בהנהלות בתי החולים בישראל מותחים ביקורת קשה על משרד הבריאות: הטיפול במחבלים מושת על המערכת הציבורית גם שנה לאחר פרוץ המלחמה, בלי שיימצא פתרון הולם למצוקת הצוות הרפואי הנדרש לטפל בהם לצד הטיפול בחולים הישראלים.
כבר בתחילת המלחמה נשמעו בציבור תגובות מזועזעות מהטיפול הרפואי המוענק למחבלי חמאס בבתי החולים. גם הצוותים הרפואיים עמדו בפני דילמה לא פשוטה כאשר נאלצו להעניק לאויב טיפולים בעת מלחמה קשה הגובה מחירים כבדים מנשוא. עניין מקומם נוסף הוא שברוב המקרים ניתנו למחבלים טיפולים שאינם דחופים. בשיא ההתנגדות הגיעו פעילי ארגון האוהדים "לה פמיליה" לבית החולים שיבא, וחוללו נזקים כבדים.
בבתי החולים טוענים שאשפוז מחבל בבית חולים אינו נתון לשיקול דעתו של המוסד הרפואי, וכי לפי הוראות הגורמים המדיניים, הצוותים הרפואיים נאלצים לטפל בו. בכל בתי החולים חוזרים ואומרים שההחלטה נתונה לשיקול דעתו של משרד הבריאות, ושאין להם מרחב תמרון. בה בעת הם נאלצים לשלם את המחיר בדעת הקהל הציבורית.
"אפשר להבין את חוסר היכולת להיערך לעניין בחצי השנה הראשונה", אומר בכיר באחד מבתי החולים, "אבל המלחמה נמשכת כבר כמעט שנה ועדיין לא ניתן מענה ראוי. גורמים לבתי החולים, מתקן אזרחי, להתמודד גם עם מפגינים ו'לה פמיליה', גם עם הצוותים שקשה להם להתמודד מבחינה מוסרית עם הסיפור, וגם עם השקעת משאבים וכוח אדם שגם כך חסרים.
"היה בסדר שהגיעו מחבלים לבתי החולים בראשית המלחמה ובסדר שהם יגיעו במקרי קיצון", מבהיר הבכיר, "אבל גם משיתים את הטיפול על בתי החולים וגם לא מגבים אותם. משרד הבריאות לא הוציא הודעת הבהרה לציבור, מבחינתו אנחנו צריכים לספוג הכול לבד. אני צריך כל היום להתנצל שמילאתי את הוראות הממונה עליי, וכשמפגינים מגיעים, משרד הבריאות לא מציב שומרים להגן עלינו. אם מביאים אלינו מחבל ומאלצים אותנו לטפל בו, צריך שמקבלי ההחלטות יקבלו אחריות. שהזעם וההפגנות יופנו אליהם, ושייתנו לנו להמשיך לעבוד".
לטיפול במחבלים עשויה להיות חשיבות ביטחונית, שכן יש מהם שיכולים לספק מידע חשוב. לדברי הגורם הרפואי, "החבר'ה ששומרים עליהם הם בדרך כלל מיחידות מיוחדות. הם אמרו לנו שלו החבר'ה מ'לה פמיליה' היו יודעים עד כמה המידע ששואבים מאותם מחבלים מסייע לכוחות שלנו, הם היו מפסיקים את ההפגנות".
אשפוז מחבל דורש היערכות רבה: חדר מבודד, קפדנות בבחירת אנשי הצוות, וגם "טיפול יעיל יותר כדי לסיים את האשפוז מהר ככל האפשר. קיימת השקעה גם מבחינת כוח אדם ואבטחה", מציין הגורם הרפואי. האשפוז יוצר תסיסה גם בקרב הצוותים הרפואיים, ודיונים בנושא "יוצרים מחלוקות קשות שנמשכות ימים אחרי שהמחבל כבר השתחרר. מעמידים את הצוותים שלנו בדילמה לא פשוטה".
פתרון אפשרי, לדבריו, הוא הקמת מרכזי טיפול רפואי במתקני הכליאה: "רוב המקרים שמגיעים אל בתי החולים הם ניתוחים ופציעות פשוטות. כרגע גם אם נשברה למחבל הרגל, הוא יגיע לבית חולים ציבורי. אם יבנו מתקן טיפול בהשקעה נמוכה יחסית, רוב המחבלים יקבלו טיפול רפואי במסגרת הכלא בלי לטלטל את כל מערכות הבריאות. הייתי מצפה שבתום שנה מישהו ינסה לפחות להתחיל לממש את הפתרון, אבל נכון לעכשיו נראה שאיש אינו מתכוון להרים את הכפפה".
