עו"ד פרופ' אביעד הכהן הגיש היום (ה') תגובה בשמו של הרב דוד יוסף, מי שצפוי להתמודד לכהונת הרב הראשי הספרדי, לעתירה לבג"ץ המבקשת למנוע את התמודדותו, אשר הוגשה בידי יו"ר נציגות בתי הכנסת הציוניים בירושלים, עו"ד אילן קמינצקי. כזכור, בעתירתו טען עו"ד קמינצקי כי יש למנוע מהרב יוסף להתמודד בעקבות אותן התבטאויות אשר הביאו אותו להתפטר, לאחר עתירה שהוגשה לבג"ץ, מכהונת רב שכונת הר נוף בירושלים. עוד הוסיף קמינצקי וטען בעתירה, כי גם תעודת הכושר לרב עיר שניתנה מחדש לרב דוד יוסף אשתקד בידי מועצת הרבנות הראשית, חודשה שלא כדין ויש לבטל אותה.
בתגובה שהוגשה מטעמו של הרב יוסף נטען שיש לדחות את העתירה לבג"ץ על הסף, זאת משום היותה עתירה מוקדמת, ומאחר שהרב יוסף טרם הגיש את מועמדותו לכהונת הרב הראשי. עוד נטען בתגובה, כי בניגוד לנאמר בעתירה הרב יוסף קיבל את תעודת הכשירות לכהן כרב עיר לפני למעלה מארבעים שנה, לאחר שעבר מבחנים הן בכתב והן על פה (במתכונת שהייתה נהוגה אז). לנוכח המצב הנוהג אז הרב יוסף כלל לא היה זקוק לחדש את התעודה, וביקש את החידוש רק על מנת לוודא שאיש לא יטעה לחשוב שהתעודה שבידו איננה תקפה. לנוכח זאת ודאי שתעודת הכשירות שבידו תקפה ומאפשרת לו להתמודד לכהונת הרב הראשי.
בנוגע לטענות הנוגעות להתבטאויותיו השונות של הרב יוסף נאמר בתגובה כי "בשונה מהדמות שמבקשת העתירה לצייר, המשיב (הרב דוד יוסף – ש"פ) נוהג כבוד בכל אדם, ודוק: כל אדם שנברא בצלם אלוקים באשר הוא, ללא הבדל דת, גזע, מין, מגדר, אורח חיים, או השקפת עולם. המשיב רואה באחיזה במידה זו לא רק רשות וחובה מוסרית ואנושית אלא גם ציווי יהודי ותורני".
"עם זאת, במישור האידיאולוגי-תורני – לא האישי-אנושי – אכן יש למשיב משנה צרופה המבוססת על ערכים תורניים. במסגרתה אכן הביע לא פעם התנגדות עיקשת ולעתים חריפה לערכים שלטעמו סותרים בעליל את תורת ישראל והמסורת היהודית, ועלולים ח"ו להביא לפגיעה בהם. כזו, למשל, התנגדותו של המשיב לתנועה הרפורמית – ושוב, לא לרפורמים כבני אדם אלא לפעולותיהם כגון עריכת טקס 'נישואי תערובת' בהשתתפות רב וכומר; או פעולת 'נשות הכותל' לעריכת תפילות ברחבת ההלכה שאינן לפי מסורת ישראל ונוגדות לדעת המשיב את ערכיה לצד היותן מאיימות ליצור מחלוקת מיותרת שאין בה הכרח. לגישת המשיב, מנקודות ראותו-שלו ומצד מעמדו הרבני, במקרים אלה חלה עליו החובה והמצווה – לא רק הרשות – להשמיע דברי תוכחה, אף אם תוכנם קשה, צורם את אוזנם וצובט את ליבם של השומעים, והלא זה עיקר מעיקרי חופש הביטוי", נטען עוד בתגובת הרב יוסף.
בהקשר זה מודגש בתגובה כי גם יחסו של הרב יוסף לציבור הציוני-דתי סולף בעתירה, "הוא הדין ליחס המשיב לציבור הציוני-דתי, שאותו הוא מוקיר ומעריך, גם אם יש לו מחלוקת אידיאולוגית עם חלק ממעשיו, בעיקר הפוליטיים שבהם, ומהשקפות עולמו. במשך עשרות שנים, מקיים המשיב קשר רציף, חם ואוהב, עם בניו ובנותיו של ציבור זה (כפי שהוא נוהג גם עם בני ציבורים אחרים) ונותן שיעורים בבתי המדרש ובתי הכנסת שלו. לא ייפלא אפוא שבמהלך השנים, וגם לאחרונה, הביעו אנשים רבים, וביניהם אנשי ציבור בולטים הנמנים עם ציבור זה תמיכה נלהבת במשיב, בספריו ובדבריו, וחלקם אף דוחקים בו להציג את מועמדותו לכהונת הרב הראשי. אמירות שנשמעו מפיו בעבר ביחס לציבור זה, וחלקן צוטטו בעתירה – באופן מסולף ומעוות, נטול הקשר (אם יהיה צורך, המשיב יפרט זאת בתגובתו המורחבת), התייחסו לייצוג הפוליטי-מפלגתי של ציבור זה ולא ליחידיו. ואכן, חלק מהמפלגות הציונות-דתיות ונציגיהן הפוליטיים הביעו עמדות ועשו פעולות שלטעמו של המשיב עלו כדי פגיעה קשה ביותר בתורת ישראל וערכיה ובלומדי תורה וכנגדן – לא כלפי האנשים כפרטים – מחה המשיב בעוז".
