אנשי שימור בפרספוליס, האתר העתיק האייקוני ביותר באיראן, מנהלים קרב עדין נגד יריב בלתי סביר: חזזיות זעירות אך עקשניות השוחקות את המונומנטים בני אלפי השנים. המאבק, שהחל לפני שנים, נועד לעצור את האיום על שלמות מבני האתר והגילופים המורכבים שלו, שנשקף מהחזזיות, אורגניזמים שגדלים על משטחים כמו אבן ויכולים לפרק אותם באיטיות לאורך זמן.
פרספוליס, שנבנתה במאה ה-6 לפני הספירה על ידי דריוש הראשון, החזיקה מעמד אל מול הרס, ביזה, רעידות אדמה, שריפות ומזג אוויר קשה. היא נותרה מקור לגאווה עבור האיראנים ויעד תיירותי מרכזי. "זהו מוזיאון פתוח המשקף 2,500 שנים של חיים במזרח התיכון", אמר אלירזה אסגרי צ'וורדי, מנהל האתר הממוקם כ-50 ק"מ מהעיר שיראז שבדרום המדינה. "זהו הבסיס של ההיסטוריה, התרבות והחיים החברתיים-תרבותיים של איראן".
פרספוליס, שקיבל מעמד של אתר מורשת עולמי מטעם אונסק"ו ב-1979, כולל פסלים ענקיים ותבליטי אבן מורכבים של מלכים פרסיים קדומים, אצילים ואלוהויות. אבל אלה סבלו במהלך השנים מחזזית, שילוב של אצה ופטרייה. "זו הבעיה החמורה ביותר, במיוחד עבור גילופים על אבנים", אמר שחרם רחבר, איש שימור באתר. "אם לא נעשה דבר, האורגניזמים האלה יכולים להפוך את השרידים האלה לאבק בתוך 50 עד 100 שנה", אמר כשטיפל בצמיחת חזזיות על לוח אבן אחד.
שרידים אבודים
סימני חזזיות אדומות נחרטות כעת ברבים מהשרידים העתיקים בפרספוליס. התפשטות החזזיות, הממיסות מינרלים וחודרות למשטחי אבן לעומק של יותר מ-1.5 סנטימטרים, מקבלות עזרה מתיעוש, גשם חומצי ואקלים מדברי קשה, אמר המומחה לחזזיות מוחמד סוהרבי. "אנחנו מכסים את החזזיות בחומר ואחרי שבוע חוזרים על התהליך עד שהן נחלשות מספיק כדי להסירן בעזרת מכשירי יניקה", אמר רחבר.
איראן היא ביתם של יותר מ-3,000 מינים של חזזיות, עם 500 עד 700 זנים הגדלים על מונומנטים היסטוריים, אמר סוהרבי, וציין שחלק מהחזזיות בפרספוליס הן בנות יותר מ-1,700 שנה. "רבים מהשרידים המורכבים של פרספוליס כבר אבדו עקב פעילות החזזיות", אמר.
מעבר לפרספוליס, נפגעו גם אתרים אחרים באיראן, כמו כתובת ביסותון במחוז קרמנשה. ביסותון, אתר מורשת עולמי נוסף של אונסק"ו, כולל כתובת מגולפת מסיבית המספרת על כיבושיו של המלך דריוש הראשון. הכתובת סבלה מהידרדרות משמעותית עקב צמיחת החזזיות.
"חשוב יותר מהחיים שלנו"
בפרספוליס, רהבר וצוותו פועלים ללא הפוגה כדי להילחם בפולש. "אנחנו משמידים את החזזיות באמצעות טכניקות מודרניות כמו לייזרים וחומרים הפועלים כמו אנטיביוטיקה", אמר רהבר, ותיאר את מה שהוא כינה תהליך "קפדני". הדאגה הציבורית גדלה לאחר שגורם רשמי טען למחסור במימון לשימור האתרים ההיסטוריים של איראן.
סגן שר התרבות של איראן, עלי דראבי, אמר כי התקציב השנתי לשיקום כל מונומנט עומד על 130 מיליון ריאל בלבד (כ-220 דולר), בעוד ששמירה על כל המונומנטים ההיסטוריים הרשומים תדרוש כמעט 84 מיליון דולר בשנה.
כאשר מוחסן, פנסיונר בן 41 מגזווין, עמד מול עמוד הרוס של ארמון אפאדנה, הוא אמר, "תחזוקת האתר הזה חשובה יותר מהחיים שלנו". גאשגאי, פנסיונר בן 82 המבקר עם משפחתו, הסכים. עבורו, האתר עומד כתזכורת נוקבת לכך ש"האיראנים יצרו ציוויליזציה עתיקה", אמר.
