עם התקרבות יום השנה הראשון לטבח ה-7 באוקטובר, כשגל של שנאת יהודים ממשיך לשבור שיאים ברחבי העולם, התנועה למאבק באנטישמיות (CAM) והחברים האמריקנים של ארגון נט"ל אירחו יחדיו בניו יורק לפני כשבוע פורום מיוחד שכותרתו "פיתוח חוסן נפשי נוכח האנטישמיות הגואה". הדיון עסק בקשר הקריטי בין תמיכה בבריאות הנפש והמאבק באנטישמיות ברחבי העולם, כאשר המשתתפים הציעו נקודות מבט כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר עם הטראומה שחוות קהילות יהודיות במהלך 11 החודשים האחרונים ולטפח בקרב חברי הקהילות חוסן אישי וקהילתי.
התנועה למאבק באנטישמיות נוסדה בשנת 2019 והפכה מאז הקמתה לקול מוביל במאבק הבינלאומי באנטישמיות. התנועה מטפחת בריתות פורצות דרך, יוזמות וקשרים עם קובעי מדיניות ברמה הגלובלית, הלאומית והמקומית. עם פרוץ המלחמה הקימה התנועה קרן חירום לסיוע לקהילות שנפגעו מאירועי הטבח, שגייסה כבר למעלה ממיליון דולר למטרות קהילתיות שונות. מנכ"ל התנועה הואסשה רויטמן-דרטווה, שהקים את מדור הניו-מדיה בחטיבת דובר צה"ל וניהל אותה במהלך המבצעים "עמוד ענן", "צוק איתן", חטיפת ורצח שלושת הנערים ושחרור גלעד שליט. כמו כן, עמד רויטמן-דרטווה בראש יחידת המאבק בדה-לגיטימציה של ישראל בעולם במסגרת "הקונגרס היהודי העולמי".
"כאשר אנו מתקרבים ליום השנה ל-7 באוקטובר, האתגרים העצומים שלפנינו רק הולכים וגדלים", אמר ארתור מסרג'יאן, מהתנועה למאבק באנטישמיות. "לעם היהודי יש מורשת גאה להתגבר על מצוקה אדירה, וזה הרגע ההיסטורי של הדור שלנו. אולי אין לנו את כל התשובות, אבל פשוט להיות כאן ביחד, לחלוק את החוויות שלנו, וללמוד מהתובנות של אנשי נט"ל המנוסים בטיפול בטראומה, זה בעל ערך רב".
"מאז אירועי ה-7 לאוקטובר, העבודה של CAM עם קהילות יהודיות ברחבי העולם חשפה את עומק השבר, החרדה והלחץ הנפשי שעוררו האירועים האלימים שהתרחשו בישראל בקרב חברי הקהילות הללו, במקביל לגלי השנאה והאנטישמיות שהם חווים במדינות השונות ומביאים את הטראומה והחרדה ממש עד מפתן ביתם", אמר סשה רויטמן דרטווה מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות והוסיף כי "אירועים אלה חידדו את הצורך של רבים מהם לקבל כלים להתמודדות נפשית עם המצב. עמותת נט"ל מעניקה סיוע נפשי לנפגעי טראומה על רקע טרור ומלחמה ועוזרת להם להתמודד עם ה"פציעה השקופה" שאינה נראית לעין, אך מייצרת גלי הדף המשפיעים על הנפגע וסביבתו. בתוך כך, מטרת האירוע המשותף הייתה להציף את הבעיה וגם לדון ביחד בדרכים ובכלים לסייע נפשית ליחידים ולקהילות היהודיות בתפוצות".
לדברי הגורמים בתנועה, האנטישמיות בעבעה מתחת לפני השטח זמן רב, אבל מאז ה-7 לאוקטובר יש הקצנה, והיהודים בתפוצות חווים גלי שנאה שחודרים לכל תחומי החיים באופן שלא היה קודם. "בשנה האחרונה זיהתה התנועה את גילויי האנטישמיות לא רק באקדמיה ובקמפוסים, בעולם הפוליטי והעסקי, אלא גם בעולם הספורט הפופולרי – באצטדיוני הכדורגל למשל, בעולם התרבות והפופ – כפי שקרה סביב תחרות האירוויזיון ובאופן שמוצא את ביטויו גם בקרב משפיעני רשת, שחקנים וזמרים ממוצא יהודי, ואפילו בעולמות הגיימינג", אומר רויטמן-דרטווה. "הגיימר המקצועי פליקס חסון (20) מניו יורק, התמודד עם שטף של הטרדות מקוונות, אפליה והחרמה מצד תחרויות גיימינג בשל דעות פרו-ישראליות שהביע ברשתות החברתיות ובשל יהדותו. ל-CAM נודע שחסון הוסר ללא הודעה מוקדמת מטורניר Luminosity Makes BIG Moves" 2024". החרמתו מהטורניר באה בין השאר אחרי שמארגן התחרויות קיבל ציוצים כמו "למה שניתן ל"סמור" (*שם של חיה, מילת גנאי) הציוני הגזען להשתתף באירוע?", כאשר לצד השאלה הודגשו פרסומים וציוצים קודמים של חסון, בעלי זיקה לישראל. חסון סיפר שהוא נדחה לאחר מכן גם מטורנירים חשובים נוספים בניו יורק וביוסטון, זאת בשל יהדותו ובשל תמיכתו בישראל והיותו "ציוני".
התגברות זו בביטויים לשנאת ישראל, השזורה בשנאת יהודים באשר הם במנעד רחב של תחומי חיים, מערערת את תחושת הביטחון האישי עד כדי תחושה של סכנת חיים מוחשית וממשית, ובעיקר מחדדת תחושה קשה של נרדפות, רדיפה וחוסר אונים, אומרים בתנועה. צבר של אירועים אלימים שהופנו כלפי יהודים במדינות שונות, כמו בצרפת למשל, הביאו יהודים רבים לנקוט במעשים קיצוניים של הסתרת סממנים יהודיים כמו שרשרת מגן דוד, כיפה וציציות במרחב הציבורי, ועד הסרת מזוזות ממפתן הבית.
"אירועים כמו ריסוס גרפיטי של צלבי קרס או הצתת בית כנסת – כל אלו מזכירים ליהודי התפוצות נשכחות ומחזירים אותם להרהר בתקופות אפלות, ממש סוג של טראומה בין דורית קולקטיבית. רחובות רבים באירופה מכוסים כתובות נאצה ושלטים פרו-פלסטיניים רווי שנאה, מוסדות יהודיים באירופה ובארה"ב מוצפים באיומים, ובחלק מהמקומות, כמו בשבדיה למשל, הוכפלו בשנה החולפת התקריות הביטחוניות באתרי הקהילה. דיווחים על תקריות אנטישמיות, מעשי בריונות, הטרדה, וונדליזם, אלימות פיזית ופשעי שנאה הפכו תכופים יותר, ואלו כמובן מנפצים את תחושת הביטחון של היהודים- כקולקטיב וכפרטים.
"כתנועה, אנחנו יוזמים מפגשים שנועדו להעניק ליהודים ממגזרים שונים ברחבי העולם את הכלים והחוסן להתמודד עם גילויי האנטישמיות בקהילותיהם, ושמים דגש חזק גם על בני הדור הצעיר, שנחשפים כאמור לאנטישמיות ברשתות החברתיות, בקולג'ים ולמעשה כמעט בכל מקום במרחב הציבורי". לפני חודשים אחדים התנועה אירחה בישראל משלחת המונה עשרות סטודנטים יהודים מהאוניברסיטאות המובילות והיוקרתיות בארה"ב, כמו UPenn, MIT, קורנל, קולומביה וג'ונס הופקין שהגיעה לביקור בן מספר ימים כדי להצטייד ב'ארגז כלים' הסברתי להתמודדות עם האנטישמיות הגואה במוסדות האקדמיים שלהם, וגם כדי לחזק אותם בתחושת שייכות לקהילה ושותפות גורל.
