריכה לומר את דברה באופן ברור ומנומק שלא משתמע לשני פנים. משלא עשתה זאת אין לה אלא לתלות את סירחונה בעצמה ולא באזרח שלא כיוון לדעתה".
עורכי הדין הזכירו בעתירה את הפסיקה החוזרת של בג"ץ לאורך עשורים, הקובעת שפגיעה בזכויות יסוד של יהודים בהר הבית צריכה להיעשות רק לפי הערכת מצב יומיומית שמוצאת שפולחן כזה טומן בחובו סכנה עצומה לביטחון המדינה. בהתאם לפסיקה, המשטרה מקפידה להעביר תדריך מקדים לכל יהודי שומר מצוות שעולה להר, תדריך שאמור לשקף את "העובדה" שהסיכון הביטחוני החמור הנשקף מפולחן יהודי בהר עודנו בתוקף. בהרחקתם את העותר לתקופה של ארבעה חודשים מהר הבית, כתבו עורכי הדין, קציני המשטרה "פעלו מתוך שגרת המעשה ולא מתוך שיקול דעת… הפכו את היוצרות ונתלו בכללי הר הבית כאילו ניתנו מסיני וכל יהודי שיש חשש שיפר אותם יורחק מההר, כדברי הכתוב ביחס להר סיני 'הגבל את ההר וקידשתו'.
"יתר על כן, המשיבים נטלו סמכות לידם לחייב כל אדם לצפות מראש מה יכול להטריד את מנוחתם ולחייב אותו לבקש רשות מאת הוד מעלתם בטרם יממש את זכויותיו. התנהלות זו היא הרס הדמוקרטיה והפיכת מדינת ישראל למדינת משטרה. המשיבים התעלמו ומתעלמים באופן בוטה מהנחיות הדרג המדיני, ולא עושים את חובתם לאפשר חופש פולחן בהתאם לחוק".
בינתיים, כידוע, תפילות והשתחוויות הותרו בהר במצוות השר. יש לשער שגם בשל כך העתירה עוררה לחץ בפיקוד המשטרה, והביאה לקיצור ההרחקה. בראשית השבוע שב הולצמן להר, אולם העתירה טרם נמחקה, כיוון שהולצמן ועורכי דינו מבקשים מבית המשפט לחייב את המשטרה בהוצאות המשפט. נציגי המשטרה בבית המשפט הסכימו בלית ברירה שזו תישא בהוצאות העותר, אולם ביקשו שהסכום יהיה נמוך ככל האפשר. פסק הדין אמור להינתן בימים הקרובים.
