זו הייתה שנה ארוכה ומעוברת, עם מאורעות שיכולים לפרנס עשור שלם, אבל הנה מתחילה שנה חדשה וכולנו מתפללים שהיא תביא לנו בשורות טובות.
ראש השנה תשפ"ה ייכנס ביום רביעי בערב (ה-2 באוקטובר), ויהיה בימים חמישי-שישי, א-ב בתשרי. יחד עם שבת צפוי לנו רצף של שלושה ימים שאסורים במלאכה, ובהם שבע סעודות. שיהיה לכולנו בהצלחה עם זה. במעבר בין היום הראשון של החג ליום השני, צריך להמתין עד שייכנס החג (צאת הכוכבים) כדי להתחיל להכין את סעודת הערב; לעומת זאת את צורכי השבת אפשר להתחיל כבר ביום שישי, אבל צריך לזכור לעשות עירוב תבשילין מערב יום טוב – יום רביעי.
זמני הדלקת נרות ויציאת ראש השנה:
ירושלים
כניסת החג: 17:47
כניסת חג שני: 18:58
כניסת שבת: 17:44
צאת שבת: 18:55
תל אביב
כניסת החג: 18:03
כניסת חג שני: 19:00
כניסת שבת: 18:01
צאת שבת: 18:57
חיפה
כניסת החג: 17:55
כניסת חג שני: 18:59
כניסת שבת: 17:53
צאת שבת: 18:56
באר שבע
כניסת החג: 18:05
כניסת חג שני: 18:59
כניסת שבת: 18:02
צאת שבת: 18:57
עזה
כניסת החג: 17:56
כניסת חג שני: 19:01
כניסת שבת: 17:54
צאת שבת: 18:58
הלכות ומנהגים
המצווה המרכזית של ראש השנה היא התקיעה בשופר. לפי ההלכה צריך לשמוע שלושים קולות (שמתחלקות לתקיעה, שברים ותרועה), אבל המנהג המקובל הוא לשמוע מאה קולות במהלך התפילה. התפילה ארוכה מהרגיל, ומוסיפים בה פיוטים וניגונים שונים. בתפילת מוסף יש תשע ברכות במקום שבע – לברכת קדושת היום מוסיפים פסוקי מלכויות, ואחריה מוסיפים זיכרונות ושופרות.
בהדלקת הנרות ובקידוש היום הראשון מברכים "שהחיינו". בערב השני נוהגים ללבוש בגד חדש, או להעלות פרי חדש על השולחן, ולכוון גם עליהם בברכה.
נוהגים לערוך שולחן חגיגי ולאכול מאכלים שמסמלים איחולים ותפילות לשנה טובה ומתוקה. נדמה שכבר הרבה זמן לא היינו צריכים כל כך שיסתלקו אויבינו, שונאינו וכל מבקשי רעתנו.
אחר הצהריים של היום הראשון נוהגים ללכת למקור מים ולומר את נוסח תפילת "תשליך", שבה אנחנו משליכים את החטאים ומקבלים על עצמנו לחזור בתשובה.
כאמור, כיוון שהשנה ראש השנה חל ביום חמישי, בשביל לבשל לשבת או להתכונן אליה צריך לעשות עירוב תבשילין – להניח בערב ראש השנה תבשיל המיועד לשבת, וכל זמן שה'עירוב' קיים, מותר לעשות ביום טוב עבור שבת את כל מה שמותר לעשות עבור יום טוב. לפרטי ההלכות ולנוסח הברכה – ראו כאן.
