פסיקת בג"ץ על גיוסים של צעירים חרדים קידמה את ההליכים בעניינם. במקביל, גם נעשית עבודה במסלולים אחרים: אלפים מהחרדים הצעירים שלא התייצבו בהמוניהם להירשם בלשכות הגיוס ברחבי הארץ צפויים להפוך כבר במהלך החגים לעריקים באופן רשמי. הכוונה היא לצעירים שסירבו להתייצב בלשכות גם אחרי ששלושה צווים נשלחו אליהם בדרישה שיעשו זאת.
זהו רק אחד משלושת מנופי הלחץ שהביאו את היחסים בין המפלגות החרדיות ובין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנקודת רתיחה. לאחרונה אף נשמעים איומים מפורשים מבכירי המפלגה שלא יתמכו בתקציב 2025, וכך יביאו להפלת הממשלה באופן אוטומטי. למשמע האיומים נתניהו זימן לפגישה את יושב ראש יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, והבטיח לו שיביא לאישור החוק שיפטור את רוב הצעירים החרדים משירות בצה"ל.
העיכוב באישור החוק נמשך כבר קרוב לשנה וחצי. הדרישה של החרדים בעת הקמת הממשלה הייתה לאשר את החוק מיד, אבל חקיקת הרפורמה המשפטית נדרשה כתנאי מקדים לכך, כדי שהחוק לא יבוטל מיידית בידי שופטי בג"ץ. הכישלון בהעברת הרפורמה ומלחמת חרבות ברזל דחו את המשך ההתקדמות לחקיקה.
אף שהמלחמה עדיין מתקיימת והרפורמה לא מתקדמת, מנופי לחץ עשו את פעולתם. הפוליטיקאים החרדים הגיעו לנקודת רתיחה ודרשו להעביר את החוק כעת. מלבד המנוף בדבר מעמד העריקות, שעלול להוביל למעצרם של צעירים חרדים, האחרים הם שלילת ההנחה במעונות היום, בהוראת הייעוץ המשפטי לממשלה, ממי שלא התגייסו לצה"ל ללא הסדר חוקי; ומנוף הלחץ השלישי הוא עצם הגיוס עצמו. הרבנים החרדים, ובראשם האדמו"ר מגור, חוששים שצווי הגיוס אכן יביאו לגיוס בפועל של חלק מבני הישיבות – אירוע שמוגדר כקו אדום.

"האדמו"ר מגור החליט לשים סוף לעיכוב בחוק הפטור הגיוס", אומרים במפלגות החרדיות. זאת הסיבה לכך שהשר גולדקנופף ביקר באופן חריג בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כדי להתרשם מהדיונים בחוק בעצמו. בדיון הוא גילה שהחוק לא מקודם כמעט, שהנוסח שמוביל יושב ראש ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין עדיין לא מוכן, ושהסעיפים שכן מקודמים אינם מתואמים עם החרדים.
גולדקנופף החליט "להעיר" את נתניהו ולהכריח אותו להתערב בנושא. בעקבות האיום שיהדות התורה לא תתמוך בתקציב מיהרו אנשי נתניהו לפנות לגולדקנופף, אך הוא סינן את הפניות במשך יום שלם לפני שהסכים לפגישה. כשנועד לבסוף פנים אל פנים מול ראש הממשלה הוא דרש התקדמות בחוק הגיוס עד ראש השנה.
השלבים שנותרו לאישור החוק הם אישור הנוסח, אישור החוק בוועדת החוקה והצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. זהו תהליך קצר יחסית, אבל נדרשת לו הסכמה בקואליציה. נתניהו אמר שיקדם את החוק בימים הקרובים, ושהחוק לא יפגע בלומדי התורה. גורם ביהדות התורה אמר ש"ההנחיה של גדולי ישראל היא שהממשלה תמלא את הדרישות עד החגים", והוסיף: "בלי אישור חוק גיוס, אני לא רואה את הממשלה שורדת".

חברי ש"ס ויהדות התורה מגבים את דרישת גולדקנופף. לאחרונה סיכמו המפלגות החרדיות על חלוקת עבודה: גולדקנופף יטפל במשבר הגיוס, יושב ראש דגל התורה ח"כ משה גפני יטפל במשבר תקצוב החינוך החרדי לפי רפורמת אופק חדש, ויושב ראש ש"ס אריה דרעי יטפל בהחלטת הייעוץ המשפטי לשלול את הנחת המעונות מחרדים שלא יתגייסו.
אבל במפלגות החרדיות יש גם מי שמפקפקים באיומי גולדקנופף. "אין סיכוי שחוק גיוס שמוסכם על הליכוד והחרדים יוצג לפני ראש השנה", אומר גורם באחת המפלגות, "יש פערים גדולים בין עמדות חברי כנסת רבים בליכוד ובין חוק שהחרדים יכולים לחיות איתו. אפילו החוק שעבר בקריאה ראשונה, שהחרדים איימו בזמנו לפרוש בגללו מהממשלה, אינו מקובל על חברי כנסת בליכוד, שמבקשים להחמיר אותו". עם חברי הקואליציה שכבר איימו להצביע נגד חוק גיוס נטול שיניים אפשר למנות את השרים יואב גלנט ואופיר סופר, וכן את חברי הכנסת טלי גוטליב, דן אילוז ובועז ביסמוט.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף את הדיווח על כך שנתניהו התחייב לקדם את החוק במהלך המלחמה: "מאז תחילת המלחמה נגרעו מכוח האדם של צה"ל 12 גדודים של פצועים והרוגים, אבל נתניהו מבטיח לגולדקנופף שיעזור לצעירים בריאים להשתמט מגיוס בגלל שיקולים פוליטיים עלובים".