כהונתם של עשרה מבין 11 חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל צפויה לפקוע הלילה בחצות, לאחר שיגיע המועד שנקבע לתום תקופת כהונתם בהוראת השעה. למעשה, המועצה הנוכחית הייתה אמורה לסיים את כהונתה לפני כחצי שנה, אך הכהונה הוארכה פעמיים במקביל להארכת כהונת הרבנים הראשיים לישראל. על פי חוק, המועד האחרון שבו הייתה צריכה להיבחר מועצה חדשה היה לפני כחודש, אולם, לנוכח סיום כהונת הרבנים הראשיים לישראל לא נבחרה גם מועצה חדשה. הצעת חוק של המשרד לשירותי דת, המבקשת להאריך את כהונת המועצה הנוכחית עד לסוף חודש דצמבר, אושרה בשבוע שעבר בכנסת בקריאה ראשונה, אך חקיקתה עוד לא הושלמה.
למועצת הרבנות הראשית ישנם על פי חוק מספר תפקידים, שניים מהם קריטיים: מינוי רבנים רושמי נישואין ומינוי רבנים נותני כשרות ברשויות מקומיות שבהן הרב חדל מלכהן. נציין כי לא מדובר בסמכות תיאורטית, אלא כזו שממומשת פעמים רבות. רק בשבועות האחרונים, לאחר פטירת רב העיר באר שבע הרב יהודה דרעי, נדרשה המועצה למנות לו ממלא מקום לאספקת שירותי הדת בעירו. על אף שלמועצה כבר אין נשיא קבוע, אלא רק ממלא מקום, והיא לא מתכנסת למעשה, היא נדרשה למנות, בסבב טלפוני, רב שימלא את מקומו של הרב דרעי בהענקת תעודות כשרות וברישום נישואין בעיר באר שבע. מי שמונה, אגב, הוא רב העיר אופקים. לרוב הנסיבות בהן נדרש הדבר טראגיות פחות, כפי שקרה לאחרונה בירושלים, עם סיום כהונתו של הרב שלמה עמאר כרב העיר לאחר שהגיע לגיל 75, וגם בערים נוספות. בלי מינוי כזה, שרק המועצה מוסמכת לעשות, עלולות ערים ומועצות בישראל להישאר בלי רב שמוסמך להעניק בהן תעודות כשרות ולרשום לנישואין, באופן שיפגע קשות בשירותי הדת לתושבים. תפקידים נוספים של המועצה על פי חוק נוגעים למתן הכשר לבשר מיובא ומוצריו, מתן הכשר למוצרים מיובאים מחו"ל, ומתן כשירות לכהן כרבני עיר או כדיינים.
במועצת הרבנות הראשית חברים במצב עניינים רגיל 17 רבנים. שני הרבנים הראשיים, רב עיר אחד מכל אחת מהערים: ירושלים, ת"א, חיפה ובאר שבע, הרב הצבאי הראשי (במידה שערב מינויו לתפקיד הוא החזיק בכושר לכהן כרב עיר) ועשרה רבנים שנבחרים למועצה פעם בחמש שנים, מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים. כאשר נדחה מועד סיום כהונת הרבנים הראשיים היוצאים, הרב לאו והרב יוסף, נדחה גם מועד סיום כהונת חברי מועצת הרבנות הראשית הנבחרים המכהנים כיום, ונקבע ל-15 בספטמבר. ממילא, החל מחצות תחדל למעשה המועצה מלהתקיים, משום שיישאר בה רק חבר אחד – הרב הצבאי הראשי תא"ל הרב אייל קרים, ועל פי חוק הרבנות הראשית, "המועצה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, ובלבד שלא פחת ממחציתו". לאחר שייבחרו הרבנים הראשיים הבאים, בעוד כשבועיים, יעלה מספר הרבנים חברי המועצה ל-3, אבל גם זה לא יספיק על פי החוק כדי לאפשר למועצה לפעול.
הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ומייסד ארגון עתים, מסר בתגובה: "לצערנו, השנה האחרונה לא הוסיפה כבוד למוסד הרבנות הוותיק. לאחר משחקי אגו פוליטיים שהביאו לדחיות בבחירות לרבנות הראשית ולכך שבמשך 3 חודשים לא מכהנים רבנים ראשיים, הלילה, הרבנות תחגוג שפל נוסף – אין רבנים ראשיים וגם אין מועצה מכהנת. לצד הבעייתיות במציאות זו, שנגרמה אך ורק באשמת נבחרי הציבור, היא מעידה בקול גדול על היחס המזלזל שנבחרי הציבור עצמם מייחסים למוסד הזה. צריך לבצע שינוי עמוק בממסד הדתי כולו שיהיה מחובר ומגוון יותר אבל חייבים להתחיל בכך שהממסד הדתי יפעל על פי דרישות החוק."
חוק עוקף בג"ץ
נציין כי במקביל פתח המשרד לשירותי דת במהלך שמטרתו לתקן את החוק בנוגע להרכב האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים לישראל ואת חברי מועצת הרבנות הראשית. מטרת התיקון היא להביא למעשה לביטול פסיקת בג"ץ בעניין שילוב נשים במכסת הרבנים החברים באסיפה הבוחרת.
על פי חוק, האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית מורכבת מ-150 איש, 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור. מרבית החברים באסיפה מכהנים בה מתוקף תפקידיהם. למשל: 30 רבני עיר מן הערים הגדולות; 14 רבני עיר מן המועצות המקומיות הגדולות; 25 ראשי הערים הגדולות; 6 ראשי המועצות המקומיות הגדולות וכדומה. אולם, מלבדם ישנם באסיפה נציגים לגופים שונים: הכנסת, הממשלה, וכן, "10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה". בעקבות עתירה שהגיש בנושא מרכז רקמן קבעו שופטי בג"ץ בחודש ינואר האחרון כי הרבנים הראשיים חייבים, במסגרת המכסה הזו "לשקול מינוין של נשים… ככל שהן עומדות בדרישות של השכלה תורנית והלכתית מתאימה". בעולם הרבני בכלל, וברבנות הראשית בפרט, עוררה הפסיקה הזו התנגדות עזה. מועצת הרבנות הראשית אף התכנסה לדון בעניין בישיבה האחרונה שבה ישב בנשיאותה הרב יצחק יוסף, וקבעה כי על פי ההלכה "אין כל אפשרות הלכתית למינוי נשים לתפקיד רב, כמו כן שקילת מינוי אישה לתפקיד רב אסורה, שכן היא מכירה בכך שאישה יכולה לשאת בתפקיד רבני".
מאחר שהרבנים הראשיים סיימו את תפקידם, התגלגל תפוח האדמה הלוהט לפתחם של מי שנקבעו כממלאי מקומם לצורך הרכבת האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים, הדיין הרב שלמה שפירא והרב אליעזר שמחה וייס. שני הרבנים ציינו אמנם כי הם מכירים את פסיקת בג"ץ ולקחו אותה בחשבון בשיקוליהם, אך למעשה בחרו עשרה רבנים גברים, ומהמכתב שבו פירטו את שיקולי הבחירה עלה בבירור שהם לא באמת שקלו למנות נשים. העימות המתמשך גרם לתקיעת תהליך בחירת הרבנים הראשיים עד שב-8 באוגוסט פסקו שופטי בג"ץ כי אמנם המינוי שעשו הרבנים וייס ושפירא אינו תקף, אך הבחירות לרבנים הראשיים תתקיימנה גם בלעדיו, לכל המאוחר ב-30 בספטמבר.
כעת, על מנת להבהיר את החוק ולמנוע את תקיעת התהליך פעם נוספת, הפעם בבחירת מועצת הרבנות הראשית החדשה, מבקש המשרד לשירותי דת לשנות את החוק, ולמעשה לבטל את פסיקת בג"ץ. על פי תזכיר החוק, עשרת הרבנים שמייצגים את הרבנים הראשיים באסיפה הבוחרת יהיו חייבים להיות כאלו המחזיקים בתעודת כושר רשמית לרב מטעם הרבנות הראשית. כיוון שהרבנות הראשית אינה מעניקה תעודות כושר לנשים, לא ניתן יהיה למנות נשים במסגרת מכסה זו. במקביל מבקש המשרד לקבוע בחוק מכסת מינימום של 28 נשים מבין נציגי הציבור באסיפה הבוחרת.
