"יש תמיכה מימין ומשמאל בתוכנית", אומר אלוף במיל' גיורא איילנד לאחר הדיון בהשתתפותו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ביום רביעי. הדיון עסק ב"תוכנית האלופים" שהציג לפני שבועות אחדים שכוללת כיתור של צפון הרצועה, עידוד האוכלוסייה לצאת בשני צירים, ואז מצור מוחלט על השטח המכותר ועל מי שנותר בו, ללא הכנסת כל אספקה. "אסטרטגית", הוא אומר, "מצור על שליש מהרצועה, שמוסדות השלטון של חמאס נמצאים בו – יפעיל לחץ על הארגון ולשמש קלף מיקוח בסוגיית החטופים".
לפי איילנד, כרגע המצב בעזה תקוע. "אם אנחנו לא רוצים להיות בעוד שנה באותו מצב כשמספר החטופים החיים יהיה אפס, צריך לעשות מהלך", הוא אומר. "הצבא בוחן את המציאות בעזה בעיקר באמת מידה צבאית, והוא מרוצה כי פירק כך וכך גדודים של חמאס והרג כך וכך ופגע במקומות לייצור נשק. אבל הפריזמה החשובה היא האזרחית־שלטונית־כלכלית, ובמובן הזה תמונת המצב לא טובה. תושבי עזה לא שמחים על מחנות האוהלים שהם גרים בהם, אבל כל עוד יש די מזון ומוצרים נלווים וכל עוד יש דלק וגז לבישול ואפשר להפעיל מאפיות ולאפות פיתות חמות, הציבור העזתי מרוצה יחסית, ולכן לא לוחץ על הנהגתו.
"חמאס מחלק את האספקה. הוא לא רק משתלט על משאיות אלא שולט במערכת. רבים מנהגי המשאיות הם אנשי חמאס, ולכן האוכלוסייה מרגישה שחמאס דואג לה, ועובדתית זה נכון. חמאס שומר לעצמו חלק מהאספקה, מוכר את השאר, וכך הוא מתעשר. בכל יום שעובר מדינת ישראל ענייה יותר בגלל המלחמה, ומדינת עזה של חמאס עשירה יותר, וכשיש לך כסף אתה יכול לקנות הכול וגם לגייס לוחמים צעירים שגיוס הוא אפשרות הפרנסה הכמעט יחידה העומדת לפניהם היום".
איילנד: "לפי ספר ההדרכה של משרד ההגנה האמריקני אני יכול לכאורה לעשות מצור גם בלי להוציא את האזרחים, כי חמאס הוא שלוקח את האוכל"
איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים בצה"ל וראש המל"ל, סבור שהממשל האמריקני יוכל לאשר את דרך הפעולה שהציג, אף שארה"ב הטילה סנקציות על אזרחים שניסו לחסום את השיירות לעזה. "מצור לא רק מותר על פי הדין הבין־לאומי; לפי האמריקנים הוא מומלץ", אומר איילנד. "אתה חוסך כוחות לעצמך, לא הורג הרבה אזרחים, ומונע חיכוך. למשרד ההגנה האמריקני יש ספר הדרכה של כ־1,200 עמודים שאומר כיצד לממש את חוקי המלחמה. כתוב שם שאפשר ליצור מצור עד כדי הרעבה למוות של האויב.
"אחד התנאים מבחינתם הוא מסדרונות בטוחים ליציאה. בתוכנית שהוצגה אני זהיר הרבה יותר מהם. הם כותבים שכל עוד יש אוכלוסייה אזרחית בשטח אתה לא יכול ליצור מצור עד כדי הרעבה, אלא אם כן יש לך יכולת להוכיח שהמשטר גוזל אוכל מהאזרחים. כלומר, לפי זה אני יכול לכאורה לעשות מצור גם בלי להוציא את האזרחים, כי חמאס הוא שלוקח את האוכל".
לו היה בתפקיד, טוען איילנד, הוא היה יכול לשכנע את האמריקנים בקלות רבה בחיוניותו של מצור: "הייתי בא לפגישה עם הכרך של 1,200 העמודים, פותח בסעיף הרלוונטי, קורא מה שכתוב שם, אומר שלמדתי מהם ושאני מאמץ בחום את ההמלצה האמריקנית. אני אומר את זה מניסיון. היו לי שיחות מוצלחות כאלה עם האמריקנים. הבעיה היא שאין לנו היום איש שיכול לדבר כך עם האמריקנים. לנתניהו ולשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר לא מאמינים בוושינגטון". לדעתו, הגורם היחיד בקואליציה שיש בו אמון בבירת ארה"ב הוא דווקא שר הביטחון יואב גלנט.

"אפילו כפית מים"
מתחילת המלחמה התבטא איילנד נגד הכנסת הסיוע לרצועה. השבוע הוא אומר שזה חלב שנשפך. "אתה לא יכול לשנות נרטיב היום. ב־7 באוקטובר, במציאות חדשה, כשאתה מחליט על אסטרטגיה, אתה גם מייצר את הסיפור שיוצא החוצה". ישראל עשתה לטענתו שתי שגיאות גדולות בימיה הראשונים של המלחמה: "אימצנו את האמירה שחמאס הוא כמו דאעש. ברמת האכזריות זה נכון, אבל בכך נגמר הדמיון. בעיני האמריקנים אם חמאס הוא דאעש – הם יודעים מה זה. דאעש היא קבוצה של גנגסטרים שהשתלטו על שטחים והשליטו טרור. התושבים המקומיים שנאו אותם אבל לא יכלו להתמודד איתם. מבחינה צבאית דאעש הייתה אויב לא רציני, בלי מערכת פיקוד ושליטה, בלי מערכות איראניות תומכות, בלי נוכחות בקרקע שהתבססה במשך 15 שנים.
"חמאס הוא לא דאעש. על השאלה מה קרה ב־7 באוקטובר היינו צריכים להשיב שמדינת עזה פתחה במלחמה נגד מדינת ישראל, ושהמלחמה שלנו היא נגד מדינה שהתלכדה סביב השלטון והמערכות שלו, כולל מערכת החינוך והמסגדים".
הרכיב השני שהחמיצה ישראל, לטענתו, הוא שאלת היתרון היחסי שלנו על חמאס. "היתרון של ישראל על עזה אינו צבאי. הם בנו מערכת שלא מתמוטטת בקלות. לכן האמירה שלנו שרק לחץ צבאי יביא תוצאות הייתה טעות. דבר ראשון היה צריך לומר שבמלחמה כמו במלחמה – לא נכנס למדינה הזאת שום דבר.
"ראש הממשלה היה צריך לומר לנשיא ביידן, כשהגיע לביקור בישראל בשבועות הראשונים לאחר הטבח, שמדינת ישראל לא יכולה להתפשר בנוגע לחטופים. הניסיון מראה שחטופים שנשארים הרבה זמן מתים או נעלמים, ולכן ישראל עומדת על ערכיה ולא תכניס אפילו כפית מים לעזה, עד לשחרורם. כיום מדינת ישראל הגדולה והעוצמתית עומדת על הברכיים ומתחננת בפני סינוואר להגיע לעסקה נוראית. איך הגענו למצב הזה? התשובה פשוטה: אנחנו מחזקים את חמאס בכל יום".

דברי איילנד על תחנוני ישראל לכניעתה־שלה בפני חמאס מקבלים חיזוק מדיווח בכאן רשת ב', שלפיו ישראל העבירה לארה"ב הצעה חדשה לעסקה: שחרור כל החטופים בפעימה אחת, מעבר בטוח אל מחוץ לרצועה של מנהיג חמאס יחיא סינוואר וכל מי שירצה לצאת איתו, שחרור של אסירים פלסטינים, פירוז הרצועה והחלת מנגנון שליטה אחר בעזה, וסיום המלחמה. בכיר חמאס דחה את ההצעה.
לצד הצעתו למצור על צפון הרצועה, איילנד מתנגד להתיישבות מחודשת שם. "אני לא פוליטי", אומר הקצין שראש הממשלה לשעבר אריאל שרון הטיל עליו בזמנו את בניית תוכנית ההתנתקות והעקירה מעזה ומארבעה יישובים בצפון השומרון. "כשדיברו על נסיגה מרמת הגולן, הייתי הכי ימני בישראל. בדברים אחרים אני במירכאות 'שמאלני'. מבחינתי, אני משתדל לשרת את האינטרס הישראלי. אומרים לי כמה מאנשי המרכז־שמאל שהקואליציה תאמץ את התוכנית שלי כדי לקדם התיישבות ישראלית ברצועת עזה. אני נגד זה".
באשר לחזית הצפון, נכון לשלשום היה גם איילנד שותף לדעה כי לאחר פיצוץ הביפרים, פעולה שלטענת הלבנונים נעשתה בידי ישראל, יש להתחיל בפעולה צבאית יבשתית, "צנועה ולא מסובכת", שיכולה ליצור הגנה טובה יותר מירי תלול מסלול ומכטב"מים ולשמש מנגנון לחץ: "אני מעריך שאפשר לעשות פעולה קרקעית כזו בלי להיגרר למלחמה כוללת".