רבנים בציונות הדתית קוראים להפסיק את החינוך בצה"ל שאינו קשור ישירות לסוגיות של לחימה או הכנה ללחימה. מכון "משפטי ארץ", יציג היום (יום ג') נייר עמדה, ברקע המחלוקת על הכנסת המכונים האזרחיים העוסקים בחינוך לצה"ל. על פי המסמך, שמוצג כאן כעת לראשונה, על הצבא להפסיק לחלוטין את החובה על חיילים להשתתפות בפעילויות הנוגדות את ערכיהם – בין אם מדובר בפעילות הנוגדות אמונה דתית, ובין אם מדובר בפעילות דתית הנוגדת רצונות של חיילים שאינם דתיים. כך, לדברי הרבנים אבי גיסר ועדו רכניץ שחיברו את המסמך, אין לחייב חיילים דתיים להשתתף בטקס שיכלול שירת נשים – ובאותה מידה אין לחייב חייל המקיים אורח חיים חילוני להשתתף בקידוש, סיור סליחות או כל פעילות דתית אחרת.
הרב עדו רכניץ, חוקר במכון 'משפטי ארץ', מוסמך לדיינות ובעל תואר שני במדעי המדינה, טוען: "הצבא לא אמור להיות פלטפורמה להחזרה בתשובה – וגם לא להחזרה בשאלה. כשמדברים למשל על קידוש בליל שבת או הדלקת נרות חנוכה, זה שני דברים שמאד חשובים בעיניי וטוב שהם חלק מהמרחב הציבורי – אבל אני חושב שאם בא חייל ואומר שהוא לא רוצה לעשות את זה, אין סיבה להשאיר אותו בלי לשאול אותו שאלות. מהצד השני אי אפשר לכפות גם שירת נשים – טקס עם שירה הוא לא חלק מליבת העשייה הצבאית".
המסמך מציג ארבע עקרונות בסיסיים – ראשית, ביטחון תחילה. לאחר מכן כיבוד ערכי המשרתים. שלישית, מדבר המסמך על "הטוב המשותף", והעיקרון האחרון הוא עקרון ה"סובלנות".
העיקרון הראשון, "הביטחון תחילה", מדבר על כמה מסקנות. ראשית, על צה"ל אמור לעסוק בלחימה ובהכנה ללחימה. הוא אמנם יכול לעסוק בפעילות לא צבאית למען החברה, אך בלבד שהיא זוכה לתמיכה רבה בקרב מעגל המשרתים. ושלישית, על צה"ל לא להביע עמדות בסוגיות לא צבאיות שנויות במחלוקת.
באשר לכיבוד ערכי המשרתים, גורס המסמך כי "אין זה הוגן לנצל את השירות הצבאי כדי לנסות ולהשפיע על עמדותיהם ואמונותיהם של המשרתים. ולהפך, מבחינת צה"ל רצוי שכל חייל יצא מהצבא עם אותן עמדות איתן הוא נכנס אליו. מי שהתגייס חילוני אמור להשתחרר חילוני, מי שהתגייס כשהוא דתי אמור להשתחרר דתי, מי שהתגייס חרדי אמור להשתחרר חרדי, ומי שהתגייס מוסלמי אמור להשתחרר כשהוא מוסלמי.
בעיסוק בטוב המשותף מפרקים מחברי המסמך את ליבת המחלוקת – מה הם ענייני החינוך שאינם צבאיים, ובהם על הצבא לעסוק בכל זאת? "יש עמדה שאומרת – כל מה שלא קשור לפעילות המבצעית לא צריך להיות", אומר הרב עדו רכניץ, "כלומר טוענים שצריך לסגור את חיל חינוך. אני לא מקבל את זה – המשמעות של עמדה כזו היא שאין 'למה'. ברמה הפורמלית זה מספיק, ברמת המוטיבציה של החיילים אין לזה שום סיכוי להצליח. אדם לא יסכים לסכן את חייו בלי למה, הדרך היחידה לרתום אדם למשימה היא להסביר לו למה – וזה חינוך". מכאן מפרט המסמך את 8 הנקודות שלדברי מחבריו מהוות את "הטוב המשותף", הממלכתיות המוסכמת על כולם.
1. הערך העליון – חשיבות ההגנה על המדינה ואזרחיה. 2. חשיבותה של מדינה יהודית ודמוקרטית בארץ ישראל. 3. ציות לחוקי המדינה והצבא. 4. עקרונות מסמך רוח צה"ל. 5. סולידריות בין חלקי החברה ושיווין בנטל. 6. מורשת צה"ל כהמשך למורשת עם ישראל. 7. הזיקה ההיסטורית של העם היהודי לארץ ישראל לאורך הדורות. 8. קליטת עלייה.
מדובר בעמדה שלא נשמעה עד היום בחוגים דתיים. לדברי מחבריה, הצגתה בפני גורמים בכירים בצה"ל גררה תגובות חיוביות.
המסמך יוצג היום בפסטיבל הקהל של ארגון פנים – איגוד ארגוני יהדות ישראלית. מנכ״לית ארגון פנים, מיכל ברמן, אמרה כי: ״אנחנו שמחים שגוברים הקולות גם בציבור הדתי להפסיק את ההשפעה הפוליטית והדתית בצבא. אנחנו חושבים שדיון ציבורי רחב על הערכים עליהם יתחנכו חיילי צה"ל הוא חשוב. אנחנו קוראים לרמטכ"ל לשמוע את הקולות המתונים העולים מנציגי הציבור הדתי אך יחד עם זאת להזמין ולשמוע גם את הקולות של נציגי הציבור החילוני והמסורתי".
בדיון היום ישתתפו אלוף במיל' עוזי דיין, מחבר רוח צה"ל פרופסור אסא כשר וכן אל״מ במיל׳ יעל הס, לשעבר ראש מחלקת חינוך בצה״ל וכיום חברת סגל במכון מנדל.
