את השיחה עם תת־אלוף איל גרינבוים, מפקד בסיס חיל האוויר בנבטים, ערכנו השבוע שעות ספורות לפני התקיפה הישראלית בסוריה, שלאחריה הופל מטוס רוסי. ובכל זאת, אפשר היה למצוא בדבריו של המפקד הבכיר התייחסות מרומזת להתרחשויות. "לי כמפקד, כמעט בכל רגע נתון יש מטוס שנמצא איפשהו בעולם במשימה מבצעית – אם זה תובלה, או משימת איסוף, או משימת תקיפה, או משימת הגנה".
בשבועות האחרונים מציין בסיס נבטים בפיקודו של תא"ל גרינבוים (גריני) עשור לאיחודו עם בסיס חיל האוויר בלוד. בסוף אוגוסט 2008 העתיק בסיס לוד את מקום מושבו אל בסיס נבטים בנגב, ובכך היה לאחד מראשוני בסיסי צה"ל שעזבו את גוש דן וגרורותיו במסגרת התוכנית להעברת בסיסי צה"ל לנגב. "לבסיס שלנו יש הרבה מאוד מורשת. בעשור האחרון הוא אחד הבסיסים הגדולים בחיל האוויר, גם בשטח וגם בכמות היחידות – ובהתאם לזה גם בכמות המשימות". אחד הדברים שהגדיל באורח ניכר את כמות המשימות של הבסיס היה קליטת מטוס האדיר F35, שדגמיו הראשונים, שניים בלבד, נחתו בנבטים בסוף 2016.
כמה מטוסים יש כבר בטייסת האדיר כיום?
"כיום יש לנו 12 מטוסים. בהמשך נגיע עד לחמישים מטוסים, שזו העסקה שמדינת ישראל חתמה ורכשה. בשלב הזה, של 50 מטוסים בנבטים, נתייצב עד לאמצע שנות ה־20. זה יתפצל לשתי טייסות, כי היום אנחנו רק עם טייסת אחת, ומתחילים בהקמה של טייסת שנייה. הקליטה של פלטפורמה של מטוס קרב מהדור החמישי, שהוא אולי המטוס הכי טוב שיש בעולם היום היא תהליך בניין כוח חשוב מאוד לחיל האוויר ולצה"ל. מבחינת המדינות שקולטות את זה, אנחנו מהראשונות עם תהליך מואץ מאוד לבניית הכשירות ולהתאמת הכשירות הזאת לצרכים הרלוונטיים לחיל האוויר הישראלי ולצה"ל".
כאן אפשר לציין שמלבד היותה מהראשונות לקלוט את מטוס ה־F35, ישראל גם הייתה ככל הנראה המדינה הראשונה שהשתמשה בו בתקיפה מבצעית – על פי דיווחים זרים – במהלך השנה האחרונה נגד כוחות איראן בסוריה.
"אנחנו בתהליך נרחב של התאמת המערך, ושל כל חיל האוויר בכלל, ל־F35, שהוא הדור החמישי. ומה שמייחד את הדור החמישי זה בעיקר החמקנות, כושר נשיאת החימוש ויכולת היתוך המידע והטכנולוגיה שיש במטוס. האיחוד בין כל אלו מאפשר קפיצת דור וביצוע משימות שלא יכולנו לעשות עד היום במטוס קרב. זה דורש מאיתנו לחשוב על תפיסות עולם, תפיסות הפעלה, הכשרה, בניין כוח. לא רק של טייסים, אלא גם של טכנאים ושל מדריכים. מהמקום הזה אנחנו מחפשים את הדרך להתאים את חיל האוויר לפלטפורמה ולא את הפלטפורמה לחיל האוויר, כדי למשוך את כל חיל האוויר למעלה אל הדור הבא".
מה אפשר להגיד על פעולות שעשו לאחרונה ה־F35?
"אפשר להגיד שאנחנו פועלים כל הזמן, אל מה שהם עשו אני בטח לא אוכל להתייחס. הכרזנו מבצעיות על ה־F35 בדצמבר 2017, לפני כעשרה חודשים. אני גאה להגיד, בצניעות הראויה, שאנחנו גם חלוצים בהרבה דברים בעולם. קודם כול כי אנחנו נדרשים לפעול מהיום הראשון, ואין לנו הפריווילגיה לחכות כמו בחילות אוויר אחרים. שנית, משום שאנחנו חיל אוויר קטן, בהשוואה למשל לחיל האוויר האמריקני, אנחנו חייבים לדעת למצות את כל היכולת שיש לנו עד תום.
"זה מקרין על מערך הקרב בחיל האוויר וגם על מערכים נוספים, ממערכי ההגנה למערכי האיסוף, וממערכי התקיפה למערכי השליטה והבקרה. זה חלק מהמשימה שלנו בנבטים: אנחנו קולטים את המטוסים האלו ואנחנו הראשונים שנוגעים בהם, לומדים אותם ומכירים אותם. אנו מפעילים לא מעט מנגנונים בחיל האוויר כדי להטמיע את היכולות האלו".
סביב רכישת מטוסי האדיר נשמעה גם ביקורת. בינתיים, בעיניך כמפקד הבסיס, הם מוכיחים את עצמם – את יעילותם ואת הצורך בהם?
"עד כה, אנחנו מאוד מאוד מרוצים מהפלטפורמה ומהיכולות שהמערך מביא. כל הזמן מחפשים את הדרך להתייעל ולמצות עוד יותר את הפלטפורמה, ולכן מוצאים גם את הבעיות ומתקנים אותן. זה חלק מהעיסוק היומיומי שלנו, לא רק במערך ה־F35 אלא בכלל המערכים, בטח כשהם חדשים. אני יכול להגיד שההישגים שצברנו עד כה עם היכולות של הפלטפורמה, לא רק בחיל האוויר הישראלי אלא גם בשילוב עם חילות אוויר אחרים, הם פורצי דרך".
אבל חלק מהביקורת הייתה שהמערך יקר מאוד – בזמן שמטוסים מאוישים בדרך לעבור מהעולם, וכלי טיס ללא טייס ממלאים את מקומם. מתי לא יהיה עוד צורך בטייסים?
"אני לא נביא ולא יודע להגיד מתי לא יצטרכו טייסים. F35 צריך טייס, ומטוסי התובלה צריכים טייסים. גם מטוסים ללא טייס צריכים מפעילים מרחוק, לא סתם אנחנו קוראים להם כטמ"מ – כי זה כלי טיס מאויש מרחוק, הוא לא בלתי מאויש. כמפקד בכיר בחיל האוויר אני רואה איך החיל פועל – בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע, וכך גם בסיס נבטים. זה מה שקרה בעשור האחרון לבסיס מאז עיצובו כבסיס הטרוגני מאוד. חיל האוויר כולו עובר לבסיסים שיש בהם הרבה מאוד סוגי פלטפורמות ויכולות: הוא לא עוסק רק בהתקפה אלא גם בהגנה, באיסוף, ביירוט ובתובלה".
לא סופר טייסות
בסיס נבטים הוקם לפני 35 שנים במסגרת פינוי סיני. במשך 25 שנים הוא שימש בסיס קרב שבו שתי טייסות, עד שבשנת 2008 הצטרף אליו, כאמור, בסיס התובלה לוד. "כבר עשור אנחנו בסיס חשוב מאוד, עם טייסות תובלה שעושות משימות אסטרטגיות, ובשנתיים־שלוש האחרונות קלטנו כאמור את ה־F35", אומר תא"ל גרינבוים. לדבריו, "אנחנו מציינים פה מורשות חשובות של שני הבסיסים, כמו העלאת יהודי אתיופיה מסודן וכמובן משימות תובלה בעומק ובחזית. אני חושב שמה שיפה בבסיס זה הוא היותו שותף בחזון הלאומי של הפרחת הנגב, והחיבור שלנו לערי הסביבה. בניית הבסיס הגדול פה משפיעה על הסביבה באופן ערכי. אתה יכול לשמוע איך ראשי הערים מסביב מדברים על החשיבות של ההימצאות שלנו פה, מבחינת התעסוקה, החינוך והתחבורה. צה"ל עוסק בזה כי הוא לא רק כוח מגן ולוחם אלא גם כוח של שוויון וחברה. גם בתוך החיל עצמו, יפה לראות אנשים מכל קשת החברה הישראלית עובדים יחדיו: נשים וגברים, מבוגרים וצעירים, בני דתות שונות".
בהקשר הזה, כמה טייסות קרביות יש היום?
"תפסת אותי בשאלה שאני לא יודע את התשובה לה, פשוט כי יש הרבה – אז אני לא סופר. אני אומר את זה כי אצלנו הדרך סלולה לכולם".
