אחרי שנתיים בהן היה בצללים כמפקד יחידת דובדבן, כעת אפשר לגלות את שמו של אל"מ דביר דיאמונד שסיים את תפקידו והפך למפקד חטיבת המילואים כרמלי (2). במכתב כניסה לתפקיד ששלח היום (ה') לחייליו החדשים הוא התייחס למורשת החטיבה ולרוח שמובילה אותה במלחמה.
"כל שיבוא ללמוד ולהעריך את קורות המלחמה ויתחקה אחר מהלכיה לא יבין את סוד עמידתנו, אלא אם כן יעמדו על כוחם והשראתם של סגולות הרוח שטופחו שנים הרבה: האמונה הניצחת בכוחו של האדם הלוחם העברי, הביטחון המוחלט באי הרתיעה, חירוף הנפש של החברים והחברות ביישובי הספר, הקנאות העזה לשלמות הארץ. סגולות אלה נשאבו ממקורות עמוקים של תנועת הפועלים וההגנה, והיו לכוח מניע גדול במלחמת עצמאותנו", כך פתח דיאמונד את מכתבו, בציטוט של ישראל גלילי על קרבות חטיבת כרמלי בתש"ח, בהקדמה לספר "מערכות צפון", שכתב האלוף משה כרמל, המח"ט הראשון של חטיבת כרמלי.
"במיוחד בימים אלה, ימים של לחימה, ניתן להבין לעומק את המשמעות של המילים שכתב ישראל גלילי בסיום מלחמת העצמאות על לחימתה של החטיבה שלנו, גם בימים המורכבים הפוקדים אותנו חוזרת ועולה אותה מסירות נפש ואותה קנאה עזה לשמירה והגנה על המדינה, על הבית. במסגרת היכרותי הקצרה עם החטיבה למדתי להכיר את המפקדים, הלוחמים ואת כלל אנשי החטיבה ובכולם מצאתי רוח מיוחדת, רוח וותיקה שמקורה בשורשי המורשת המפוארת של החטיבה, באותן המילים שכתב גלילי על לחימתה של החטיבה בתש"ח, רוח חדורה בעוז, ענווה ואמונה בצדקת הדרך. את הרוח הזו לא ניתן לראות, ניתן רק לחוש אותה, רוח מסוג זה היטיב חיים נחמן ביאליק לתאר 'אין רואים את הרוח, אבל היא הנוהגת את הספינה, ולא הסמרטוטים האלה המתנפנפים מעל התורן לעיני כל'. זכות גדולה נפלה בחלקי להיות חוליה נוספת בשרשרת מפוארת של מפקדי חטיבת כרמלי, וגאה אני להיות חלק מהרוח והמורשת של החטיבה, יחד נמשיך לטפח ולשמר את רוח החטיבה והספינה שלנו תגיע ליעדים חדשים, תעמוד במשימות שנדרש לעמוד בהם ותכריע כל אויב".
"חיילי, מפקדי ומשפחות החטיבה היקרים, בתקופה היסטורית זו של תקומת עם ישראל בארצו, אנו כותבים פרק חשוב ומשמעותי בתולדות העם שלנו. אחריות גדולה מוטלת על כתפינו ואנו מבינים את משמעותה ומתוך תחושת שליחות, אנו ניצבים בראש מורם וגאווה לאומית לשאת אותה. זכות גדולה נפלה בחלקנו להיות חלק מלוחמיה ושומריה של הארץ הנפלאה שלנו", סיכם המח"ט החדש.
איבד עין והשיא משואה
לפני שנה וחצי, נבחר דיאמונד להשיא משואה בטקס ערב יום העצמאות, כמפקד יחידת דובדבן. "סא"ל ד' הוא מטובי בניה של הארץ הזאת, פצוע צה"ל שהשתקם וחזר לשירות קרבי מלא, ומוביל את חייליו מדי יום ומדי לילה למבצעים עלומים ונועזים, שהודות להם כולנו יכולים לישון בשקט. ד' יעמוד שם בשם כל הלוחמים והלוחמות החשאיים שלנו, שבאומץ, בתחכום ובאנושיות גדולה מגינים על מדינת ישראל ועל אזרחיה", נאמר בהודעה של שרת התרבות שבחרה בו להשיא משואה.
דיאמונד, נשוי ואב לשישה, גדל למשפחה חקלאית ביישוב שדמות־מחולה שבבקעת הירדן, למד בישיבת חומש ובמוסדות בני דוד בעלי, וב־2006 התגייס לחטיבת הצנחנים. הוא מסתובב עם כיפה גדולה ופאות ארוכות ומסולסלות, מראה די חריג בנוף הצבאי. בתחילת שירותו הסדיר לא התכוון לצאת לקצונה ולא שאף לקריירה צבאית, אך אירוע אחד שינה את מסלול חייו.
זה קרה בסוף 2007, בימים שאחרי מלחמת לבנון השנייה. דיאמונד סייר עם עוד כמה חיילים סמוך לגבול לבנון. בשלב מסוים הם זיהו ניסיון חדירה לתוך שטח ישראל, לא הרחק משטח שהיו בו מטיילים ישראלים רבים. דיאמונד הבין מיד כי יש להגיב בנחישות כדי למנוע אסון כבד. הוא השתלט על האירוע, ניהל את חילופי האש לעבר המחבלים והכווין את כוחות הסיוע עד תום התקרית. לימים הבין, כפי שסיפר, שלתקרית הזו היה תפקיד מכונן מבחינתו, ובהשפעתה החליט לצאת לקורס קצינים ולהמשיך במשימת ההגנה על העם היושב בציון. ביום העצמאות שלאחר מכן קיבל את אות מצטיין הנשיא, בנימוק שפעילותו המהירה הצילה חיי רבים והייתה דוגמה ומופת.
המסלול הצבאי שבחר בו גבה ממנו מחיר אישי כבד, ובראשו איבוד עינו הימנית במבצע צוק איתן בקיץ 2014, כאשר היה מפקד פלוגה בצנחנים. חייליו ניסו אז לאתר בגזרת רפיח את הכניסה הראשית למנהרה שיומיים קודם לכן תועדו מחבלי חמאס יוצאים מפתחה השני בתוך שטח ישראל, ליד קיבוץ סופה. אף שהם התגלו במהרה ונסו בחזרה אל המקום שבאו ממנו, בצה"ל היו נחושים לאתר את המנהרה המסוכנת ולהשמיד אותה. אחרי כמה ניסיונות שעלו בתוהו, בבוקר שבת 19 ביולי נמצאה המנהרה המבוקשת. כלל הכוחות באזור נערכו לפיצוץ הבית שממנו יצאה המנהרה. חייליו של דיאמונד הקיפו את המתחם והמתינו לסיום מלכוד המקום, לקראת הפיצוץ שתוכנן לשעות הצהריים המאוחרות.
"האדמה ממש רעדה", שחזר דיאמונד בריאיון למעריב שנה לאחר מכן, את הרגעים שבהם הופעלו המרעומים. "היה שקט אחרי הרעש החזק, אולם מאוחר יותר התברר לנו שהפיצוץ הוביל לשינוי תמונת המצב בשכונה. המחבלים שהיו בתוך המנהרה כנראה נבהלו, והחליטו לצאת החוצה. פתאום מפקד הצוות, שחר, עלה בקשר ואמר שהוא מזהה בור קטן, כנראה פתח אוורור. אמרתי לו שיסגור חזק את הפתח, כי אני עושה את דרכי אליו. תוך כדי תנועה אני שומע יריות, ושחר מודיע לי שהם נתקלו במחבלים. אחר כך התברר שהם יצאו מפתח אחר, בתוך חושה, והצליחו לפגוע בבניה רובל, שצעד לקראת סוף הטור". דיאמונד הכיר אישית את פקודו בניה רובל ז"ל ואף את בני משפחתו. "הוא היה מצחיק, שטותניק ואהוב על כולם", סיפר באותו ריאיון. "באותו רגע אתה חושב רק על האירוע. יש לי עוד לוחמים, וכולם כמו הילדים שלי. הוריתי ללוחמים להסתער על חושה נוספת, כי תיארתי לעצמי שהמחבלים שלא נפגעו יחפשו שם מסתור. האזור הפך למלכודת אש והתקדמנו אל הצריפון תוך כדי ירי וזריקת רימונים. פתאום היה פיצוץ גדול והדף חזק. נחבטתי בפנים ולא ראיתי כלום. הרגשתי רק את הדם נוזל על הפנים שלי. עין ימין פשוט נשפכה החוצה ובעין שמאל ראיתי מטושטש". ד', שניסה להבין את היקף הפציעה, שאל את הקַשר שלו אם יש לו משהו בפנים, אך בשל החושך שירד הקשר לא זיהה את חומרת הפגיעה. "החלטתי לא לומר כלום לחיילים", הוסיף.
לפי עדותו של דיאמונד, בשלב הזה הוא לא חש בכאב, כנראה בשל רמת האדרנלין הגבוהה והדבקות במשימה. הוא הבחין שידו מדממת ומלאה ברסיסים, והעביר את נשקו האישי לקשר הצמוד אליו. כעת, בעזרת ידו האחת הוא הסתיר באמצעות הכיפה את הפציעה בעין, ובידו השנייה מסר הוראות ופקודות בקשר.
איך נותנים פקודות מבצע בלי לראות את השטח? "הכרתי את השטח מהיומיים הקודמים והבנתי את המרחב שבו אנחנו נמצאים", הסביר דיאמונד. "מבחינתי יש משימה וצריך לבצע אותה ויהי מה. רק מאוחר יותר אמרתי למג"ד שנפגעתי בעיניים, והוא שאל אותי את אותה שאלה". הוא פונה לבית החולים סורוקה רק בשעות הבוקר המוקדמות, כשהמולת הקרב שככה אחרי חיסולם של ארבעה מחבלים.
למרות הפציעה, היה ברור לדיאמונד שהוא ימשיך בתפקידי לחימה. "מבחינתי היה שווה לאבד עין בשביל ההגנה על המדינה", אמר באותו ריאיון, והסביר ש"גם ממשה דיין לא נמנעה האפשרות לשמש רמטכ"ל ושר ביטחון אף על פי שהייתה לו רק עין אחת". הוא ערך כמה התאמות ואף סיגל לעצמו שיטת ירי ייחודית: כיוון בעין שמאל וירי ביד ימין.
אחרי שהשלים לימודי תואר ראשון בתנ"ך ובהיסטוריה באוניברסיטה העברית ועבר דרך כמה תפקידי מטה, ב־2020 הוא סגר מעגל כאשר מונה למפקד גדוד 101 בצנחנים. במהלך מבצע שומר החומות הוביל את חייליו להישגים מרשימים שזיכו אותם בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות. למפקד יחידת דובדבן מונה דיאמונד באוגוסט האחרון, בשיאו של מבצע שובר גלים. באותה תקופה ביצעה היחידה תחת פיקודו עשרות מבצעים, מעצרים ופעילויות בעומק יהודה ושומרון, פעמים רבות באור יום ותוך סכנת חיים. בעקבות זאת זכתה יחידת דובדבן לצל"ש אלוף בחודש נובמבר.
