לכ־15,000 אנשים חירשים, ועוד כ־200,000 אנשים עם לקויות שמיעה בדרגות שונות בישראל, לא ניתן מענה הולם לצרכיהם בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל', כך חושף מחקר חדש של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים. המחקר חושף את ההתמודדות המורכבת של אוכלוסיה זו עם התקשורת וחוסר הנגישות למידע עבור אנשים חירשים וכבדי שמיעה במהלך החודש הראשון של מלחמת "חרבות ברזל".
מהמחקר עולה כי במשך שבועות לא היה תרגום לשפת הסימנים במשדרים הרשמיים במדינה, היו כשלים מהותיים באפליקציית פיקוד העורף שקהילות החרשים לא הייתה מודעת להם, וכן העובדה שרק כעבור שבועות ארוכים אחרי פרוץ המלחמה חולקו לקהילות החרשים שעונים חכמים, גם אז – ללא מתן הדרכה וללא אפשרות להתממשק לאייפונים. המחקר שנותן הצצה להתמודדות של קבוצות מיוחדות בחירום ועל הצורך להיערך לטיפול באוכלוסיות אלו.
המחקר שנערך בהנחיית ד"ר אבי יוסיפוף, דיקן הפקולטה למערכות מידע ומדעי המחשב ובוצע על ידי שלומי דוכן, הדס בנוני וניר ניסים מהתוכנית למערכות מידע, התמקד בניתוח השיח בקבוצות WhatsApp ייעודיות לקהילת החירשים וכבדי השמיעה. אוכלוסייה זו מתמודדת עם אתגרים ייחודיים במצבי חירום, בעיקר בשל קשיים בתקשורת והנגשת מידע קריטי בזמן אמת. על אף שישנם פתרונות טכנולוגיים זמינים, אלו לא תמיד עומדים לרשות אוכלוסייה זו, שנותרת ללא מענה ומידע בעיתות חירום, מה שעלול להוות סיכון ממשי לחיי אדם.
המחקר חושף תמונה של אכזבה וחוסר שביעות רצון מההתנהלות של גופים ממשלתיים ומקצועיים האמורים לספק שירותים ותמיכה לאוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה. חלק מהחירשים דיווחו על תחושות קשות של חרדה ופאניקה בשל אי-היכולת להבין מה קורה בזמן אמת. בין היתר, התנהל דיון על חוסר מענה מתאים מטעם הגופים האחראים ומטעם הממשלה בתקצוב אנשי מקצוע: לא ניתן תשלום למתמללים ודרשו מהם לעבוד בהתנדבות, הורידו שעות תרגום ותמלול והתנהל משא ומתן על עניין הכסף והתשלום מול מי שאמון על מתן מענה פתרונות לקהילה.
המחקר, שנערך בין התאריכים 7 באוקטובר 2023 ל־7 בנובמבר 2023, התמקד בניתוח השיח בארבע קבוצות WhatsApp ייעודיות לאוכלוסייה זו, שכללו מאות חברים מכל רחבי הארץ. הקבוצות שנחקרו הן: עדכוני פיקוד העורף, קבוצה של תמיכה רגשית בחירשים, קבוצת עדכוני חדשות וקבוצה של עזרה הדדית לכבדי שמיעה וחירשים. המחקר השתמש בכלי בינה מלאכותית מתחום עיבוד שפה טבעית (NLP) לניתוח טקסטים והבנת דפוסים בשיח.
המחקר מעלה מספר ממצאים מרכזיים:
- חוסר נגישות למידע קריטי: במהלך הלחימה, אנשים חירשים וכבדי שמיעה נתקלו בקשיים משמעותיים בקבלת מידע חיוני בזמן אמת, בעיקר בשל היעדר תרגום לשפת הסימנים בשידורי חירום ובחדשות. לדוגמה ביום הראשון ללחימה (7 באוקטובר 2023), היו תלונות רבות בקבוצות החירשים על היעדר תרגום בשידורי החדשות, מה שהוביל לתסכול רב ולתחושת ניתוק. בנוסף, הוזכרו מקרים שבהם חירשים לא יכלו להתעדכן בזמן אמת על אזעקות אם זה בזמן שינה שאין להם יכולת לשמוע אזעקה או אפילו בנסיעה ברכב. כל עוד אין להם מישהו לידם או אפליקציה כזו או אחרת, אין להם היכולת לדעת שיש אזעקה או לקבל התראות בזמן אמת על אירוע כזה או אחר. גם במהדורות החדשות היה מחסור בתרגום בשפת סימנים או בכתוביות.
- כשלי טכנולוגיה והדרכה: אחת הדוגמאות המרכזיות מהמחקר היא התלונות על כשלים באפליקציות ההתרעה ובשימוש בשעונים חכמים שהיו אמורים לספק התרעות בזמן אמת. כמה שבועות לאחר תחילת המלחמה החלו לחלק שעוני יד שמטרתם הייתה לרטוט על ידו של בעל המוגבלות ובכך לאותת לו על אזעקה בזמן אמת. גם אפליקציות של פיקוד העורף היו אמורות להתריע באמצעות פלאש לחברי הקהילה, אלא שהטכנולוגיה לא עבדה עבור בעלי האייפון. מתברר כי טכנולוגיות אלה לא תמיד מספקות את המענה הדרוש שכן, לא נדרשו לסוגיות כגון רטט חלש מדי, חוסר נוחות בנשיאה על היד, אי מענה בזמן שינה.
בנוסף, היעדר הדרכה מתאימה לשימוש בטכנולוגיות אלו העלתה את רמת החרדה בקרב חברי הקהילה. ב-9 באוקטובר 2023, התקיימו דיונים סוערים בקבוצות של קהילת החרשים על תפקוד לקוי של אפליקציות ההתרעה, שלא סיפקו מידע מדויק על האזעקות, והובילו לכך שחברי הקהילה לא היו מודעים בזמן אמת לסכנות.תמיכה קהילתית: המחקר הדגיש את התפקיד החשוב של הקהילה עצמה בתמיכה הדדית – חברי הקבוצות שיתפו מידע חשוב והציעו פתרונות לתמיכה אחד בשני בזמן חירום. הקהילה מצאה דרכים לגייס מתנדבים ולהפיץ מידע חיוני, למרות הקשיים. לדוגמה, בקבוצות הוחלפו הנחיות מפורטות כיצד להתקין אפליקציות התרעה וכיצד להשתמש בשעונים חכמים כדי לוודא שהחברים בקהילה יהיו מוגנים יותר.
לדברי ד"ר אבי יוסיפוף: "המחקר שלנו חשף את האתגרים המשמעותיים שאיתם מתמודדים חירשים וכבדי שמיעה במהלך מצבי חירום, במיוחד בכל הנוגע לנגישות למידע קריטי. במלחמה ובייחוד על רקע הכאוס ששרר כאן ב־7 באוקטובר ובימים שאחריו, ראינו כיצד היעדר תרגום לשפת הסימנים ושירותים נלווים עלולים להוביל לתחושות של חוסר ביטחון, חרדה ואף סיכון לחיי אדם. יש צורך דחוף בשיפור המערכות והתשתיות כדי להבטיח שעשרות אלפי חירשים ולקויי שמיעה בישראל, יקבלו את המידע בזמן אמת ויוכלו להגן על עצמם".
