ביום ד' הגיש ה-FBI תצהיר בן 277 עמודים לבית משפט מחוזי בפנסילבניה שעסק במבצע הפצת דיסאינפורמציה רוסית במדינות המערב במסגרת תביעה כנגד שני אזרחי רוסיה ולאחר שעשרות דומיינים שהפיצו את אותה תעמולה בארה"ב נתפסו והורדו. המסמך חושף אלמנטים רבים מתוך אסטרטגיית הפרופגנדה הרוסית בניסיונה להטות את דעת הקהל באופן שישרת את האינטרסים שלה.
פרט לארה"ב עצמה, המדינה שמוזכרת יותר מכולן כיעד להחדרת הפרופגנדה הרוסית היא ישראל, כאשר גם הקהילה היהודית בתפוצות על הכוונת של הקרמלין. מה האג'נדה שאותה מנסה רוסיה לקדם? מהו "פרויקט דופלגנגר" בו היא משתמשת על-מנת להשיג אותה ומה הקשר לנעמה יששכר? איך נראה היישום שלה בפועל בישראל ובעולם וכיצד אמנון אברמוביץ' השתרבב לסוגיה? ומה ישראל יכולה לעשות כדי להילחם בתעמולה?
"ישראל הנורמלית"
בראשית שנות ה-30' של המאה ה-19, נשא בחור צעיר שלימים יהיה נשיא ארה"ב, אברהם לינקולן, את אחד מנאומיו הראשונים. בין הנושאים בהם עסק בנאומו, אמר לינקולן שאם ארה"ב תיפול אי-פעם – לא יהיה זה כוח של אויב זר שיפיל אותה, אלא גורם פנימי שיצליח ללבות את רגשות ההמון ויעורר מחלוקת שתפורר את אמריקה מבפנים.
הרוסים הם אומנם אויב זר, אך לצורך מלחמתם במערב הם החליטו להעביר את מרכז הכובד מעוצמה צבאית לפירוקו מבפנים. תצהיר ה-FBI, שהתבסס על עשרות מסמכים רוסיים אותם תפס ואת חלקם הציג, הראה בדיוק באיזה אופן.
על המבצע הרוסי הגלובלי היה אמון סרגיי קיריינקו, בכיר במטה פוטין, שאישר בעצמו את התוכניות. המטרות המרכזיות של הפרויקט הן להטות את דעת הקהל באופן שיהיה יותר פרו-רוסי ואנטי-אוקראיני, לחזק את התפיסה לפיה הסנקציות על רוסיה לא יעילות, לחזק מפלגות וגופים שתומכים בהגבלת הסיוע לאוקראינה, וכן להחליש את הסולידריות בין מדינות המערב ובתוכן.
"המצב בישראל נראה נוח מאוד לפתיחת פרויקט גדול שמטרתו להשפיע על דעת הקהל בטווח קצר יחסית, באמצעות הסתמכות על הכוחות בתוך ישראל ובקרב יהודי ארה"ב", נכתב במסמך הרוסי שחשף ה-FBI ונקרא "ישראל הנורמלית".
"המטרה של השפעה כזו היא להרחיק את ישראל מהאג'נדה האנטי-רוסית המערבית הכללית וליצור דעת קהל שתתייחס לאוקראינה כדיקטטורה ניאו-נאצית באוקראינה, להתנגד להעניק לה סיוע, להבין שמי שמסלים את הסכסוך הוא המערב וכי עזרה למהגרים אנטי-רוסיים אינה לגיטימית", נכתב בו.
המסמך הרוסי אף חשף מהן הנקודות שעליו להבליט במסגרת פרויקט התעמולה בישראל. הרוסים דוחפים מסרים שיקבילו בין האיומים הטריטוריאליים על ישראל ורוסיה, הנאציזם באוקראינה, זריעת פחד מאירופה והעולם, חשיפות כנגד מתנגדי פוטין, בדגש על התבטאויות נגד ישראל, יהדות, הצהרות שערורייתיות ושוחד.
הרוסים אף כתבו כי הימין הישראלי נוח יותר להשפעה ביחס לחיזוק הקשרים עם הקרמלין וכי נתניהו נחשב לחבר של פוטין. אי לכך, הם החליטו לטרגט קהל ימני והציעו "ליצור פרויקט מידע אינטרנטי בעל אידיאולוגיה ימנית שיתמקד בישראל ובקהילות יהודיות ברחבי העולם, בראש ובראשונה בארה"ב", נכתב במסמך. ישראל דרשה מרוסיה להפסיק את המסע לפני כשנה, אך ללא הועיל – הפרויקט בישראל חי, קיים ומפיץ כזבים.
בנוסף, תכננו הרוסים לקדם את התמיכה הישראלית ברוברט קנדי ג'וניור לקראת הבחירות לנשיאות השנה. קנדי, שפרש לפני שבועיים, מעולם לא החזיק בסיכוי אמיתי לנצח, עם זאת מבחינת האג'נדה, הוא התאים לרוסים כמו כפפה ליד. בעבר אמר כי המהפכה האוקראינית ב-2014 הייתה בחסות ארה"ב וכי ממשלת אוקראינה ביצעה הרג שיטתי של האוכלוסייה הרוסית בדונבאס, לרבות הטענה השגויה לפיה כל הנפגעים במלחמה בין 2014 ל-2022, כ-14 אלף איש, היו רוסים.
אז איך רוסיה מתעתדת להשיג את כל היעדים הללו? הכירו את פרויקט דופלגנגר.
פרויקט הכפיל, פיצה ונעמה יששכר
ה-FBI הצהיר כי ארגון התעמולה הכפוף לקרמלין יוצר בוטים ברשתות החברתיות, הקים ערוצי יוטיוב וטלגרם, כתב תגובות ברשתות החברתיות, הפיץ מסרים באמצעות משפיענים וטירגט אוכלוסיות ספציפיות לתכנים הללו. הרוסים זיהו 2,800 פרופילים דיגיטליים ב-81 מדינות ברחבי העולם כמועמדים אפשריים לקידום מסרים פרו-רוסים, לרבות אנשי תקשורת, אקדמאים ואפילו פוליטיקאים.
בספטמבר 2022 נחשף מה שזכה מאז לכינוי "פרויקט הכפיל" (Doppelganger). אופן הפצת המסרים בו נקטו אנשי הפרויקט הוא פשוט למדי. הם בונים אתרי אינטרנט בעלי מאפיינים דומים לאלה של כלי תקשורת מערביים פופולאריים ובעלי מוניטין, מפרסמים חדשות כזב שמקדמות את האג'נדה הרוסית ומפיצים אותן באמצעות משפיענים, הודעות SMS ואלפי בוטים ברשתות החברתיות.
אשתקד חשפו גופי הביון הצרפתים רשת אתרים מזויפים שהתחזו לאלה של גופי חדשות בולטים בצרפת, גרמניה וישראל. כתובות האינטרנט היו דומות לאלה של האתרים המקוריים, עיצוב האתרים היה זהה ועל הכתבות שעלו בהם היו חתומים עיתונאים באותם כלי תקשורת.
בכתבה נוספת שהעלו באותו אתר מזויף, העלו תוכן שקרי נוסף שנכתב לכאורה בשם יאיר שרקי וירון אברהם תחת הכותרת "סולידריות עם אוקראינה עולה יותר מדי" כשבגוף הטקסט נכתב: "התקציב מתפוצץ, האמון בשלטון יורד, אבל ממשלת נתניהו מעוניינת יותר בתמיכה באוקראינה מאשר בצרכים של ישראל".
בין חצי האי קרים לכיבוש סדר היום הציבורי בישראל
אך עוד לפני דופלגנגר, רוסיה עשתה שימוש נרחב בהפצת דיסאינפורמציה ככלי במלחמתה במערב.
בשנת 2011 תמכו 33 אחוזים מתושבי חצי האי קרים בסיפוחם לרוסיה, שנתיים לאחר מכן, בשנת 2013, התקיים סקר נוסף ובו הביעו רק 23 אחוזים תמיכה בהצטרפות לרוסיה. בשנת 2014 כפתה רוסיה על תושבי חצי האי לקיים משאל עם, בו נמצא שרוב גדול תמך בסיפוחם לרוסיה (שיעורם המדויק אינו ידוע), כאשר בסקר נוסף נמצא כי 91 אחוזים מהתושבים סברו שההצבעה הייתה הוגנת ו-88 אחוזים אמרו שעל ממשלת אוקראינה להכיר בתוצאות.
איך נוצר פער כזה בתוך שנה אחת ובניגוד למגמת ההתנגדות לרוסיה?
כלי התקשורת ברוסיה הציגו את קבוצות המתנגדים האוקראינים לסיפוח כנאצים שחותרים להשתלט על חצי האי ולדכא את האוטונומיה של תושביו. הם הציפו את הרשתות החברתיות במסרים פרו-רוסיים שהודהדו על-ידי המוני בוטים וברחבי האי אף פורסמו כרזות שנשאו את הכיתוב: "בוחרים אם להיות רוסים או נאצים". "פוליטיקה של פחד הוא האויב החזק ביותר של התבונה", אמר סגן נשיא ארה"ב, אל גור. רוסיה הצליחה להפחיד את תושבי חצי האי קרים עד שאלה קפצו לזרועותיה.
אוקראינה לא לבד. לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 איתרה רוסיה פרופילים ברשתות החברתיות שיהיו בעלי נטיה לקבלת קונספירציות והפעילו בוטים וטרולים שיפיצו מידע שקרי בקרב אותם פרופילים כנגד המפלגה הדמוקרטית, אותה הם תפסו כיותר פרו-אוקראינית. כך יצא שתיאוריה מופרעת לפיה ראש קמפיין קלינטון סוחר בבני אדם לשם פעילות פולחנית של כת השטן – תפסה נפח עצום מסדר היום הציבורי.
אחת הטענות שעלו ברשת הייתה כי הסחר מתבצע בפיצריה השייכת לאדם המקורב לצמרת המפלגה הדמוקרטית ולכן זכתה הפרשה לכינוי "פרשת הפיצה" ("פיצה-גייט"). בשנת 2016 ירה אדם ברובה שלוש פעמים בתוך הפיצריה, איש לא נפגע והיורה הסביר שעשה זאת כדי להגיע לילדים שנחטפו. חקירת משטרה הפריכה את כלל הטענות שעלו בפיצה-גייט.
הלוחמה הרוסית הופנתה גם כלפי ישראל.
מאמר שפורסם ב-INSS במאי האחרון (ורה מיכלין שפיר ודניאל ראקוב) הראה כיצד הערוץ הרוסי הממשלתי, RT, פעל באופן שחרג מנורמות עיתונאיות בסיסיות על-מנת להשפיע על סדר היום הציבורי בישראל ולדחוף את סיפורה של נעמה יששכר במעלהו.
הממצא הבולט ביותר שגילה המאמר עסק בכך שהתקשורת הישראלית גילתה עניין מועט ביותר ביששכר במשך חצי שנה מאז שנעצרה, לרבות לאחר שמשפטה נפתח, אבל כתבה שפורסמה ב-RT טרפה את הקלפים. הכתבה לא הציגה נסיבות חדשות, פרטים על עסקה מתגבשת וכיוצ"ב, לכאורה לא תוכן בעל ערך עיתונאי חדש שמצדיק שינוי ביחס ליששכר ומצביעים על שורה של מניפולציות רוסיות שסייעו לסיפורה של יששכר להפוך לכה דומיננטי, ודאי בהשוואה ליחס לו זוכים ישראלים אחרים שנעצרים ונכלאים במדינות זרות.
עם זאת, אופן סיקור הפרשה ותזמונו סייעו לרוסיה להפעיל לחץ על ישראל ולרשום הישגים דיפלומטיים, זאת חרף העובדה שההאקר שרוסיה ניסתה לקבל מישראל במסגרת עסקת חילופי אסירים הוסגר לבסוף לארה"ב.
תעמולה בסופרמרקט
במכונת התעמולה הרוסית מושקע כסף רב.
בכתב האישום בארה"ב נאשמים כאמור שני עובדי RT ששילמו כמעט 10 מיליון דולרים לחברת מדיה אמריקנית על-מנת שתפיץ תכנים פרו-רוסיים ופרו-טראמפ, אותו תופסים ברוסיה כידידותי יותר, בין היתר בעזרת משפיענים עמם היא עובדת. אחד המשפיענים הללו קיבל 400 אלף דולרים בחודש בתמורה לכך שיעלה 16 סרטונים המקדמים את אותם תכנים. מעורבותם של המשפיענים ושל החברה עצמה עדיין נחקרות בידי הרשויות.
בפברואר האחרון צילם טאקר קרלסון כתבה ברוסיה. קרלסון הוא איש התקשורת הפופולארי ביותר בקרב הימין הפופוליסטי האמריקני ואחד המשפיעים ביותר בארה"ב בכלל. הכתבה הייתה פרו-רוסית באופן רדיקלי, כמו למשל ההתפעלות שהביע ביחס למחירי המזון הנמוכים במרכולים בהשוואה לארה"ב, בלי להתחשב בעבודה הפשוטה שביחס לשיעורי ההשתכרות – מחירי המזון ברוסיה גבוהים בהרבה.
כל האלמנטים שהוצגו בכתבה הציגו את רוסיה באור חיובי ואת ארה"ב באור שלילי לעומתה וזאת ללא אף התייחסות לעובדה הפשוטה לכך שהפער הגדול ביותר בין המדינות הוא בקטגוריית חירויות האזרח. אל תופתעו אם כתב האישום שהוגש הוא רק קצה הקרחון ואם בעתיד גם שמו של קרלסון יופיע ברשימת האישים שקיבלו תרומות נדיבות מפוטין.
להילחם ברוסיה
הניסיון המערבי בקרים, ארה"ב ובמקומות נוספים מלמד שההתערבות הרוסית מצליחה לערער את אמון הציבור במוסדות המדינה ואת הלכידות החברתית. גם אם עד היום התעמולה הרוסית לא הביאה להישגים אמיתיים בישראל, הכסף הגדול שהם מוכנים להשקיע בפרויקט והעובדה שהם משכללים את שיטות הפצת השקרים מלמדים כי עלינו להיות ערוכים לכך.
מאמר שפורסם במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS), המליץ לישראל על תוכנית בת ארבעה עקרונות:
- הכנסת איום ההשפעה ההשפעה הרוסית לתוך הערכת המצב לגבי יחסי ישראל-רוסיה, לרבות התארגנות לסכל השפעה כזו.
- גביית מחיר ממוסקבה עבור התערבותה. ראוי לציין שישראל היא אחת המדינות המערביות שמעניקות לנציגים רוסים רשמיים הכי הרבה חופש פעולה.
- תיאום הדוק יותר עם שותפים מערביים לסיכול מסעות ההשפעה הרוסיים.
- הקמת גוף לאומי שירכז את המאבק בהתערבות זרה, יקדם סגירת פערים בחקיקה ומתן סמכויות אכיפה לגופים המטפלים (כגון שב"כ) ויחזק מנגנוני עבודה עם החברה האזרחית וחברות טכנולוגיה.
כיום אין לישראל אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם מבצעי התערבות זרה ובין אם המדינה תחליט לאמץ תוכנית דומה לזו שהוצעה ב-JISS ובין אם לאו – על הממשלה להכיר באיום ולהכין תוכנית רצינית על-מנת להיאבק בו.
