משרד החינוך מפרסם היום (א') את נתוני "התמונה החינוכית הארצית" של החטיבה העליונה לשנת הלימודים תשפ"ג (2023), שנותנים תמונת מצב כלל ארצית על הנעשה בבתי הספר התיכוניים. בשנת הלימודים שחלפה למדו 432,952 תלמידים בתיכונים בחטיבות העליונות, בכיתות י'־יב', מתוכם 127,379 מתוכם הם תלמידי כיתה יב' במסגרות חינוך המגישים תלמידים לבגרות. בשנה לימודים זו 39.5% מכלל תלמידי י'־יב' למדו במגמות טכנולוגיות (ובכלל זאת: הנדסת תעשייה וניהול, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת חשמל, בקרה ואנרגיה, עיצוב מוצר, הנדסת אוטוטק, תקשורת אלקטרונית, תקשוב וכו').
על פי הנתונים סך הזכאים לתעודת בגרות בכיתה יב' עלה מ־92,756 תלמידים בשנת תשפ"ב ל־97,147 תלמידים בשנת תשפ"ג כך שהוא עומד על 76.3% זכאים מכלל תלמידי יב' במוסדות המגישים לבגרות בשנה זו. לשם השוואה, בשנת תשע"ח (2018) אחוז הזכאים לבגרות מכלל תלמידי יב' עמד על כ־69.9% (81,848 תלמידים) – זוהי עלייה של יותר מ־6% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות, תוך חמש שנים.
על פי הנתונים, ראשון־לציון ממוקמת במקום הראשון באחוז הזכאות לבגרות מבין עשר הערים הגדולות עם ממוצע זכאות העומד על 90.4%, כולל החינוך המיוחד. בחינוך החרדי חלה עלייה של 0.6 אחוז ביחס לשנה שעברה, כך ש־26.2% מתלמידי י"ב בשנת תשפ"ג (3,825 תלמידים) זכאים לתעודת בגרות. לשם השוואה, בשנת תשע"ד (2014) שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי החינוך החרדי עמד על 15.9% בלבד (1,511 תלמידים). המשמעות היא עלייה של יותר מ־10% בשיעור הזכאים תוך עשור.
פערים רבים צומצמו, למשל הפער בין תלמידי המגזר הערבי לתלמידי המגזר היהודי הולך ומצטמצם ועומד על 0.6% בלבד לטובת תלמידי המגזר היהודי. כאשר בשנת תש"ף (2020) הפער עמד על 6.4% לטובת תלמידי המגזר היהודי. כמו כן, גם הפער בין אחוז הזכאות של בנות לבגרות לאחוז הזכאות של בנים הולך ומצטמצם ועומד השנה על 0.3% בלבד לטובת הבנות. לעומת זאת מנתוני התמונה החינוכית עולה כי הפער בין תלמידים מהשכבות הכלכליות-חברתיות החזקות לאלו מהשכבות החלשות גדל ב־1.2%והגיע השנה ל־13.5%. יחד עם זאת, בשנת תשע"ט (2019) הפער עמד על 22% לטובת תלמידים מהשכבות הכלכליות החזקות.
בשנה החולפת חלה ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת, מ־13.5% מתלמידי יב' בשנת תשפ"ב (16,503 תלמידים) ל־12.4% מתלמידי יב' בשנת תשפ"ג (15,793 תלמידים). יחד עם זאת, בהשוואה לשנת תשע"ח (2018), חלה עלייה של 4.2% בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת. תעודת בגרות מצטיינת היא תעודת בגרות ברמת 5 יחידות לימוד באנגלית ולפחות 4 יחידות לימוד במתמטיקה, אשר ממוצע הציונים בה הוא לפחות 90, והיא כוללת הצלחה מרובה בתכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית קהילתית.
בהתאם לנתוני התמונה החינוכית, חלה עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית ברמה של 5 יחידות לימוד: מ־44.6% בשנת תשפ"ב (2022) ל־46.2% בשנת תשפ"ג (58,786 תלמידים), מדובר בעלייה של 1.6% תוך שנת לימודים אחת. לעומת זאת, חלה ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד: מ־17.3% בשנת תשפ"ב (2022) ל־16.2% בשנת תשפ"ג (2023).
שיעור התלמידים הנושרים בתיכונים נותר ללא שינוי וגם השנה הוא עמד על 1.1%, שהם 7,595 תלמידים ותלמידות. עם פרסום התמונה החינוכית משרד החינוך מפרסם גם את נתוני השקיפות התקציבית לשנת הלימודים תשפ"ג והם מצביעים על 4 ממצאים עיקריים: תלמיד מהדרום ומהצפון מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מהמרכז: תלמיד בבית ספר יסודי ממחוז ירושלים מתוקצב בממוצע ב־24,211 ₪, תלמיד ממחוז דרום ב־23,627 ₪ ותלמיד מצפון מתוקצב בממוצע ב־23,397 ₪ בממוצע. זאת לעומת תלמיד ממחוז מרכז המתוקצב ב־20,396 ₪ ותלמיד ממחוז תל אביב המתוקצב ב- 20,277 ₪. תלמיד בחטיבת הביניים ממחוז ירושלים מתוקצב בממוצע ב־27,895 ₪, תלמיד ממחוז צפון ב־27,636 ₪ ותלמיד ממחוז דרום ב־26,724 ₪ בממוצע. זאת לעומת תלמיד ממחוז תל אביב המתוקצב ב־23,666 ₪ ותלמיד ממחוז מרכז המתוקצב ב־23,198 ₪.
ובאופן כללי, תלמיד מחמישון טיפוח חלש ביסודי ובחטיבת הביניים מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מחמישון טיפוח חזק. באופן דומה, ביסודי ובחטיבת הביניים קיימת דיפרנציאליות באשכולות כלכלי-חברתי ותלמיד מאשכול למ"ס נמוך מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מאשכול למ"ס גבוה. במסגרת צמצום הפערים בין המגזר הערבי למגזר היהודי שיעור השינוי בעלות לתלמיד במגזר הערבי בין השנים תשע"ב לתשפ"ג גבוה יותר מאשר במגזר היהודי: במגזר הערבי בחינוך היסודי הוא 68% (9,381 ₪) לעומת 60% (8,158 ₪) לתלמיד במגזר היהודי. והחאוזים אף גבוהים יותר בחטיבות הביניים ובתיכונים.
שר החינוך, יואב קיש, הודיע כי "אחד המפתחות המרכזיים לצמצום הפערים חברתיים והגדלת שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית הוא השקעה מתמדת ועיקשת בחינוך למצוינות. לאור זאת, אני מקדם את תכנית 'סמסטר ראשון כבר בתיכון', שמעניקה לכלל התלמידים דריסת רגל משמעותית באקדמיה כבר בשלב לימודי התיכון ופורצת באחת תקרות זכוכית של דורות ראשונים להשכלה. תכנית זו, מצטרפת כעוד כלי חשוב שאנו מעמידים במערכת החינוך לצמצום הפערים הלימודיים בין תלמידים משכבות כלכליות שונות. התוצאות שאנו מפרסמים כעת הם כלי עבודה חשוב בהקשר זה. אנו נלמד אותם ונשען גם עליהן בדרך להזנקת מערכת החינוך קדימה".
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, ביקש להדגיש כי "התמונה החינוכית והשקיפות התקציבית מאפשרים לנו למקד מאמצים ומשאבים במקומות שבהם נדרש שיפור, ולהמשיך להשקיע במהלכים שמובילים לשיפור איכות החינוך של תלמידי ישראל. ההשקעה בדור העתיד שלנו היא הדרך להניע שינוי כלכלי וחברתי במדינת ישראל".
