הממשלה החליטה בישיבתה היום (ראשון) להאריך את כהונת נציב שירות המדינה המכהן, פרופ' דניאל הרשקוביץ', בשלושה חודשים נוספים. כהונתו של הרשקוביץ אמורה היתה לפקוע בתוך ימים ספורים, אך נראה שהממשלה תתקשה לבחור לו מחליף, עקב המחלוקת בנוגע לאופן בו ימונה נציב שירות המדינה הבא ועתירה לבג"ץ שהוגשה בנושא.
כזכור, לפני מספר שבועות החליטה הממשלה כי בחירת נציב שירות המדינה תיעשה על ידי ראש הממשלה. המועמד אותו יביא ראש הממשלה יצטרך לעבור את אישורה של הוועדה המייעצת למינוי בכירים (זו המאשרת מינויים כדוגמת רמטכ"ל, מפכ"ל, נגיד בנק ישראל וכד') ובמידה והמינוי יאושר בוועדה תאשר אותו הממשלה. אולם, ההחלטה התקבלה על אף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, שטענה כי קיימת מניעה משפטית לאשר אותה משום שהיא פותחת פתח לפוליטיזציה של שירות המדינה.
בעקבות ההחלטה הוגשו לבג"ץ 3 עתירות, על ידי מכון לואיס ברנדייס, על ידי התנועה למען איכות השלטון ועל ידי ההסתדרות. בעתירות נטען כי החלטת הממשלה מתעלמת מנוהל שגובש על ידי היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה, לפיו יש למנות את נציב שירות המדינה באמצעות ועדת איתור. הנוהל גובש בהתאם להחלטת ממשלה קודמת משנת 2018, שקבעה כי הממשלה תידרש לנוהל שיגובש על ידי הייעוץ המשפטי בעניין דרכי מינויו של הנציב.
לטענת העותרים, החלטת הממשלה מאפשרת מינוי פוליטי לתפקיד הנציב, מבלי שייבדקו כישוריו והתאמתו לתפקיד. זאת, משום שהוועדה המייעצת בודקת רק היבטים של טוהר מידות ולא את התאמתו המקצועית של המועמד לתפקיד. העתירה מדגישה כי לתפקיד נציב שירות המדינה לא נקבעו תנאי סף, ולכן יש חשיבות מיוחדת לבדיקה מעמיקה של כישורי המועמד.
עוד נטען כי החלטת הממשלה התקבלה תוך התעלמות מוחלטת מחוות דעת משפטיות חד משמעיות של היועצת המשפטית לממשלה והיועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה. לפי העתירה, התעלמות זו מהווה הפרה של הדין, שכן היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של החוק עבור הרשות המבצעת.
בנוסף לעתירות עצמן הוגשו בשתיים מהעתירות גם בקשות לצו ביניים, שיקפיא את תוקף החלטת הממשלה וימנע את בחירתו של מחליף לנציב הרשקוביץ. בסוף השבוע הגישה היועמ"שית את תגובתה לבקשה לצו ביניים, ובה נטען כי יש לקבל את הבקשה. "החלטה 2129 שינתה את המצב הנורמטיבי שחל משך שנים לפני קבלתה, כך שראש הממשלה יכול לבחור בעצמו כל אדם שהוא לתפקיד נציב שירות המדינה, בלי תנאי סף, דרישות ניסיון או כישורים למילוי התפקיד רב החשיבות וההשפעה, ובלבד שלא יימצא אצל אותו אדם פגם מתחום טוהר המידות שמצדיק את פסילתו. במילים אחרות, בהחלטה 2129 החליטה הממשלה לשנות מהחלטתה הקודמת, להפחית ולרדד את הליך הבחירה הקודם שהממשלה החליטה עליו, עד כדי צמצומו לבחינת טוהר המידות בלבד, ללא בחינה מקצועית של כשירות המועמד והתאמתו לתפקיד. האינטרס הציבורי כבד המשקל, להבטיח ולוודא שהמועמד שימונה לתפקיד זה יהא בעל הכישורים והניסיון הרלוונטיים לתפקיד, לא זכה להגנה בהחלטה שהתקבלה ולא ניתן לו משקל", נאמר בתגובת היועצת לעתירות.
"ממשלות ישראל הכירו בזיקה ההדוקה בין דרך המינוי של בעל תפקיד בכיר לבין יכולתו למלא את תפקידו באופן מקצועי ועצמאי. הדבר בא לידי ביטוי בכך שלאורך השנים, חיזקו הממשלות השונות את עצמאות הליכי המינוי של בעלי תפקידים בכירים, המחזיקים בסמכויות רגולטוריות או בתפקידים של שומרי סף, ואשר מתמנים בפטור ממכרז… החלטת הממשלה מושא העתירה עומדת בניגוד למגמה מבורכת זו, והיא מסמלת מגמה הפוכה שלה אנו עדים בשנים האחרונות, של ניסיונות לכרסום באופיו המקצועי, הממלכתי והא-פוליטי של שירות המדינה, במטרה להסיר מגבלות חוקיות מעל עבודת הממשלה והשרים ולהגדיל את "מוטת השליטה" הפוליטית על שירות המדינה. מגמה הפוכה זו באה לידי ביטוי במהלכים שונים בתחום המינויים הבכירים", נטען עוד בתגובה לבקשה לצו ביניים.
לנוכח זאת נאמר בתגובה כי "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי הכף נוטה בנסיבות דנן לטובת מתן צו ביניים אשר יַשהה את יישום החלטת הממשלה וקידום המינוי עד אשר תינתן הכרעה בעתירה".
