גם השבוע שרר השקט בחדר ועדת החוקה של הכנסת. בשנה האחרונה, רוב הדיונים שנערכו בו לא עניינו את הציבור הרחב. סרטונים מהוועדה כבר לא הופיעו מדי ערב במהדורות החדשות, וכתבים פוליטיים ומשפטיים לא נדחקו בתור כדי להיכנס ולצפות בחברי האופוזיציה מתקוטטים עם יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן; גם המאבטחים הצמודים שליוו את רוטמן בימי המאבק הסוער על הרפורמה המשפטית, כבר לא נראים בסביבה.
אבל השקט היחסי הזה, תולדה של רעש גדול מאוד בחזיתות אחרות, מתקרב לסיומו. שנה לאחר שהרפורמה המשפטית שהובילו שר המשפטים יריב לוין ורוטמן נעצרה עם פרוץ המלחמה, העימות בין לוין לשופטי בג"ץ מאיים להחזיר אותה אל השולחן. החלטת בג"ץ שקבעה כי על שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהצביע על מינוי נשיא לבית המשפט העליון, צפויה להחזיר את ועדת החוקה אל הכותרות. נזכיר כי מאז סיום תפקידה של אסתר חיות, ב־16 באוקטובר, בית המשפט העליון מתנהל ללא נשיא במינוי קבע.
לוין מסרב לכנס את הוועדה כל עוד לא הושגו הסכמות סביב זהות הנשיא והשופטים שימונו; בעוד מרבית חברי הוועדה – השופטים, עורכי הדין, ונציגת האופוזיציה – מעוניינים להמשיך בנוהג ה"סניוריטי" ולמנות את השופט יצחק עמית לנשיא, לוין מבקש למנות לתפקיד את השופט יוסף אלרון. מחלוקות אחרות קיימות בנוגע לזהות השופטים האחרים שיצטרפו לערכאה הרמה. בלשכת השר לוין הצהירו באוזניי השבוע כי "כל האופציות על השולחן, כולל החזרת הרפורמה המשפטית".
"בעיניי נתניהו שוגה שהוא לא מורה לפטר את גלנט והרמטכ"ל, אלא אם גלנט היה מקבל עליו את מרות הממשלה ולא פועל כגורם עצמאי"
ח"כ רוטמן לא נראה כמי שסובל במיוחד מהחזרה לקדמת הבמה; מכשיר הטלפון שלו לא חדל לצלצל עם בקשות לראיונות, והוא מקיים התייעצויות אינטנסיביות בווטסאפ עם השר לוין. עם זאת, הוא מצידו סבור כי לא נכון לקדם חקיקה בזמן מלחמה. "אנחנו עדיין צריכים להעביר שינוי יסודי במערכת המשפט", מבהיר רוטמן. "החלטנו שזה לא מתאים בזמן מלחמה, אבל לצערי אולי נעשה זאת במהלך המלחמה. הייתי שמח שנדבר בימים הללו על מאבק בטרור. אני מצטרף לקריאה של נשיא המדינה, 'אל תעזו' לגרור את המדינה למשבר, תגיעו להסכמות. היו הצעות טובות לסיום המשבר הזה, אבל צריך לומר שהעקשנים פה הם לא אנחנו אלא ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, שמתעקש להגיע לפיצוץ בכל תחום".
ההבנה המתגבשת כעת בקואליציה היא שיש לקדם חוק שישנה את הרוב הנדרש למינוי נשיא לבית המשפט העליון. כיום נדרש רוב רגיל של חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה, באופן שמאפשר למתנגדי הממשלה לקבוע מי יהיה הנשיא; לפי החוק המוצע יידרש רוב של שבעה מחברי הוועדה, בדומה לרוב הנדרש למינוי שופטים "רגילים" לבית המשפט העליון, מאז השינוי שיזם גדעון סער ב־2008.
לדברי רוטמן הוא איננו שש לחדש את הדיונים בנושא, אך לא נותרה לו ברירה. "זה הולך לקרות, ואני מתבאס על זה. אם זה יעלה להצבעה אני אתמוך כי זה חוק טוב שיעשה תיקון, אבל אני לא אשמח כי לא צריך כעת לחוקק שלא בהסכמה, ואני לא רואה איך תהיה הסכמה לנוסח שיעלה להצבעה. אנחנו במשבר חוקתי, ויש המון אופציות על השולחן. אני לא בטוח שזה הזמן להעביר את החוק, אבל זו לא החלטה מופרכת. זו החלטה של ראשי הקואליציה. מה שיחליטו מקובל עליי, להעביר את החוק של 7 מתוך 9 זה פתרון בקטנה.
"מי שהוביל למציאות של עיסוק בחוקי הרפורמה בזמן מלחמה הוא בית המשפט, בדורסנות ובניתוק. הצעות הפשרה של לוין מראות שהוא האיש הבוגר בחדר. הוא ויתר על דברים רבים שרצה. ההוכחה היא שלא קידמנו את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שמוכן לקריאה שנייה ושלישית. ולא כי לא היה לנו רוב במליאה, זה לא נכון. אמרו לנו את זה גם על הסבירות, והשגנו רוב בקואליציה של 64־0, למרות כל ההפגנות והסרבנות".
בג"ץ יכול לפסול גם את החוק הזה.
"למה שיפסול? זה לא חוק פרסונלי. להניח שבג"ץ יפסול חוקים שאין שום סיבה לפסול אותם זו הנחת מוצא מאוד בעייתית. אם בג"ץ יפסול, אז גם פסילת החוק הזאת תהיה לא חוקית. כמובן שהם בניגוד עניינים מוחלט. פתרון נוסף שלוין יכול לנקוט, הוא לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים למרות שבג"ץ חייב אותו. גם אחרי פסיקת בג"ץ, זה עדיין בסמכותו".
"לא הסברנו מספיק"
בעקבות החלטת בג"ץ הודיע ראש האופוזיציה יאיר לפיד שיפעל לכנס את הוועדה לבחירת שופטים גם ללא הסכמת לוין, וטען כי עיכוב נוסף מצד שר המשפטים יהיה עבירה על החוק. רוטמן, לעומת זאת, משוכנע שמי שפועל בניגוד לחוק הם דווקא שופטי בג"ץ.
"החוק קבע הסדר בין הרשויות", הוא מסביר, "המחוקק לא רצה שמינוי שופטים יהיה בידיים של רשות אחת, וכדי לאזן בין הרשויות, למרות שלרשות המבצעת יש פחות חברים בוועדה לבחירת שופטים, תפקיד יו"ר הוועדה נמצא בידיים של הרשות המבצעת, וחונה אצל שר המשפטים. הסמכות לקבוע את סדר היום נתונה לשר המשפטים, לא לבית המשפט. אם בג"ץ לוקח את הסמכות הזאת, בשלב הבא הם גם יחייבו את השרים מה להצביע. על פי החוק אסור להם להתערב בזה. במדינת חוק, גם בית המשפט צריך להיות כפוף לחוק. ההחלטה הזו פוגעת בין הרשויות, והיא לא חוקית".
החוק גם מחייב את לוין להקשיב לפסיקות בג"ץ.
"איזה חוק? חוק יסוד השפיטה, למשל? חוק יסוד השפיטה מחייב גם את בג"ץ, והוא קובע שיו"ר הוועדה ומי שקובע את סדר יומה הוא שר המשפטים. ואם השופטים פוסקים בניגוד לחוק, הם לא מתאימים לתפקידם. אבל זה לא חדש, חלק מהשופטים האלה גם פסלו חוק יסוד. זו אחת הסיבות שבשבילה צריך לתקן את מערכת המשפט, כי יש שופטים במדינת ישראל שפוסלים חוקים בניגוד לחוק. תאמין או לא, אני בעד שינוי אבולוציוני ולא רבולוציוני. הרפורמה שהובלנו במערכת המשפט הייתה שינוי עדין. תראה איך במדינות אחרות התמודדו עם תופעה של בית משפט שמוציא פסקי דין בניגוד לחוק. תראה את ביידן, שאמר 'אני אעשה רפורמה שתגרום לכך שהשופטים המכהנים יפרשו'".
מה תגיד למילואימניקים בעזה שמתנגדים לממשלה, ורואים שהיא חוזרת לחוקק חוקים שנויים במחלוקת שמשנים את כללי המשחק באמצע?
"מה שקורה כרגע זה שמישהו שינה את כללי המשחק תוך כדי משחק, וזה לא אנחנו אלא השופטים. זאת הבחירה של שופטי בית המשפט העליון, שאגב פועלים בוועדה בניגוד לחוק, כי אסור להם לתאם עמדות. זה גם חוק. יש אצלם תרבות של אי־ציות לחוק. כשלבית המשפט החוק לא נראה, הם פשוט מתעלמים ממנו. וזה לא רק בתחום הזה, יש לא מעט חוקים שהם לא מצייתים להם, כמו למשל החיוב לסיים מהר הליכים פליליים.
"לגבי המילואים, אני לא מצליח להבין מה הקשר בין שירות המילואים לנשיא העליון. אסור לנו להיות בשיח הזה, זה שיח של שישה באוקטובר לומר שאם הממשלה לא עושה מה שאני רוצה, אז אני לא משרת. ואם כבר, אז יש יותר משרתי מילואים מהציונות הדתית והימין שמתוסכלים מניהול המלחמה על ידי הממשלה, והם לא חושבים אפילו לומר 'אנחנו מתוסכלים ונלך הביתה'".
ברוח הימים הנוראים שמתקרבים, איפה טעית בחקיקת הרפורמה?
"אנשים אומרים 'תעשה חשבון נפש', אבל זו שאלה טריקית כי אם אתה אומר להם שעשית חשבון נפש והוא לא מתאים להם, אז הם אומרים שלא עשית חשבון נפש. לכן זאת שאלה של האדם עם עצמו. בוודאי שטעיתי במשהו, טעיתי בהרבה מאוד צעדים בדרך. למשל, נתתי לגורמים שבאו להטריל בוועדה יותר מדי סבלנות. ואגב, בדיקות שנעשו בנושא הראו שלכל אורך הדרך מתנגדי הרפורמה קיבלו יותר זמן דיבור בוועדה מתומכי הרפורמה.
"בנוסף, לא עשיתי מספיק בכל הקשור להסברת הרפורמה. חשבתי בטעות שלשקר אין רגליים, ונתתי לשקרים על הרפורמה ועליי לצמוח. אבל מי שחושב שהפילוג נוצר בגלל הרפורמה, עושה שקר בנפשו. באים אליי ומאשימים אותי שהרפורמה הובילה לפילוג, ואני שואל: אני אשם בחמש מערכות בחירות? אני הקמתי ממשלה עם תומכי טרור? היה פילוג מטורף בעם, שנוצר בגלל שלא טיפלנו במערכת המשפט, מערכות בחירות שיצאנו אליהן בגלל נפילת חוק הגיוס, ומי ליבה את השסע הזה? בג"ץ. אלמלא הטיפול של מערכת המשפט בחוק הגיוס, היו לנו היום שלוש אוגדות חרדיות".
אין קשר בין הרפורמה שקידמת וההפגנות שהיא הביאה איתה, לעיתוי שבו האויבים שלנו ראו לנכון להפתיע אותנו?
"אני חושב שלא. ברור שהפילוג בתוכנו מקשה עלינו להילחם באויב, אבל לפני שאני אאשים בעיתוי של פעולות החמאס חלק מהאחים שלי – אם זה התקשורת, הסרבנות או אני – אני אדרוש הוכחה מאוד ברורה, מעבר לכל ספק סביר, ואין לי הוכחה כזאת. אני מסכים שחוסר האחדות מקשה עלינו גם לסיים את המשבר הביטחוני, וזה לא קשור לרפורמה. מה מנע מלפיד או דמות אחרת באופוזיציה לצאת בבליץ תקשורתי אחרי רצח החטופים, כדי שיהיה לישראל אשראי בינלאומי? אני גם לא שמעתי בקרב בכירי הקואליציה האשמות נגד לפיד כאילו הוא אשם בשבעה באוקטובר".
לא מרוצה מהקצב
השיחה שלנו מתקיימת בבוקר נוסף שבו עשרות רקטות נורות על יישובי הצפון, כאלה שפונו מיושביהם וכאלה שלא. במקביל, בתקשורת העולמית מדווחים על התחזקות חוזרת של חמאס בצפון הרצועה. בציונות הדתית, מפלגתו של רוטמן, מותחים ביקורת על ניהול המלחמה בגזרות השונות, אבל מקומם בממשלה יציב.
יש אסטרטגיה במלחמה הזאת?
"כן, אבל אני לא מסכים איתה. האסטרטגיה בונה על יותר זמן מכמה שבאמת יש לנו, ולכן אני לא אוהב אותה. ועדיין, בעזה אנחנו מנצחים, ניצחון מאוד גדול. ואני לא חושב שחמאס משקם את יכולותיו בצפון הרצועה. כן, אני נגד נושא הסיוע ההומניטרי, ולכן בעזרת השם, לפי מה שאנחנו שומעים כרגע, ההצעות של מפלגת הציונות הדתית, שלפיהן אנחנו חייבים לקחת אחריות על הסיוע ההומניטרי, הולכות ומתקבלות.
"אני לא מרוצה מהקצב של המלחמה, אני בהחלט מרוצה מהקו ומהמגמה. בסופו של דבר אתה בוחן את היכולת שלך להשפיע, כמפלגה וכאדם, ואתה מחשב שכר מצווה כנגד הפסדה. המציאות היא שצה"ל עשה ברצועה דברים שניתן רק לדמיין אותם, במחיר דמים כבד מאוד אבל נמוך בהרבה מהאיומים. לאט לאט הוא גם הגיע למסקנות איך צריך לנהל את הנכסים האסטרטגיים – כמו ציר פילדלפי, הפרימטר, ועכשיו גם הסיוע ההומניטרי.
"אגב, חלק מהסיבות שזה לוקח זמן, וזה מאוד מצער, שקצת כמו בנושא הרפורמה, במקום לעבוד עם הזרם אנחנו עובדים נגד הזרם. אתה רואה שהמערכת הצבאית מגלה התנגדות להרבה מאוד דברים, עד שהם נאלצים להודות שזו הייתה הגישה הנכונה, או שבסופו של דבר הלחץ המדיני מזיז אותה. אבל זה לא צריך להיות ככה, שהממשלה תנהל לובי מול הרמטכ"ל וראש אגף מבצעים".
הרצי הלוי צריך להתפטר?
"מזמן, ואם לא להתפטר אז להיות מפוטר. בעיניי נתניהו שוגה שהוא לא מורה לפטר את גלנט והרמטכ"ל, אלא אם גלנט היה מקבל עליו את מרות הממשלה ולא פועל כגורם עצמאי. ולגבי נתניהו, אם אני צריך לתת ציונים אז אני לא נותן לו ציון טוב, אבל בעיקר בגלל שהוא לא מחליף את האנשים שצריך להחליף".
וברמת האחריות האישית, נתניהו לא צריך ללכת הביתה? מבחינה מוסרית, אחרי 7 באוקטובר הוא יכול להתמודד שוב בבחירות?
"אני חושב שברמת האחריות האישית נתניהו צריך לעמוד לדין הבוחר. אני חושב שהעיסוק בשאלת המוסריות של מנהיג הוא עיסוק שגוי. שלא תצא כותרת שאני קורא לראש הממשלה נתניהו גנב, אבל יש פתגם שאומר שכשצריכים את הגנב מורידים אותו מחבל התלייה, ויש לנו דוגמאות לזה גם במקורות. באותה מידה, אם אגיע למסקנה שהאדם היחיד, או בהתחשב באלטרנטיבות, מי שיציל את המדינה זה יאיר לפיד, שבעיניי הוא אחד האנשים הגרועים ביותר בפוליטיקה הישראלית – אבל אם יום אחד אני או ציבור מספיק גדול יגיע למסקנה שהוא האדם שצריך בשביל להציל את מדינת ישראל – אז הוא יהיה".
תחת הממשלה שאתה חבר בה, עשרות אלפי תושבים מפונים מגבול הצפון.
"המורכבות של האירוע היא גדולה מאוד. אנחנו יודעים אותה, ודורשים בצורה חד־משמעית כבר הרבה זמן להגיע לפעולה משמעותית בצפון. המצב חמור מאוד, אבל אנחנו מעריכים שזה עוד יקרה. אני לוחץ כדי שזה יקרה, ואני מאמין שבזכות הלחץ שלי, בזכות זה שאני בתוך הממשלה ובזכות זה שהמלחמה נמשכת ולא נעצרת – זה יקרה. אנחנו בוחרים בין חלופות מאוד קשות, חלופות מאוד מורכבות מדינית וצבאית. יציאה מהממשלה הייתה מובילה לבחירות, מה שהיה שם בספק את היציאה לפעולה כזאת או את כיבוש פילדלפי".
כשהממשלה הקודמת הייתה בשלטון כתבת בטוויטר ש"אם ממשלת ישראל לא מסוגלת לספק לנו ביטחון ולהילחם בטרוריסטים, אין לה זכות קיום". אתם לא מספקים ביטחון לתושבי הצפון, אולי אין לכם זכות קיום?
"אני חושב שכשממשלת ישראל הקודמת לא פתחה במערכה, הביקורת הייתה בהחלט במקומה. ברגע שהממשלה הקודמת פתחה במערכה בעזה, באותה שנייה אמרנו 'אנחנו מאחוריכם', וכך הייתי מצפה גם מהאופוזיציה הנוכחית לעשות, למרות חילוקי הדעות. אם לא היינו מגיבים לאירועי שבעה באוקטובר, או אפילו קודם לכן אם לא היו כל מיני מבצעים ביו"ש, אז הביקורת הייתה במקומה".
הכרת הטוב לטראמפ
על שולחנו של רוטמן בכנסת נמצא עט ועליו תמונה של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ עם הכיתוב The great king, מזכרת מאחת מנסיעותיו לארצות הברית. כשאני שואל את רוטמן אם הוא תומך בטראמפ, הוא חולק מחמאות למועמד הרפובליקני אבל נשאר זהיר: "אני לא תומך ואני גם לא מתערב בבחירות במדינות חברות, אבל אני כן אומר לך שאני מלא הכרת הטוב כלפי טראמפ על ההכרה בירושלים, על ההכרה ברמת הגולן ועל הסכמי אברהם, ואני מצפה מכל מועמד שייבחר לפעול בעד מדינת ישראל. אני חושב שנכון להיום סביב הממשל הנוכחי, כולל סביב קמלה האריס, יושבים גורמים שמאוד עוינים את מדינת ישראל. זו אחת הסיבות שאני מנהל מאבק עיקש נגד הסנקציות. אני חושב שזו טעות קשה של הממשל האמריקני הנוכחי, ואני מקווה שזה ייפסק. במחלקת המדינה האמריקנית יש גורמים שממש עובדים נגד מדינת ישראל".
לסיום אני מנסה לחלץ מרוטמן התייחסות לסערה המגזרית סביב התמודדותו של הרב מיכה הלוי בבחירות לרבנות הראשית, אף שהתחייב לקבל את הכרעת ועדת הרבנים וזו בחרה ברב מאיר כהנא כמועמד הציונות הדתית. השר סמוטריץ', שעמד מאחורי הקמת הוועדה ותמך בעבר ברב כהנא, מסרב כעת לומר פומבית במי הוא תומך במרוץ.
"מפלגת הציונות הדתית יצאה למהלך שמטרתו הייתה שפוליטיקאים לא יצטרכו לבחור ולבקר רבנים. לצערי המהלך הזה בינתיים לא נתן את הפירות המקווים. הייתי מאוד רוצה שכנבחרי ציבור לא נצטרך לתת ציונים לרבנים. הוועדה לא הביאה את התוצר המקווה, ואני חושב שהמחויבות להביא רב ראשי ציוני־דתי היא מחויבות משותפת. צריך לראות איך עושים את זה נכון. ושוב, אנחנו עשינו מהלך שבעיניי היה מאוד נכון ומאוד מכובד. לצערי, כרגע מסיבות שלא תלויות בנו הוא לא צלח, ואני מקווה שנמצא פתרון".
