בבית המשפט העליון מתקיים הבוקר (שני) דיון בנושא הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית בנושא הרוגלות. זאת בהמשך להחלטת השופטים יצחק עמית, נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ מאתמול, כי הדיון יצולם וישודר.
שידור ישיר
בדיון שמתקיים היום (שני) בבית המשפט העליון בעתירה נגד פעילותה של ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת השימוש ברוגלות על ידי גורמי אכיפת החוק, הקשו השופטים הן על הממשלה הן על העותרים.
ראשית, טען בא כוח העותרים עו"ד בנקל על תקינות הליך הקמת הוועדה, באמרו שהממשלה אימצה את החלטת שר המשפטים על הקמת הוועדה אלא שראשית, לא הונחה החלטה שהשר הניח בפני הממשלה. שנית, ההחלטה איננה בתחום אחריות משרדו של שר המשפטים. החוק אמנם אומר ששר המשפטים הוא זה שמחליט על הקמת הוועדה כוועדת חקירה, אך שההחלטה נובעת מבקשה של שר שנושא הבדיקה הוא בתחום אחריותו. עוד כבלו, כי ראש הממשלה שממונה על הקמת הוועדה, הרחיק עצמו מההחלטה על הקמת הוועדה. דבר המלמד לשיטתם על כך שהוועדה שעוסקת בבדיקת השימוש ברוגלות, תשפיע על תיקי ראש הממשלה המתנהלים בבית המשפט המחוזי. כזכור, תוכנת רוגלה שכזו הופעלה כנגד עד המדינה שלמה פילבר בתיק 4,000.
השופט סולברג הקשה על בא כוח העותרים: "אם ראש הממשלה היה מעורב, דעתכם הייתה נוחה מכך?"
עו"ד בנקל השיב, "אנחנו אמרנו למה ההחלטה הזות נועדה לקדם את ענייניו האישיים של ראש הממשלה, לא חשוב אם הוא בפנים או בחוץ הדיון.צירפנו את רה"מ לעתירה אך הוא לא הגיב בכלל. מי שבוחר לשתוק, יש לזה משמעות לשיטתנו".
השופט סולברג העיר כי ישנן טענות מקדמיות לעתירה, היות והוועדה לא קבעה כללים, ולא זימנה עדיין אף אדם. "היה וזה יקרה שהוועדה תזמן אדם שיש תיק תלוי ועומד בעניינו" – סלע המחלוקת בין היועמ"שית לשר המשפטים בעניין חוקיות הוועדה, שלשיטת היועמ"שית לא יכולה לבדוק תיקים תלויים ועומדים, "אז שערי בית המשפט פתוחים. האם זה לא מוקדם מדי?"
עו"ד בנקל השיב בשלילה.
במענה לקושייתה של השופטת גילה כנפי-שטייניץ על שהועדה לא מונתה בהתאם להליך התקין בחוק, השיבו העותרים כי "ההגיון של החוק הוא שהשר ממנה ועדת בדיקה, אח"כ השר פונה לשר המשפטים. פה זה אותו השר. אח"כ מוקמת וועדה. זה לא מה שקרה פה: סדר הזמנים הוא כזה: הייתה הצעת החלטה, הייתה ישיבת ממשלה, ויום אחרי ישיב הממשלה ברור שהשר לא מינה ועדה. יכול להיות שתכשירו את הפרוצדורה הזו. אך נניח שהשר קיבל החלטה, האם מה שהועדה עוסקת בו היא בתחום אחריותו של השר? אני אומר שלא".
עוד הדגיש כי מי שהיה צריך להקים את הוועדה זה רה"מ היות והסמכות נתונה לו.
השופט סולברג הקשה ושאל האם ההוכחה לשיקולים הזרים בהקמת הוועדה, שתעסוק לכאורה בתיקי נתניהו, היא עצם היציאה של רוה"מ מהדיון על הקמת הוועדה. בא כוח העותרים הודה כי אין ראיה ישירה מעבר לכך.
השופט סולברג תהה עוד מה רע בוועדת בדיקה שהיא ניטרלית, שתבדוק האם נעשתה במקרה השימוש ברוגלות, טעות? כשהוא מדגיש שהוא לא מטיל דופי ברשויות התביעה. "עד שאדוני רוצה להגן על כבודה של הרשות השופטת, ואני לא נציג הרשות השופטת, לא אחת, אני רוצה שתהיה בדיקה מערכתית. אני מדבר על אמון הציבור, שרוצה לראות גורם ניטרלי שבודק, מתקן, מציע, למה להטיל את מלאכת הבדיקה על מי שאולי נחשד שפעל לא כשורה?" הכוונה לפרקליטות ולמשטרה.
בא כוח הפרקליטות טען כי היועמ"שית לא התנגדה להקמת הוועדה. "אנחנו באזור של פגם של אי חוקיות, זה פגם משטר יסודי… הוועדה לא יכולה לעסוק בתיקים פרטניים".
כנפי שטייניץ שאלה באיזה היבט, והשיב בא כוח הפרקליטות: "לומר שראיה בתוך תיק מסוים היא פסולה".
כנפי שטייניץ: "נדמה לי שגם הוועדה מסכימה על כך". בא כוח הפרקליטות טען שלא כך הדברים. "מדובר בפגיעה חמורה בהפרדת הרשויות ובזכויות הדמוקרטיות. הוועדה בוחנת תיקי חקירה".
השופט סולברג הקשה: "למה חיכיתם לעתירה אם מדובר בפגיעה כה חמורה, למה היועצת לא הגישה בעצמה עתירה בנושא?"
כנפי שטייניץ שאלה, האם לא ראוי לבדוק את הצווים שניתנו להפעלת הרוגלות. בהקשר זה הזכיר השופט סולברג את דוח מבקר המדינה ואת דו"ח מררי שהקים הייעוץ המשפטי, לבדיקת פרשת פגסוס, וכן את בדיקת פרקליט המדינה. "כל הגורמים האלה נכנסו בעובי הסוגיה למה כלפיהם לא מתעוררים אותם חשדות כמו שעולים כלפי הועדה?"
בא כוח הפרקליטות השיב: "אף אחד מהם לא עוסק בתיקים תלויים ועומדים ואף אחד מהם לא מזמין עדים ולא מבקש לקבוע בדיקות פרטניות וכאן אנחנו מדברים על גוף שבראשו עומד שופט בדימוס והוועדה מתיימרת לקבוע קביעות גם בעניינים פרטניים".
השופט סולברג שאל את עו"ד אלון פומרנץ, בא כוח הממשלה: "מה בכתב המינוי יכול להניח את דעתנו שלא תטפלו בתיקים פרטניים?"
פומרנץ השיב: "בכתב המינוי כתוב וכן נוספו הוראות אחרי הערות של היועמ"שית או שהוועדה תבקש לתאם דבר כזה או אחר, לאחר מכן הועדה אימצה לעצמה כללים מאד מחמירים לטעמי בסוגיות האלה שנועדו להתמודד, ואולי למזער את החשש האם יכולה להיות השפעה על התיקים". תיקי נתניהו, הכוונה.
השופט עמית: "הממשלה החליטה שזה יהיה פומבי, כאשר יש פה דברים סופר רגישים, ולנו בתעודת חיסיון אומרים שלא מרחיבים כדי שארגוני הפשיעה לא ילמדו. אולי גם על זה צריך לחשוב? אולי צריך לעשות ריסטרט מההתחלה. כולנו מבינים שהיה פה כשל מערכתי, כולנו רוצים איזון בין שמירת הפרטיות לבין מאבק בפשיעה. אפשר להתווכח אם צריך להיכנס לתיקים פרטניים, לדעתי לא".
עו"ד פומרנץ הדגיש כי "אין שום יסוד להניח שהוועדה הוקמה על בסיס שיקולים פוליטיים. העובדות הם שכל הדמויות הפוליטיות בממשלה קראו להקים אותה".
הוועדה הממשלתית להקמת הרוגלות הוקמה באוגוסט בשנה שעברה על ידי שר המשפטים יריב לוין, על מנת לבחון את התנהלות גורמי אכיפת החוק בכל הנוגע לשימוש בתוכנות רוגלה ומעקב. זאת בעקבות פרשת "פגסוס" שנחשפה, שעסקה בשימושה של משטרת ישראל בתוכנת רוגלה שפורצת לטלפונים סלולריים ולפרטיות.
על פי החלטת השר, הוועדה תוכל לבחון תיקים פליליים פרטניים, לרבות תיקים המצויים בשלבי חקירה שונים או שמתנהלים בבית משפט. החלטה זו הייתה סלע המחלוקת טרם הקמת הוועדה, והיא התקבלה נגד חוות דעת משפטית שקבעה כי יש מניעה לעסוק בתהליכים תלויים ועומדים.
את העתירה נגד הקמת הוועדה הגישו מספר עותרים, בהם ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן. עם הגשת העתירה לבג"ץ, השופטים הורו על צו ביניים שמשהה את פעילות הוועדה בכללותה עד להכרעה בעתירה.
בשבוע שעבר, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה כי הוועדה בלתי חוקית. בתגובתה לעתירה, מנתה היועמ"שית שני טעמים מרכזיים לאי חוקיות עבודת הוועדה. הראשון הוא "הסגת גבולן של הרשות השופטת ורשויות אכיפת החוק", כאשר לדבריה לשר המשפטים ולממשלת ישראל אין סמכות לעסוק בתיקים תלויים ועומדים, והשפעת הממשלה ושריה על תוצאות הליכים שכאלה או על אופן הטיפול בהם, "מהווה פגיעה קשה בסמכות בית המשפט וגורמי האכיפה", פגיעה שלדבריה מהווה סתירה מהותית לעקרות הפרדת הרשויות.
הטעם השני הוא שעיסוקה של הוועדה בתיקים פליליים פרטניים מסכן ניהול תקין של חקירות והליכים שיפוטיים ושיבושם.
שר המשפטים לוין הזכיר בתגובתו לעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אלון פומרנץ, שמרית כרמי נעמת וישי לבנון ממשרד ליפא מאיר, כי מדובר בוועדה לבדיקת פרשה חמורה שהצביעה על חשש ממשי לפגיעה בזכויות הפרט היסודיות על ידי גורמי האכיפה בישראל, וכי היא הוקמה לאחר ועדת מררי, שהקים היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט, שלדבריו בדיקותיה היו מוגבלות בשל היעדר סמכויות. על כן החליט השר על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית.
על טענות היועמ"שית ענה לוין: "יודגש, כי אין ולא הייתה כוונה שהוועדה תתערב בהליכים משפטיים תלויים ועומדים במובן שתתיימר לתת הוראות לערכאות שיפוטיות. הדבר כלל לא אפשרי ואין לו זכר בכתב המינוי והחלטת הממשלה".
השר לוין הדגיש כי "האינטרס הציבורי מחייב את הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית, שכן השימוש ברוגלות שלא כדין מהווה פגיעה קשה בזכות לפרטיות – הן של האדם שהמשטרה חודרת למחשב או לטלפון הנייד שלו, והן של צדדים שלישיים שהחדירה למכשיר תחשוף מידע רגיש הנוגע להם. טענות אלו בנוגע לשימוש ברוגלות שלא כדין, יש בהן כדי לערער את אמון הציבור ברשויות האכיפה, לרבות המשטרה, וגם מטעם זה האינטרס הוא להקים את ועדת הבדיקה הממשלתית לבחון את הטענות בנוגע לשימוש ברוגלות שלא כדין".
