סמ"ר עמית באכרי, הוא אחד הלוחמים שנפלו אתמול בפיצוץ המבנה ברפיח. באכרי בן 21 בנופלו הוא תושב מושב יושיביה, שנמצא לא רחוק מעוטף עזה, בנם של יוסף ופנינה, ואח לנועה, מרים והלל. בשנות התיכון למד בפנימיית מיי בויאר בירושלים במחזור נ"ד – שכבת סיני.
על דמותו כתלמיד סיפרו שני מחנכיו מהפנימייה: "עמית היה נער טוב לב עם נוכחות נעימה ושקטה, אהב ספורט והיה אהוב על חבריו. תמיד נהג בכבוד ובנועם לסובביו".
בסוף התיכון, גויס עמית למשטרה הצבאית אבל עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לא יכול היה להישאר אדיש ונאבק עם הגורמים שמעליו כדי לעבור ללוחמה, כיוון שרצה לתרום ולתת את כל כוחו למדינת ישראל. לבסוף לאחר שעלו נתוניו הרפואיים, בקשתו התקבלה והוא עבר לשרת בגדוד שקד של סיירת גבעתי.
"הוא עשה הכול כדי לעבור להיות לוחם, הוא הרים את כל הצבא על הרגליים. עשה הכול כדי ללכת להילחם", סיפרה אחותו נועה בראיון בכאן רשת ב', "הוא היה גיבור אמיתי וזה הפסד לכולם. עמית היה פשוט טוב בכל המובנים. בן אדם טוב, אח טוב, לוחם. טוב. הוא תכנן לטוס, ללמוד לטייל. לחיות כמו כולם".
באכרי נפצע מירי RPG רק לפני שלושה שבועות, ופונה לטיפול בבית החולים סורוקה. למרות זאת הוא התעקש ללחזור ללחימה לצד חבריו.
"הוא צלצל לאמא שלי ביום שישי האחרון, נתנו להם את הטלפונים. אמר שהכול בסדר, שהם במנוחה", המשיכה נועה. "הוא לא ממש פחד על עצמו, אבל אמר לי שהאירוע נ"ט היה קצת מפחיד, שהרבה חטפו רסיסים, אבל לא הייתה אופציה בכלל שהוא לא חוזר. בפעם האחרונה שדיברנו הוא אמר לי שהוא חוזר עוד שבועיים. לפעמים הוא דיבר על החשש לחייו, אבל הכול היה בהומור.
מאז שדפקו לנו בדלת אתמול בערב אנחנו לא אותו דבר. נשארנו רק בנות. עמית היה הגבר הבכור במשפחה, הוא היה הגאווה שלנו. כל מה שהוא רצה להשיג הוא השיג בחיים, אבל מעולם לא בפגע באף אחד, הכול בצניעות".
