ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, מתח השבוע ביקורת על שר המשפטים והמערכת הפוליטית, בנאום שנשא בכנס בגרמניה.
השופט פוגלמן, שיפרוש מכס השיפוט בשבוע הבא ושידע מערכת יחסים רעועה עם שר המשפטים יריב לוין, הקדיש את נאומו בכנס עמותת המשפטנים ישראל-גרמניה בעיר פרנקפורט ביום שני האחרון, לבעיות שנגמרות כתוצאה מכך שהמפעל החוקתי בישראל לא הושלם, דבר המביא להתנגשות בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.
לאחר שסקר את המפעל החוקתי בישראל, מכינונה של מגילת העצמאות, עובר במעמדם של חוקי היסוד שנחקקו בתחילת שנות ה-90 שהובילו למהפכה המשפטית של השופט אהרון ברק, ופרשנות בית המשפט לחוקים אלה, אמר פוגלמן כי "למרות ההתקדמות הניכרת בגיבוש המבנה החוקתי בישראל לאורך השנים, עדיין קיימים בו מספר פערים משמעותיים – ובהם היעדרו של חוק יסוד שיסדיר פרוצדורה מיוחדת לחקיקת חוקי יסוד, שהם כאמור פרקים בחוקה המתגבשת". כוונתו לחוק יסוד: החקיקה, חוק יסוד שרבים במערכת הפוליטית מבקשים לקדם, על מנת לעגן כביכול את ההפרדה בין הרשויות.
"השליטה יוצאת הדופן של הרוב הפוליטי בהליך החקיקה מעוררת את החשש כי חלף תכנון חוקתי ארוך טווח, חוקי היסוד יכוננו בהתאם לאינטרסים פוליטיים מידיים, באופן שיגרום לפגיעה קשה בסדר החוקתי. אין מדובר בחשש תיאורטי בלבד, ובשנים האחרונות אנו עדים להתגברות התופעה של זילות בחוקי היסוד ושחיקה במעמדם".
פוגלמן הוסיף כי "כך, בעוד שבעבר היה מקובל לחוקק את חוקי היסוד בהסכמה רחבה, בשנים האחרונות מתגברת המגמה לקדם את כינונם ואת תיקונם של חוקי היסוד באמצעות רוב פוליטי מצומצם". פוגלמן ציין כי קצב השינויים החוקתיים בישראל הוא הגבוה בעולם.
"פעם אחר פעם נאלץ בית המשפט העליון לעמוד על הבעייתיות הרבה שמעוררת הקלות שבחקיקת חוקי היסוד ובשינוים; והקלות שבה משנים את ההסדרים שאמורים להיות תשתית החוקה הישראלית. הנה כי כן, במפעל החוקה הישראלית חסרה עדיין אבן פינה מרכזית בדמותו של חוק-יסוד: החקיקה, אשר יעגן את "כללי המשחק" החוקתיים ויסדיר, בהסכמה רחבה, את המתווה לחקיקת חוקי היסוד".
השופט פוגלמן הזכיר את התיקון לחוק יסוד: השפיטה שביטל בג"ץ לאחרונה, המורה על ביטול עילת הסבירות, והדגיש את סמכותו של בית המשפט העליון לקיים ביקורת שיפוטית על תוכנם של חוקי היסוד. עוד הדגיש פוגלמן את אי התלות של בית המשפט והכפיפה לדין בלבד, בין היתר, את אי תלותו של בית המשפט מול רשויות אחרות בישראל.
בהקשר זה ביקר פוגלמן באופן מרומז למדי את שר המשפטים יריב לוין: "בישראל, למרבה הצער, עצמאותה המוסדית של הרשות השופטת לוקה בחסר, בפרט אל מול הרשות המבצעת… חלק מההיבטים הניהוליים של מערכת בתי המשפט כפופים, לפחות במידה חלקית, להכרעתה של הרשות המבצעת – ובאופן ספציפי לאישורו או להסכמתו של שר המשפטים.
"הדוגמה המובהקת ביותר היא הכפפת מינוייהם של נשיאים וסגני נשיאים בבתי המשפט המחוזיים ובבתי משפט השלום להסכמת שר המשפטים. מצב זה עשוי לגרום – ואף גורם בימים אלה – לכך שמינויים רבים לא מקודמים; לכך שהרכבם של חלק מבתי המשפט הוא חסר; ולהכנסת שיקולים פוליטיים להליכי מינוי הדרגים השיפוטיים הניהוליים".
עוד אמר פוגלמן כי "אין זה סוד כי בשנים האחרונות ספינת הרשות השופטת שטה על מים סוערים; אנו עדים ליוזמות לשינויים מרחיקי לכת בסמכויות בתי המשפט, אשר נועדו לפגוע בעצמאותם; ולקריאות מצד אנשי ציבור שלא לקיים פסקי דין של בית המשפט העליון. חרף האתגרים הללו, הרשות השופטת בישראל שומרת על עצמאותה ועל יציבותה. גם כיום, אנו ממשיכים לפעול לטובת הציבור ללא מורא ובהתאם לציווי המקראי לשופטים: "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ", ובהתאם למורשת של שופטי ישראל מאז קום המדינה. היום, כמו אז, שופטי ישראל פועלים ללא לאות כדי להגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם".
