היחסים העכורים בין רה"מ נתניהו לשר-הביטחון גלנט הגיעו לשפל חדש, כאשר בשעות האחרונות הולכים ומתגברים הדיווחים על כך שפיטוריו של האחרון מתקרבים. לאור נקודת השפל אליה הגיעו יחסיהם של רה"מ ושר-הביטחון, ריכזנו עבורכם את המחלוקות המרכזיות ביניהם במהלך כהונת הממשלה הנוכחית.
עסקת חטופים והמלחמה
בשלביה הראשונים של המלחמה גלנט ונתניהו דווקא הציגו חזית אחידה יחסית. כך למשל, בישיבות הקבינט לאחר עסקת החטופים בסוף נובמבר, תמכו השניים בהמשך השלב העצים בלחימה, בעוד חברי הקבינט דאז, גנץ ואייזנקוט, העדיפו לדלל כוחות ולעבור לשלב ג'.
לפי הדלפה מתוך ישיבת קבינט המלחמה מתחילת מאי, בה הצביעו השרים בעד המתווה המצרי שהיה אז על הפרק, גלנט ניסה לשכנע את נתניהו להצביע בעד המתווה המדובר. "זאת עסקה טובה וזאת ההזדמנות שלנו להחזיר אותם הביתה. אנחנו חייבים ברמה המוסרית והערכית להחזיר את החטופים. במיוחד אתה ואני, ראש הממשלה ושר הביטחון בזמן ה-7 באוקטובר. אני לא מדבר בחוץ כדי לא להעלות את המחיר, אבל את העסקה הזאת צריך לאשר", אמר גלנט.
ב-19 באוגוסט לקראת הפסגה בקטאר, התכנס קבינט המלחמה על מנת לדון בסוגיות הנוגעות בהשבת החטופים ובהמשך הלחימה. גלנט עמד על דרישתו ביחס לקיום העסקה וביקש להביא את הנושא לדיון בקבינט המורחב. לדבריו, "ישראל נמצאת בצומת אסטרטגי, כאשר על הפרק לא רק הבחירה המוסרית בין עסקה – כן או לא, אלא מלחמה אזורית – כן או לא". לטענתו של שר הביטחון, אם העסקה תיפול, יעלה הסיכוי שישראל תיגרר למלחמה אזורית.
השיחה הודלפה ומלשכת ראש הממשלה נמסר כי "המדליפים הסדרתיים פוגעים ביכולת לקדם עסקה. הם טענו במשך חודשים שהחמאס לעולם לא יסכים לוותר על סיום המלחמה כתנאי לעסקה, והציעו להיכנע לדרישת החמאס. הם טעו אז – והם טועים גם היום. ראש הממשלה עמד בתוקף על דרישת יסוד זו – שחיונית להשגת יעדי המלחמה – והחמאס שינה את עמדתו. גם היום ראש הממשלה עומד על כך שנישאר בציר פילדלפי כדי למנוע התחמשות מחודשת של גורמי הטרור. ראש הממשלה ימשיך לפעול לקדם עסקה שתמקסם את מספר החטופים החיים ושתאפשר את השגת כל יעדי המלחמה".
המחלוקות שנסובו בין רה"מ נתניהו לשר הביטחון גלנט בנוגע לקיום עסקת חטופים ופרטיה הגיעו בתקופה האחרונה לכדי רתיחה.
ב-30 באוגוסט התקיים אחד הדיונים הסוערים שנערכו בקבינט המלחמה בחודש האחרון. נתניהו העלה להצבעה הצעה לפיה בשום מקרה לא תהיה נסיגה מציר פילדלפי. שמונה שרים הצביעו בעד ההחלטה, שר אחד נמנע וגלנט הצביע נגדה. "אתה מנהל את המשא ומתן לבד, מאז שאין קבינט מלחמה אנחנו שומעים הכול אחרי מעשה", האשים שר הביטחון את ראש הממשלה.
עוד תקף את הקבינט בטענה כי "אתם מקבלים החלטה שאם חמאס יגיד שהוא לא מוכן [לעסקה] – אתם מפקירים את החטופים. אני אצביע נגד זה. ראש הממשלה, אם סינוואר שם אותך בדילמה – או שאתה יוצא מפילדלפי או שאתה מחזיר חטופים, מה אתה עושה? יעבור שבוע, יעברו שבועיים, חודש, ואתם תצביעו על ההחלטה הזאת. אני מקווה לפחות". וסיכם: "ככה לא יהיה הסכם חטופים".
יומיים לאחר מכן, לאחר רציחתם של ששת החטופים, כינס רה"מ ישיבת הקבינט ובמהלך ויכוח סוער עם שר הביטחון, שטען כי ישראל תהיה חייבת לוותר על חלק מיעדי המלחמה, הטיח בו: "אני רוצה לשחרר את כל חטופינו לא פחות ממך. נלחמתי על שחרור חטופים לא פחות ממך ואף נפצעתי באחת מהפעולות האלה. אני מאמין שהדרך שאני מוביל, של עמידה האיתנה ותקיפה, היא הדרך הנכונה".
ב-5 בספטמבר, טען גלנט כי ישראל תוכל לחזור לציר פילדלפי לאחר 42 ימים, אם תצא ממנו במסגרת עסקת חטופים והפסקת אש. נתניהו דחה את טענותיו והסביר כי "מרגע שאנו יוצאים הם יכולים להבריח חטופים החוצה והדרך היחידה למנוע את זה, היא לנכוח במקום. אם נצא יהיה עלינו לחץ גדול לא לחזור".
נתניהו הוסיף כי הישארות בציר פילדלפי תמנע מחמאס להבריח חטופים לסיני – ומשם לאיראן ותימן. לדבריו, "ציר פילדלפי הוא שער הכניסה של איראן לעזה. רוב מוחלט של השרים הצביעו להישאר שם. לבקש מישראל לעשות ויתורים אחרי הרצח זה לשלוח מסר לחמאס – 'תרצחו עוד חטופים ותקבלו עוד ויתורים'. רוב מוחלט של הישראלים מתנגד לזה. הדיווחים שהמחלוקת על פילדלפי מונעת הסכם לא נכונים", אמר נתניהו.
החזית הצפונית
נוסף על החזית הדרומית, המחלוקת בין רה"מ לשר הביטחון ביחס לשחרור החטופים נוגעת גם לחזית הצפונית. ראש הממשלה סבור שיציאה למבצע רחב בלבנון לא תפגע בלחץ הצבאי ברצועה ולא בסיכוי להחזיר את החטופים לביתם. לעומתו, שר הביטחון משוכנע כי מהלך כזה עלול לפגוע בסיכוי להשיב אותם בחיים.
לפי דיווח שעלה ב"ניו יורק טיימז" בסוף אוקטובר, התפקידים בתחילת המלחמה היו הפוכים, כאשר גלנט דחף למלחמה בצפון ונתניהו בלם אותו ולפי מספר דיווחים שעלו מאז, המשיך שר הביטחון להמשיך בעמדה זו למשך תקופה מסוימת.
בחודש ינואר, גלנט כבר נשמע אחרת כשבהדלפה מתוך ישיבת של מפלגת הליכוד נטען שאמר כי: "האמון שלי בחיזבאללה קטן מאוד. אם ניתן לדחות מלחמה ראוי לנסות – אנחנו מוכנים לפעולה בכל רגע. יש תנאים המאפשרים להגיע להסדר, גם לאחר מלחמה גדולה נגיע להסדר מדיני, לכן עלינו לנסות להגיע לפני מלחמה".
בדיון שנערך בקרב בכירי הדרג המדיני בחודש יוני, שיש להגביר את רף התגובות מול חזבאללה, אבל לצאת למערכה בצפון רק אם אין דרך להביא עסקת חטופים והסכם דיפלומטי.
רבות מההערכות שנשמעות היום גורסות כי הרקע להחלטת רה"מ לפטר את שר הביטחון נוגעות למחלוקת בין השניים בנוגע לחזית הצפונית והאם יש לצאת למערכה נרחבת בלבנון. מאידך, אחרים סבורים שהשבר הגדול נבע בכלל מהמחלוקת בנוגע לחוק הגיוס.
חוק הגיוס: רק בהסכמה רחבה?
סוגיית הגיוס היא אולי המאיימת ביותר על שלמות הקואליציה ובין רה"מ נתניהו לשר הביטחון גלנט ניטשו מספר מאבקים בנושא מאז תחילת כהונת הממשלה הנוכחית. העיתון החרדי "המודיע" אף פרסם ביום ה' האחרון כי שר השיכון גולדקנופף ורה"מ נתניהו הגיעו להסכמה לפיה חוק הגיוס יעבור בימים הקרובים, כאשר רבים סבורים כי זוהי העילה המרכזית להחלטת נתניהו לפטר את גלנט.
ב-11 ביוני הצביעה הכנסת בעד החלת דין הרציפות על חוק הפטור מגיוס, כאשר 63 חברי הקואליציה הצביעו בעדו ואילו גלנט היה היחיד שהתנגד לו.
החוק מבקש לגייס 1,566 חיילים מקרב הציבור החרדי בכל שנתון, קצת פחות מ-12 אחוזים מפוטנציאל הגיוס שלהם שעומד על כ-14 אלף. יתרה מזאת, בתוך שנתיים להעלות את מספר המגויסים בעוד 261, הרבה פחות מהגידול הדמוגרפי בשנתונים החרדים, כך שבעצם מדובר על שיעור גיוס נמוך מלכתחילה שרק ילך וירד. סוגיה נוספת שמקדם החוק היא משך השירות של בני המגזר החרדי, שהחוק מאפשר להם לשרת שלושה חודשים בלבד – מה שלא יענה על צרכי הביטחון של צה"ל. כזכור, החוק עבר בקריאה ראשונה בינואר 2022, במהלך כהונת הכנסת הקודמת.
ביחס להתנגדותו לחוק אמר גלנט בשעתו: "זה לא עניין פוליטי, צה"ל זקוק ללוחמים נוספים". ראש הסגל של רה"מ נתניהו, צחי ברוורמן, אמר במליאה אחרי הצבעת גלנט: "חוצפן, צריך לפטר אותו".
עוד בפברואר אמר גלנט, במסגרת מסיבת עיתונאים שכינס, כי לא יגיש את החוק ללא הסכמתה של מפלגת כחול-לבן, שהייתה בזמנו בקואליציה. נתניהו השיב לו אז כי הסכמה כוללת אינה אפשרית וכן שהתעקשותו של גלנט עשויה להביא לבחירות שמשמעותן האופרטיבית היא סיום המלחמה בעזה.
בישיבת ממשלה בתחילת חודש יולי דרש גלנט להעביר את חוק הגיוס בהסכמה רחבה ולא הסתפק בהסכמה בקרב חברי הקואליציה, כפי שרצה נתניהו.
ראש הממשלה תקף את גלנט והטיח בו כי התנהלותו שלו בעניין חוק הגיוס היא שיא הציניות והפוליטיזציה. נתניהו אמר: "יש חוק והוא מגדיל משמעותית את גיוס חרדים. הצורך לתת לבני גנץ את הווטו זה פוליטיקה".
מלשכתו של שר הביטחון נמסר בתגובה: "המלחמה האחרונה והאתגרים הביטחוניים הוכיחו – צה"ל צריך עוד חיילים. לאור העובדה כי מדובר בצורך מבצעי וממשי המתלכד עם אתגר לאומי וחברתי המלווה את מדינת ישראל מיום הקמתה, סבור שר הביטחון כי יש לפעול לגיבוש חוק בהסכמה רחבה שיזכה ללגיטימציה של כל חלקי הציבור".
האמריקנים מוטרדים
בתחילת השנה הכריז נתניהו על הקמת ועדה לבחינת תקציב הביטחון. המחלוקת שהתגלעה הייתה בעיקר בין גלנט לשר האוצר סמוטריץ', שסירב להעביר כספים למשרד הביטחון לטובת רכש צבאי, לאחר שגלנט סירב להקמתה של ועדה מקצועית שתבחן את תקציב הביטחון העתידי. נתניהו גיבה את סמוטריץ' והשניים התעקשו על הקמת הוועדה שקמה לבסוף לאחר שהשלושה נפגשו והגיעו להבנות.
גורלה של ממשלת נתניהו בכלל והמשך כהונתו של גלנט כשר ביטחון בה מעסיקים גם את ממשל ביידן. בכירים אמריקנים חוששים מאפשרות שראש הממשלה יחליט לפטר בקרוב את שר הביטחון. "גם אם לא מסכימים על הכול – הוא שותף אמין שאפשר לעבוד מולו בקידום של הרבה דברים. הוא היה איש הקשר שלנו במלחמה", אמרו בוושינגטון.
מאז פרוץ המלחמה, שוחח גלנט קרוב למאה פעמים עם שר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, וקיים שיחות רבות עם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן. האמריקנים תופסים את שר הביטחון כמבוגר האחראי בממשלה. היחידי לדעתם שיכול להוביל להפסקת אש ועסקת שחרור, ולמנוע הסלמה בזירות האחרות. בוושינגטון סומכים עליו, ומודאגים מאוד מאפשרות שהוא יפוטר. בקרוב נדע האם החששות מעבר לים יתממשו והאם היסטוריית המחלוקות העשירה בין השניים הביאו את נתניהו לקצה גבול הסבלנות.
