סביר להניח שהתפוצצויות הביפרים בלבנון היא סיומו של מבצע שעוד יסופר עליו בהיסטוריה של ארגון הביון שביצע אותו, יהא אשר יהא. אבל ישראלים רבים נזכרו מייד בסיפור דומה שהתרחש בעזה – חיסולו של המחבל הבכיר יחיא עיאש בפיצוץ מכשיר סלולרי ממולכד, בחורף 1996. זמן טוב להיזכר בסיפור ההוא, ואולי לקוות לחיסולם הקרוב של בכירי חמאס שעוד נותרו ברצועה בימינו. אפשר אפילו לחשוב על אחד שחולק עם "המהנדס" את אותו שם פרטי.
בתחילת שנות ה-90, שלהי האינתיפאדה הראשונה, היה עיאש אחד ממקימי גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. הוא היה בוגר לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת ביר-זית, וניצל את הידע שלו ליצירת מטעני חבלה מאמצעים מאולתרים.
ב-22 בנובמבר 1992 נלכדה מכונית תופת ברמת אפעל לאחר מרדף משטרתי. בחקירת המחבלים התברר כי הם חברים בגדודי עז א-דין אל-קסאם, והתגלתה זהותו של עיאש כמתכנן הפיגועים הראשי של החמאס. ב-16 באפריל 1993 בוצע הפיגוע בצומת מחולה, פיגוע ההתאבדות הראשון של מחבלים פלסטיניים נגד מטרה ישראלית. שנה מאוחר יותר, ב-6 באפריל 1994, התפוצצה מכונית תופת בעפולה וגבתה את חייהם של שמונה ישראלים. שבוע מאוחר יותר יצא לפועל פיגוע קטלני נוסף – פיצוץ בתחנה המרכזית בחדרה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. חמישה ישראלים נרצחו בפיגוע. בשנים שלאחר מכן הצליח חמאס לבצע עשרות פיגועי התאבדות נוספים בשטחי ישראל, בהם בתל אביב, ברמת גן ובירושלים.
דמם של יותר ממאה ישראלים היה על ידיו של עיאש. הוא הפך למבוקש בולט, ולדברי ראש השב"כ לשעבר, כרמי גילון, "עיאש היה בכיר המחבלים שפעלו אי פעם נגד ישראל, בטח בכיר אנשי החמאס. היה לו כושר הישרדות שאי אפשר לתאר אותו. במשך שנים כל חייל צה"ל הסתובב עם התמונה שלו". אך עיאש החמקמק הצליח להימנע שוב ושוב מלכידה בידי כוחות צה"ל, החליף מקומות מסתור ולפי האגדה לא ישן אף פעם יותר מלילה אחד באותו מקום. כדי להקשות עוד על לכידתו, עבר עיאש לרצועת עזה – ככל הנראה בתוך משאית ירקות.
"בעקבות האישה"
בשלב מסוים הוחלט בשב"כ "ללכת בעקבות האישה", ולנצל נקודת תורפה משמעותית שעלתה תוך כדי המאמץ המודיעיני המתמשך: אשתו של עיאש ובנו הקטן, שנותרו בשומרון. התברר כי בכוונתה של האישה לעבור לרצועת עזה, כדי להיות קרובה לבעלה. שב"כ אפשר את המעבר, ובמרץ 1995 אותרה הרעיה בבית-להיה.
הנחת המוצא הייתה שעיאש פועל וחי לא הרחק מאשתו, בייחוד לאחר שהיא ילדה בסוף 1995 את בנם השני. מאמץ ממוקד התבצע מול אזור בית-להיה, בניסיון "לסמן" כל מי שהיה עשוי להיות לו קשר לעיאש. מעקב מודיעיני מתמשך, מורכב ומתוחכם שהתבצע כ"עבודת נמלים", ושכלל מיפוי של מכלול בסיסי המידע וחתכים שונים על פעילי חמאס המתגוררים באזור, הביא לבסוף ל"בינגו". שורה של סימנים הצביעה על פעיל חמאס בשם אוסאמה חמאד, שלפי המידע הייתה לו היכרות מוקדמת עם עיאש מתקופת לימודיהם במכללת ביר-זית. הסתבר שעיאש נוהג להגיע אל הדירה של חברו בבית-להיה כדי להיפגש עם רעייתו וילדיו. מהמעקב עלה גם שעיאש מקפיד לקיים שיחה שבועית עם אביו מביתו של חמאד.
כעת מצאו בשב"כ חוליה נוספת בשרשרת כאמל חמאד, קבלן ואיש עסקים בולט ברצועה וקרוב משפחה של אוסאמה חמאד. כאמל שוכנע לשתף פעולה ממניעים כלכליים (בלי לדעת לאיזו מטרה שב"כ משתמש בו), ולבקשת שב"כ העסיק את קרוב משפחתו אוסאמה, ונתן לו טלפון סלולארי. לאחר שחמאס התחיל להשתמש במכשיר, דאגו אנשי שב"כ למלכד אותו בכמות גדולה מספיק כדי להרוג אדם שיצמיד אותו לאוזנו, וקטנה מספיק כדי לא לפגוע באף אחד אחר.
בסוף דצמבר 1995 נעשה הניסיון הראשון: הטלפון הקווי בביתו של חמאד שובש, בשביל לאלץ את עיאש להשתמש בסלולרי של חמאד. אביו של "המהנדס" הכיר את מספר הטלפון הסלולרי של חמאד, והתקשר לעיאש כמו בכל שבוע. המפעיל של שב"כ לחץ על הכפתור שהיה אמור להפעיל את האות האלקטרוני באמצעות כלי טיס, והשיחה נמשכה ללא הפרעה. המטען לא התפוצץ. אנשי שב"כ הצליחו לאסוף את הטלפון וזיהו שהייתה בו תקלה טכנית. הם מלכדו אותו שוב, ושלחו אותו בחזרה אל חברו של המחבל.
"אידיוט, הוא התפוצץ"
בשבוע הבא הגיעה הזדמנות נוספת: שוב נותק הטלפון הקווי, ואביו של יחיא התקשר למכשיר הסלולרי של אוסאמה. אוסאמה העביר את השיחה ליחיא, שהספיק לשאול את אביו מה שלומו, בדיוק מה שהאיש הטכני של שב"כ היה צריך. הוא לחץ על הכפתור.
בחדר המבצעים נשמע רק צליל מתכתי והשיחה התנתקה. המפעיל המאוכזב אמר: "שוב פספסנו", וראש השב"כ אבי דיכטר גער בו: "אידיוט, הוא התפוצץ". ואכן, עיאש נפגע בראשו ונהרג במקום. לדברי הפלסטינים בהלווייתו השתתפו כמאה אלף אנשים, והוא הפך לסמל לאומי.
המציאות בישראל לא השתנתה באופן דרמטי בעקבות החיסול. הסכמי אוסלו לא התבטלו, וליחיא עיאש נמצא מחליף – מוחי א-דין א-שריף – שחוסל בעצמו שלוש שנים לאחר מכן. מי שחייו דווקא השתנו ולרעה היה הסייען, כמאל חמאד. חמאס והרשות הפלסטינית הוקיעו אותו כבוגד וכמשתף פעולה למרות שהופעל ללא ידיעתו, והוא איבד את כל הונו. סיפור החיסול, אגב, הפך ממש לאחרונה לסרט "המהנדס", שבמקרה או שלא מוקרן בימים אלו בבתי הקולנוע בישראל, בהשתתפות השחקן האמריקאי אמיל הירש יחד עם צוות שחקנים ישראלי עמוס כוכבים, כולל צחי הלוי, אושרי כהן ואנחל בונני.
ומה ההשלכות של הפיצוצים היום, שאף גורם רשמי בישראל או בכל מדינה אחרת טרם לקח עליהם אחריות? נצטרך להמתין ולראות.
