הבנק הפדרלי בארה"ב, הפדרל רזרב, הוריד השבוע את הריבית בפעם הראשונה מאז מרץ 2020. לאחר סדרה של 11 העלאות ריבית רצופות, שהביאו את הריבית האמריקנית לשיא של 23 שנים, הודיע הבנק על הפחתה דרסטית של חצי אחוז, מ־5.5 אחוזים ל־5 אחוזים, בטווח העליון של הריבית.
ההחלטה הפתיעה את הכלכלנים, שחזו הפחתה של רבע אחוז בלבד. "זה היה קונצנזוס בקרב הכלכלנים בארה"ב", אומר מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים, "והיו לו סיבות מוצדקות. הכלכלה האמריקנית צומחת בקצב יפה, אבל האינפלציה עוד לא הגיעה ליעד". למרות זאת, הפדרל רזרב החליט כאמור על הפחתה חדה יותר, בשיעור של חצי אחוז.
"כרגע מבחינת הפד, הסיכונים של עליית האינפלציה מצד אחד, והתקררות שוק העבודה מהצד השני, מאוזנים", מסביר שפריר. "הם בטוחים שהאינפלציה תגיע לטווח היעד, אך יש סיכון ששוק התעסוקה יתקרר יתר על המידה, אף שכרגע הוא יציב. שמירה על שוק התעסוקה היא התפקיד השני של הפד, במקביל לשמירה על יציבות מחירים. הם היו מאוד סבלניים בהפחתות עד היום, ולכן הם מרשים לעצמם לנקוט כרגע 'התחלה חזקה', כפי שאמר אתמול יושב ראש הפד ג'רום פאוול, ולהפחית את הריבית בחצי אחוז מיד בהתחלה".
מה שהטריד בשנתיים החולפות את הבנק המרכזי בארצות הברית, כמו גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם, כולל בישראל, היה האינפלציה. קצב עליות המחירים עבר את היעדים שהמדינות קבעו, ומעורר סיכון גדול לכלכלה. כשהריבית נמוכה, אנשים מוציאים יותר על צריכה ועל השקעות. כאשר מתחילה להיווצר אינפלציה, בנקים מרכזיים מעלים את הריבית כדי לצנן את התיאבון לצריכה והשקעות, וכך גורמים להורדת המחירים. ואולם המחיר עלול להיות גלישה למיתון: אם אנשים לא צורכים, עסקים עלולים להיפגע, השקעות אינן מצמיחות את הכלכלה, ואנשים עלולים לאבד את עבודתם.
אף שהאינפלציה בארה"ב לא הגיעה עדיין ליעד, נראה שכעת הפדרל רזרב מוטרד יותר משוק התעסוקה. שוק העבודה האמריקני הציג לאחרונה נתונים מאכזבים: עלייה בשיעור האבטלה, לצד ירידה במספר העובדים שגויסו לעבודה. בשנה החולפת שוק העבודה היה חזק מאוד למרות העלאות הריבית, וההאטה בו היא שהביאה לצעד של הפדרל רזרב.
במסיבת העיתונאים שקיים השבוע יו"ר הבנק פאוול, הוא הסביר כי הורדת הריבית החדה נובעת מהביטחון של חברי הוועדה המוניטרית בהמשך התמתנות האינפלציה. הוא הזכיר את "המנדט הכפול" של הבנק המרכזי: תעסוקה מלאה ויציבות מחירים. היו"ר נראה בטוח שהאינפלציה נמצאת כבר בשליטה, אך הוסיף כי שוק העבודה "התקרר ממצבו הקודם, שהיה חם יתר על המידה". עם זאת, הוא הדגיש כי חברי הוועדה מעריכים שאין צורך למהר עם הורדות ריבית חדות גם בהמשך, והוסיף כי החלטות הריבית הבאות יתבססו על נתונים כלכליים שיפורסמו.
בבנק מבקשים מצד אחד לדאוג שהמחירים לא יעלו והאינפלציה תרוסן, ומצד שני לשמור ששוק העבודה לא יידרדר ונתוני הצמיחה יישמרו. הסיכון לשוק העבודה נראה כעת גדול יותר מהסיכון לאינפלציה, וזוהי הסיבה להפחתה החדה בשיעור הריבית. ישראל לא בתמונה
ההחלטה של הפד התקבלה בעליות שערים ניכרות בוול סטריט ובבורסות נוספות בעולם. גורמים בשוק ההון מעריכים כי בחודשים הקרובים נראה בו תנודות רבות, בהתאם לנתוני שוק העבודה האמריקני.
ואולם האופטימיות שההכרזה על הפחתת הריבית עוררה "תומחרה" למעשה מראש, כיוון שהשוק העריך הפחתה של אחוז בריבית עד סוף השנה. האופטימיות הראשונית עלולה להתחלף בפסימיות: אם המהלך של הפדרל רזרב ייתפס בשווקים כצעד אגרסיבי שנועד למנוע גלישה למיתון, ייתכן שנראה בשבועות הקרובים ירידות שערים ופסימיות גוברת בשוק ההון.
במצב כזה, אם עד כה הדיון עסק בשאלה מתי תגיע הפחתת הריבית, מעתה הדיון יהיה על קצב ההורדות בעתיד: עד כמה מהר יפעל הפדרל רזרב, ואם נראה "נחיתה רכה" או "נחיתה קשה" של הכלכלה האמריקנית.
עקב ההשפעה הגלובלית של הכלכלה האמריקנית, להחלטות כאלה יש חשיבות רבה והן מובילות לרוב מדינות אחרות ללכת בעקבותיהן. ואולם ישראלים שמקווים כי הריבית שהם משלמים על המשכנתה תרד בקרוב, צפויים להתבדות.
"במצב נורמלי, ההתמתנות של האינפלציה הגלובלית הייתה מובילה להתמתנות של האינפלציה גם במדינת ישראל, והיינו יכולים להצטרף לגל הפחתות הריבית בעולם", מסביר שפריר, "לצערנו, אנחנו כרגע במצב לא נורמלי. האינפלציה בישראל מאיצה מעל הרף העליון של היעד, והיא אינפלציה רוחבית. במצב כזה, אם באירופה ובארה"ב לא היו מורידים את הריבית, אז בבנק ישראל היו צריכים לשקול עכשיו העלאת ריבית. בגלל ההפחתה החדה של הפד לא יעלו עכשיו את הריבית, אבל גם לא יורידו אותה".
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט החולף עלה ב־0.9 אחוז, גבוה מהציפיות שעמדו על כ־0.5 אחוז. הדבר הביא את קצב האינפלציה השנתי ל־3.6 אחוזים, גבוה מיעד בנק ישראל.
עליות המחירים החריגות, למרות הריבית הגבוהה בישראל, מיוחסות בעיקר להשפעות הכלכליות של המלחמה. בין השאר,עלתה אינפלציית השירותים בגלל מחסור בעובדים שמעלה את השכר המקומי – הן עובדים פלסטינים והן עובדים ישראלים שהיו במילואים תקופות ממושכות. מחירי השכירות החלו לעלות, גם מחירי הדיור עלו וצפויים לעלות עוד. המלחמה השפיעה גם על מחירי הסחורות בשל התייקרות התובלה הימית, ועל מחירי הטיסות.
מחירי הפירות והירקות עלו בשנה האחרונה בשיעור חריג במיוחד של 16 אחוזים, גם כאן בגלל בעיות היצע, אם כי זהו תחום שלממשלה קל יותר להשפיע עליו. אלא שמדיניות שר החקלאות הנוכחי אבי דיכטר היא להגן על החקלאות המקומית ולצמצם את הייבוא לארץ, כך שהמחירים ממשיכים לעלות. ואולם במרבית הנושאים, בעיקר אלה הקשורים למלחמה, אין כרגע לממשלה יכולת השפעה. המלחמה משפיעה על ההיצע, וממילא מביאה לעליית המחירים.
למלחמה יש השפעה גם על שער הדולר מול השקל, והפיחות בשקל גורם בעצמו לעליות מחירים כיוון שישראל מייבאת את רוב התצרוכת שלה. כשהמלחמה תסתיים והשקל יחזור להתחזק, וגם מגבלות ההיצע ייפסקו – סביר שהאינפלציה המקומית תרד, ואז אולי נזכה לראות גם כאן הפחתות ריבית
