בג"ץ דחה היום (ראשון) על הסף עתירה שהגישו בשבוע שעבר בני משפחות חטופים ועותרים נוספים בדרישה להוצאת ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות. בין העותרים ניתן למצוא את הדס קלדרון, נטע הימן מינה, עינב מוזס אורבך ואילה מצגר, וכן את חברי קבוצת מבצר הדמוקרטיה כדוגמת רא"ל (במיל') דן חלוץ, פרופ' רבקה כרמי, דב מורן, פרופ' דוד הראל ועוד. בעתירתם טענו מגישי העתירה כי יש להרחיב את הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, כך שיאסור עליו לעסוק בשאלות הנוגעות למלחמה, ואם הדבר לא ניתן – להוציא אותו לנבצרות. אולם שופטי בג"ץ קבעו כי מדובר בעתירה שלמעשה כבר נדונה ונדחתה, ולכן יש לדחות אותה על הסף.
"דין העתירה כדין קודמותיה – להידחות על הסף אף ללא תגובות המשיבים", קבעה השופטת רות רונן. "מעיון בעתירה כולה, עולה כי היא נועדה למעשה למטרה אחת – הוצאתו של ראש הממשלה לנבצרות זמנית. אמנם העותרים פונים זו הפעם לבחון את הנושא דרך 'משקפיים' של הרחבת הסדר ניגוד העניינים שנערך לראש הממשלה. אולם בפועל טענותיהם במהותן הן זהות לאלה שהועלו בעתירה בעניין כרמי".
"לשיטתם של העותרים, ראש הממשלה אינו יכול לכהן במציאות הנוכחית לאור ניגוד העניינים שבו הוא מצוי בין תפקידיו בניהול המלחמה לבין האינטרס האישי שלו בדחיית בירור ההליך הפלילי. הסעד של הוצאתו של ראש הממשלה לנבצרות (ולו זמנית) הוגדר אמנם על ידי העותרים כסעד חלופי. אולם מובן כי לו היה הסדר ניגוד העניינים מורחב כפי שהעותרים ביקשו; ולו הוא היה כולל איסור מוחלט על ראש הממשלה לעסוק בכל ענייני המלחמה – ובכלל זה להיות שותף לכל דיון ביחס לכך, ולקבל כל החלטה ביחס להיקף המלחמה, הזירות בהן היא מתנהלת, משך המלחמה, הפסקתה או סיומה – פירוש הדבר בפועל היה כי עליו לצאת לנבצרות", הוסיפה השופטת.
השופטת הוסיפה כי "טענתם של העותרים בעתירה דנן היא שראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים חריג בטיבו ובעוצמתו, באופן המחייב הרחבה קיצונית של הסדר ניגוד העניינים. אלא שאף לשיטתם של העותרים, משמעותה של הרחבת הסדר ניגוד העניינים היא אחת – הצהרה על נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה". אולם טענה זו – לפיה על ראש הממשלה לצאת לנבצרות בשל ניגוד העניינים בו הוא מצוי – כבר הועלתה ב"שינוי אדרת" בעניין כרמי ונדחתה, ומשכך דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של מעשה בית דין".
עם זאת, השופטת רמזה כי ככל שהמצב הביטחוני יביא לדחיית פתיחת עדותו של נתניהו, הדבר עשוי להוות שינוי נסיבות שיצדיק החלטה מחודשת בנושא, "עמדת מערך הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי ישנו אינטרס ציבורי מובהק בסיום ההליך הפלילי של ראש הממשלה 'מהר ככל הניתן', ובכלל זאת שתחילת פרשת ההגנה לא תידחה פעם נוספת. כאמור, במענה הודגש כי אם יחול שינוי בתשתית העובדתית עליה מתבססת עמדה זו 'יהיה מקום לשקול את הבקשה לעדכון הסדר ניגוד העניינים, על פי התשתית המעודכנת הרלוונטית'. מכאן שתשומת לבם של הגורמים הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לממשלה נתונה לנושא, והם ערים לנעשה בהליך הפלילי, לאופן ההתקדמות שלו ולהשלכה האפשרית של הדברים על הסדר ניגוד העניינים. מובן הוא כי ככל שאכן ישתנו הנסיבות ביחס לניהול ההליך הפלילי (כגון אם יידחה מועד תחילת פרשת ההגנה), יוכלו העותרים – ככל שיהיה בכך צורך – לשוב ולפנות ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה מתאימה".
